ילדים בכיתה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בתחתית הרשימה: הכיתות צפופות ושכר המורים נמוך

דוח של ה-OECD סקר את ההיבטים השונים של מערכת החינוך בישראל. מהדוח עלה גם כי בשיא משבר הקורונה, חטיבות הביניים בישראל היו סגורות הכי הרבה זמן מבין המדינות המפותחות
לירן כוג'הינוף
16 בספטמבר 2021
19:20

דוח של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, לשנת 2021 העלה כי ישראל ממשיכה להוביל במדד הכיתות הצפופות ובשכר המורים הנמוך. על פי הדוח שפורסם היום (חמישי), ישראל מדורגת במקום ה-28 מתוך 30 במידת הצפיפות בבתי הספר היסודיים, ובמקום ה-26 מתוך 30 בצפיפות בחטיבות הביניים. מהדוח עלה גם כי בשיא משבר הקורונה, חטיבות הביניים בישראל היו סגורות הכי הרבה זמן מבין המדינות המפותחות.  

בשנת 2019 הצפיפות בכיתות בישראל עמדה על כ-26.3 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע של ה-OECD. בחטיבות הביניים - 28.1 תלמידים בממוצע לעומת 23.3. ב-2021, ממוצע התלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים גדול ב-25% מהמדינות האחרות בארגון ואילו בחטיבות גדול מספר התלמידים ב-21%.

למרות הנתונים, הדוח מציין כי לאורך השנים ישראל הצליחה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה, על אף הגידול המשמעותי שחל במספר התלמידים. בישראל שיעור הריבוי הטבעי הוא מבין הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. 

הדוח בחן את השפעת הקורונה על מערכות החינוך ומצא כי בישראל מוסדות החינוך היו סגורים הרבה יותר ביחס למדינות ה-OECD בזמן גלי התחלואה השונים. הדוח מציין כי החטיבה העליונה בישראל הייתה סגורה בממוצע במשך 76 ימים לעומת 70 ימים ב-OECD. בחטיבות הביניים, בתי הספר בישראל היו סגורים במשך 93 ימים לעומת 65 ימים במדינות הארגון. בתי הספר היסודיים בארץ היו סגורים במשך 52 ימים לעומת 58 ימים, ואילו גני הילדים בישראל היו סגורים במשך 36 ימים לעומת 43 ימים ב- OECD. יש לציין כי לנתונים של ישראל נכנסו רק ימי הסגר של 2020. 

על פי הדוח, בהשוואה למדינות האחרות, ישראל מוציאה סכומים גבוהים על החינוך. בשנת 2018 הוציאה ישראל 6.1% מסך התוצר - שיעור הגדול בכ-41% לעומת מדינות אחרות ב-OECD. במדד הזה, ישראל מדורגת במקום השלישי אחרי נורווגיה ואיסלנד, ולפני שוודיה, צ'ילה וניו זילנד. 

שכר המורים בישראל נמוך ביחס למדינות ה-OECD

הדוח בחן גם את שכר המורים בישראל בהשוואה לעמיתיהם במדינות ה-OECD. השכר של המורים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות ובתיכונים נמוך משכר המורים במדינות החברות בארגון. בדוח נמדד השכר על פי מדד של כוח קנייה מקומי PPP. שער החליפין שלו: PPP=4.73 שקלים. השער נמדד על פי יכולת הצריכה הפרטית של האוכלוסייה בינואר 2020.

על פי המדד ההשוואתי, מורה בבית ספר יסודי בארץ מרוויח בממוצע 41,952 בשנה לעומת 45,687 בממוצע בארגון המדינות המפותחות. בחטיבות הביניים מרוויח מורה ישראלי 44,754 לעומת 47,988 ואילו מורה בחטיבה העליונה בארץ מרוויח בממוצע בשנה 47,706 לעומת 51,749 ב-OECD. השכר הממוצע של המורים בחינוך הקדם יסודי דומה לזה של עמיתיהם ב-OECD. בישראל שכרה השנתי הממוצע של גננת עומד על 40,605 לעומת 40,707. 

הדוח מציין עוד כי שכר המנהלים ביסודי ובחטיבה העליונה בישראל גבוה משל עמיתיהם. לעומת זאת, בחטיבות הביניים שכר המנהלים נמוך יותר. עוד עלה מהדוח כי ישראל היא אחת מהמדינות עם מספר שנות לימודי החובה הגבוה ביותר ב-OECD. בישראל לומדים בבתי הספר היסודיים 938 שעות בממוצע לעומת 807 במדינות הארגון. בחטיבת הביניים לומדים 989 שעות בממוצע לעומת 923. 

בדוח מצוין כי בשנת 2020 מספר שעות ההוראה הפרונטליות והפרטניות בשנה למורה בחינוך היסודי בישראל גבוה מאשר ממוצע ה-OECD - בישראל 839 לעומת 791, ונמוך יותר בחטיבת הביניים - בישראל 695, ו-723 ב-OECD. מורה בישראל מלמד כ-6% יותר שעות בחינוך היסודי ופחות שעות בחטיבות הביניים ובתיכונים.

נתונים נוספים מגלים כי שיעור הנשים שמנהלות את בתי הספר גבוה יותר בישראל בהשוואה לממוצע ה-OECD. עם העלייה בשלבי החינוך, שיעור הנשים המנהלות יורד. ביסודי הנשים מהוות כ-71%, בחטיבות הביניים: כ-64% בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה - כ-51%.