אמיר וייסבורד

ריאיון בלעדי: השגריר היוצא בירדן מסכם 3 שנים סוערות

איבוד המובלעות, המשבר עם יורש העצר והמתח בין עבדאללה לנתניהו: אמיר וייסבורד מסביר בריאיון מיוחד לכאן חדשות – איך משקמים יחסים עם ממלכה רותחת מזעם?
רועי קייס
09 בספטמבר 2021
22:49

במשך שלוש שנים וחצי, אמיר וייסבורד, מהדיפלומטים הוותיקים של שירות החוץ הישראלי, פעל בעיקר מתחת לרדאר אצל השכנה ממזרח. מהשגרירות הישראלית ברבת עמון הוא ניסה לנווט את ספינת היחסים הרגישים בין ירושלים לירדן בים סוער במיוחד. בריאיון בלעדי לכאן חדשות וייסבורד מנסה להסביר – איך משקמים יחסים עם ממלכה רותחת מזעם? 

צפו בריאיון עם השגריר היוצא אמיר וייסבורד לרועי קייס

באפריל 2018 וייסבורד, ששירת בעבר כדיפלומט בירדן, נכנס לתפקיד השגריר אחרי משבר אמון קשה ביחסי המדינות. מאבטח בשגרירות הישראלית ברבת עמון ירה למוות בדירתו בשני ירדנים, אחרי שאחד מהם דקר אותו במברג. קבלת הפנים שעשה ראש הממשלה, נתניהו, למאבטח, הרתיחה את הירדנים וגרמה לישראל לשלם פיצויים למשפחות הקורבנות ולהחליף את השגרירה עינת שליין. 

"היה צריך לשקם אמון, אבל בסופו של דבר גם הצד השני רצה להחזיר את היחסים למסלול", השגריר היוצא סיפר. "אחרי כמה חודשים הדברים התחילו לעלות על פסים טובים". רגע פחות טוב שזכור לו בתפקיד הוא ההכרזה הירדנית על החזרת המובלעות. "ניהלנו עם ירדן משא ומתן בנושא הזה במשך שנה, זה לא צלח. אבל מצד שני, היחסים בין המדינות יותר גדולים מצופר ונהריים, וידענו להמשיך הלאה". 

"יש שכבות מסוימות בירדן שיותר פתוחות ליחסים עם ישראל. צריך להנחיל את זה גם בקרב הצעירים, דעת הקהל שם לא פשוטה"

ועל אף שגם המשבר הזה הוכל, אי אפשר שלא לקבל את הרושם שהווליום הגבוה שקיבלו המשברים בין המדינות בשנים האחרונות קשור גם לנתק בין ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, למלך ירדן, עבדאללה השני. כך היה כשישראל לא אפשרה ליורש העצר הירדני לבקר בתנאים שרצה במסגד אל-אקצא בהר הבית, וירדן בתגובה לא אפשרה לנתניהו לטוס מעל שטחה בדרך לאמירויות.

"החוכמה היא זה איך לנסות להתגבר על זה, זה לנסות גם בתקופות פחות טובות להכיל מתחים, לנסות למנוע מדברים להפוך ליותר חריפים ולנסות לבנות את הקרקע ולהכין את הדברים לתקופות יותר טובות", וייסבורד ציין. 

הנשיא הרצוג חשף: "נפגשתי עם המלך עבדאללה בירדן"

למרות היחסים האישיים הרעועים בין נתניהו לעבדאללה, בשנה האחרונה קרה משהו באזור שגרם לממלכה ההאשמית לשנות כיוון – החתימה על הסכמי האברהם. "ההסכמים סייעו לחמם את היחסים", הוא מסביר. "זה הביא את הירדנים להבנה שיש יחסים ביטחוניים ואחרים חשובים, אבל צריך לנוע גם ביחסים האזרחיים. אנחנו תמיד צריכים לזכור שהלחם והחמאה זה היחסים שלנו עם מצרים וירדן ואני חושב שכישראלים אנחנו פשוט צריכים להסתכל על הגיאוגרפיה".  

ומה לגבי יציבות שלטונו של המלך עבדאללה? וייסבורד סבור שהיא לא מאויימת. "שעדיין יש בירדן קונצנזוס רחב סביב המנהיגות של המלך וסביב ההובלה של ההאשמים. שהרבה ירדנים ראו מה קרה מסביב בסוריה ובמדינות אחרות והם מאוד חוששים מחוסר יציבות". על האוכלוסייה הפלסטינית שחייה בירדן הוא הוסיף: "האליטה הכלכלית בירדן היא בעיקר פלסטינית, ולכן יש לה אינטרס ביציבות של המדינה". 

"הירדנים רוצים שיהיה תהליך מדיני מסוים. הם חיים באזור ומבינים שיש מגבלות לשני הצדדים" 

למרות ההישגים וההתקדמות ביחסים, אי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר, דעת הקהל הירדנית העוינת כלפיי ישראל שני עשורים אחרי הסכם השלום כשברקע הקיפאון בסוגיה הפלסטינית. על כך השגריר היוצא טוען: "אני חושב שיש שכבות מסוימות בירדן שיותר פתוחות ליחסים האלה, בעיקר אנשי עסקים. צריך להנחיל את זה יותר מטה בעיקר עם צעירים. זו עבודה, דעת הקהל שם לא פשוטה". 

לאחר חילופי השלטון בארצות הברית, עולה השאלה אם בירדן מצפים להתנעת התהליך המדיני. לדעתו של וייסבורד: "הירדנים רוצים שיהיה תהליך מסוים. הם חיים בתוך האזור ובתוך עמם, וגם הם מבינים שיש מגבלות לשני הצדדים. בסופו של דבר הם רוצים שיהיה מצב ביטחוני וכלכלי יציב, אני לא חושב שיש להם ציפיות גדולות מעבר לזה". 

ברבת עמון כבר יש שגריר חדש, איתן סורקיס, שנכנס לתפקידו רשמית בימים אלה. בדומה לוייסבורד גם הוא יצטרך למצוא את שביל הזהב בין המשברים והסערות כדי להביא את היחסים עם השכנה ממזרח לחוף מבטחים, משימה לא פשוטה בכלל באזורנו. ולמה וייסבורד יתגעגע חוץ מהחברים והאוכל? "אתגעגע לרגעים קטנים כאלה של הצלחות. יש רגעים קשים, אבל כשיש לך רגעים מוצלחים אתה זוכר אותם הרבה יותר ממקומות אחרים".