הפגנה נגד אלימות בחברה הערבית, 2019

שעת השין-בית: החברה הערבית תאלץ לכרות ברית עם השב"כ במאבק נגד האלימות

המחאה נגד אזלת היד של המשטרה מול האלימות בחברה הערבית מקרבת את רגע ההכרעה בשאלה - האם יש לערב את שירות הביטחון הכללי במאבק? החשדות של ערביי ישראל מובנים, אבל לשב"כ יש את היכולת לבצע את המשימה - ולהרוויח את האמון
ערן זינגר, פרשנות
21 בספטמבר 2021
14:53

מספרם של ההרוגים בחברה הערבית, נכון לרגע שבו נכתב הטור הזה, הוא 88. המספר הזה אינו מייצג אירועים אלימים רבים שמתרחשים בישובים הערביים, ורובם אינם מגיעים לידיעת התקשורת, ולעיתים גם לא לידיעת המשטרה.

למרות המאמצים הגדולים שמשקיעה המשטרה בשנים האחרונות למגר את הפשיעה ברחוב הערבי, ולמרות התקציבים הגדולים שהמדינה משקיעה, למשטרה חסר אלמנט אחד חשוב, שמונע ממנה לפי שעה לרשום נצחון של ממש על ארגוני הפשע: היא אינה זוכה לאמון הציבור שמתחנן לעזרה.

"תראה איך המשטרה ידעה לחסל את הפשע בנתניה ובחדרה, למה היא לא עושה כך גם ביישובים הערביים?", נהוג לשאול ברחוב הערבי

ברחוב הערבי יש זעם ותסכול של שנים, מאז יצאה המדינה למלחמת חורמה במשפחות הפשע ברחוב היהודי: "תראה איך המשטרה ידעה לחסל את הפשע בנתניה ובחדרה, למה היא לא עושה כך גם ביישובים הערביים?", נהוג היה לשאול ברחוב הערבי בכל פעם שדווח על נרצח ערבי נוסף.

כעת, לאחר תפיסתם המוצלחת של ששת האסירים שנמלטו מבית הכלא גלבוע, נשמעת האשמה דומה: "אילו השקיעה המשטרה בפשיעה ברחוב הערבי, כפי שהשקיעה במצוד אחר האסירים הנמלטים, הפשע אצלנו היה נגמר", טען באחרונה ראש עיריית נצרת, עלי סלאם. והוא לא היחיד שטוען כך. האשמה זו מקורה בחוסר האמון הגובר במשטרה, והוא מגיע גם מאישי ציבור כמו סלאם, שמאמינים מאוד בהשתלבות של אזרחי ישראל הערבים במדינה.

למרות המוניטין השלילי של השירות בהקשר ההיסטורי של הסכסוך, לשב"כ יש תדמית חזקה מאוד ברחוב הערבי בכל הקשור ליכולותיו

אז מה עושים? בזמן האחרון שוב הוזכר שמו של שירות הבטחון הכללי, כמי שיוכל למגר את הפשע במהירות רבה. למרות המוניטין השלילי של השירות בהקשר ההיסטורי של הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, לשב"כ יש תדמית חזקה מאוד ברחוב הערבי בכל הקשור ליכולותיו הטכנולוגיות, המודיעיניות והמבצעיות.

צפו בכתבה ממוסף "קול איסראיל"

ישנו ויכוח ער בעד ונגד שילוב השב"כ, אבל מנהיגי ציבור ערבים נשמעים בזמן האחרון כמי שמבינים שאין ברירה אחרת, למרות ההשלכות שעלולות להיות לצעד הזה בטווח הארוך. רידא ג'אבר, ממרכז "אמאן" לחברה ערבית בטוחה, מתנגד נחרצות לרעיון ואומר כי מדובר במדרון חלקלק שעלול לקבוע עובדות חדשות בשטח, אחרי שהפשיעה תחוסל, בכל הקשור לנוכחות של הארגון בחייהם האזרחיים של ערביי ישראל.

גם בשב"כ יש מי שמתנגדים לרעיון. אריק ברבינג, שהיה בכיר בארגון, אומר כי אמנם השב"כ יכול לבצע את המשימה בהצלחה רבה, אבל הוא אישית מתנגד לכך: "הפעלת היכולות של השב"כ עלולה לחשוף את יכולותיו המיוחדות בבית המשפט, שם תצטרך המדינה לחשוף לא רק את העדויות שברשותה אלא גם את הדרך שבה השיגה אותן".

שילובו של שירות הבטחון במלחמה בפשע עשוי להשיג עוד מטרה: השבת האמון של אזרחי ישראל הערבים במדינה ובמוסדותיה, אחרי שנים שבהם התרחב מאוד הסדק במערכת האמון הזאת

על כל פנים, נדמה שהמדינה הגיעה לרגע ההכרעה, ושאין ספק שרק השב"כ יוכל לבצע את המשימה. לדעתי האישית, שילובו של שירות הבטחון במלחמה בפשע עשוי להשיג עוד מטרה: השבת האמון של אזרחי ישראל הערבים במדינה ובמוסדותיה, אחרי שנים שבהם התרחב מאוד הסדק במערכת האמון הזאת.