-

"נקברתי בעודי בחיים": הניצולים מאסון התאומים משחזרים

ביום שבת תציין ארה"ב 20 שנה לפיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר, שגבו את חייהם של כ-3,000 אמריקנים במתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק. פיגוע הטרור הענק הותיר את אמריקה מוכה, פגיעה וחשדנית
נתן גוטמן
08 בספטמבר 2021
21:35
עודכן ב 16:09

בשבת הקרובה ארצות הברית תציין 20 שנה לפיגועי הטרור של 11 בספטמבר. המתקפה שגבתה את חייהם של כ-3,000 בני אדם במגדלי התאומים בניו-יורק. שלושה ניצולים שחזרו בשיחה עם כאן חדשות את רגעי האימה באסון, שהותיר את אמריקה מוכה, פגיעה וחשדנית. 

הארי וייזר עבד בחברת ברוקרים באחד מהבניינים, והגיע למשרד כמו בכל יום. "המעלית התחילה לצנוח ולפתע הייתה אש", הוא נזכר. "לא קלטתי שנשרפתי בזרועות וברגליים. המעלית נעצרה ואז הגיע כדור אש שהיכה ישר בפנים שלי". כשהוא פצוע קשה, וייזר ירד 78 קומות ברגל לכיוון הכניסה. "הייתי לגמרי ממוקד ברגע, לא הסתכלתי על הידיים שלי". 

מפקד הכבאות ג'ו פייפר היה לוחם האש הראשון שהגיע לזירה. "רצתי פנימה וידעתי שזו השריפה המסוכנת ביותר שאי פעם הייתי בה", הוא סיפר. "שמענו חבטה חזקה והבנו שזה אנשים שקפצו מהקומות מעלינו. עלתי במערכת הכריזה וקראתי להם 'אם זה אפשרי, תחזיקו מעמד, אנחנו באים לקחת אותכם'. האמנתי בזה עד ששמענו את ההתרסקות של המטוס השני". 

"מסביב התרסקו בטון וזכוכית, ואז נהיה שקט. במשך כמה שניות לא הייתי בטוח שאני עדיין בחיים"

בין הכבאים שפייפר נאלץ לשלוח אל הבניין הבוער היה גם אחיו, וזו הייתה הפעם האחרונה שהוא ראה אותו. בשלב מסוים הוא הבין שאין עוד דרך להגיע ללכודים בקומות הגבוהות. "עליתי בקשר וקראתי לכל היחידות במגדל 1 לפנות את הבניין. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שמפקד כיבוי אש אמר לכבאים לעזוב בזמן שאלפי אנשים עדיין נמצאים בבניין. שמענו מתכת מתרסקת סביבנו, התרסקות של בטון וזכוכית. ואז נהיה שקט. ולכמה שניות לא הייתי בטוח שאני חי". 

גארי סמיילי, פרמדיק שנפצע באסון, זוכר אירוע אחד קשה במיוחד. "הרחוב היה מכוסה בגופות. לא ידענו מה לעשות ופשוט נסענו עליהן. זה היה אחד מהאירועים הנוראיים בחיים שלי", הוא אמר. "ההתרסקות של הבניין הרימה והניפה אותי באוויר, בחסד האל נחתתי מתחת לפינה של אמבולנס. הכל התמוטט מסביבי והאמבולנס הגן עלי והתחלתי להיקבר בחיים".