לאשט, שולץ ובארבוק, המועמדים בבחירות בגרמניה, 19.9
צילום: רויטרס

הבחירות שיכולות לקבוע את עתידה של אירופה

גרמניה, המנהיגה הבלתי רשמית של היבשת, הולכת מחר לבחירות. מי המועמדים לרשת את אנגלה מרקל, מה הנושאים שעומדים במרכז הבחירות ואיזה תוצאה הכי טובה לישראל?
אנטוניה ימין
25 בספטמבר 2021
08:01

הבחירות בגרמניה מעולם לא היו מעניינות ומשעממות יותר כאחד. על פניו היצע המועמדים היה יכול להיות אטרקטיבי יותר, אבל בגרמניה כמו בגרמניה אף מפלגה לא העזה להציג מועמד או מועמדת מפוצצים בכריזמה.

במפלגת הנוצרים דמוקרטים החליטו ללכת על ארמין לאשט, מי שהיה יד ימינה של אנגלה מרקל במשך שנים ורץ על סלוגן של יציבות שלטונית. המפלגה בחרה בלאשט למרות שמרקוס זודר, ראש מפלגת הבת הבווארית, התמודד גם הוא על התפקיד ובעיני רבים בגרמניה נחשב ליותר "קנצלר מטיריאל". במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שבשבועות האחרונים עקפה את כולם בסקרים, בחרו שלא להריץ לתפקיד הקנצלר את אחד מבין שני מנהיגי המפלגה (שמזוהים עם השמאל) אלא את אולף שולץ, סגן הקנצלר ושר האוצר הנוכחי שהניו יורק טיימס תיאר באכזריות כ"איש המשעמם ביותר בגרמניה", וכל כך משעמם שאפילו לצפות בסיר עם מים רותחים יכול להיות מעניין יותר.

ומה לגבי מפלגת הירוקים? הם ניסו להביא ניחוח חדשני ומתריס בדמותה של אנאלנה בארבוק, אישה בת 40 (באירופה בהחלט מתגבש טרנד של מנהיגים צעירים - ראו למשל מה קורה באוסטריה, פינלנד ואפילו בצרפת) בעלת אג'נדה ירוקה. אבל כשעיתונאים בעולם מיהרו להכתיר אותה בחודש מאי כמחליפה הפוטנציאלית של מרקל, עיתונאים בגרמניה התחילו לחפש עליה רפש וכך התגלה כי האישה שהייתה אמורה להציג פוליטיקה מרעננת ונקייה, "ייפתה" את קורות החיים שלה וטענה לחברות בארגונים שבהם לא באמת הייתה חברה, ציטטה בספר שכתבה (היא לא באמת כתבה אותו בעצמה אבל זו כבר סוגיה אחרת) פוליטיקאים שונים ולא נתנה להם קרדיט וכשנשאלה שאלות קשות (שלא נוגעות לאקלים) שיננה מתוך דפי מסרים ולא פעם נראתה אבודה. 

אז למה הבחירות בגרמניה בכל זאת מעניינות? מה שיקרה ביום ראשון בגרמניה עשוי לסלול את הדרך של אירופה בשנים הקרובות. נדמה כי גרמניה מאז ומעולם הייתה המנהיגה הלא רשמית של היבשת, הרבה בזכות הקנצלרית אנגלה מרקל שנחשבה למגדלור יציב ואיתן, גם כשמדינות סוררות דוגמת פולין והונגריה עשו צרות.

אבל פתאום מדברים בגרמניה על אופציה של ממשלה אדומה-אדומה-ירוקה. כזאת שבה הסוציאל-דמוקרטים יושבים עם הירוקים ועם השמאל. מפלגת "די לינקה" (בעברית "השמאל") מתנגדת לאיחוד האירופי ולנאט"ו וחשה קרבה מסוימת לרוסיה ולפוטין. אם אולף שולץ באמת ינצח בבחירות ויקים קואליציה כזאת (בקמפיין הוא נשאל אינספור פעמים אם הוא יכול להבטיח שלא יעשה זאת ותמיד התחמק) הרי שגרמניה עשויה לשנות מדיניות. באופן כמעט אבסורדי מדיניות חוץ לא ממש מעניינת את הגרמנים בבחירות הללו (שהכריזו כי מבחינתם הנושאים החשובים ביותר הם משבר האקלים, פנסיה ודיור) אבל העולם בהחלט נושא עיניים לברלין. 

לא משנה מי ייבחר לתפקיד הקנצלר, ראוי שישראל תשכיל לפתח עמם קשר עמוק והדוק. הדור הצעיר הגרמני הפך בשנים האחרונות להרבה פחות סובלני למדיניות הישראלית

ומה בנוגע לשאלה "מי הכי טוב לישראל"? ובכן התשובה הקצרה היא ש"כולם ואף אחד". התשובה הארוכה היא ששינוי מדיניות כלפי ישראל אינו סביר בשנים הקרובות, שכל המועמדים הצהירו שהם עומדים בסולידריות עם ישראל ומוכנים להגן עליה. אך בפועל יש מבין המועמדים כאלה שמשתמשים במילה "ישראל" בעיקר כסיסמא פוליטית ואחרים שאצלם זה נשמע יותר מהלב.

לא משנה מי ייבחר לתפקיד הקנצלר ולתפקיד סגנ/ית הקנצלר ביום ראשון, ראוי שישראל תשכיל לפתח עמם קשר עמוק והדוק. זה נכון שבשנת 2021 הצמרת הפוליטית הגרמנית לא יכולה להרשות לעצמה לא להיות בצד של ישראל, אבל מתחת לפני השטח הקרקע כבר מזמן רועדת. הדור הצעיר הגרמני הפך בשנים האחרונות להרבה פחות סובלני למדיניות הישראלית, הוא אינו חש אשמה בגלל השואה ורואה את עצמו כדור ירוק יותר, שוויוני וצודק יותר - ומכאן שהצד הפלסטיני קוסם לו הרבה יותר. חלק מהילדים ובני הנוער הצעירים הללו שיוצאים לרחובות בהפגנות Friday for future יהפכו בעוד כמה שנים לפוליטיקאים בעצמם ואז יכול להיות שהיחסים של ישראל וגרמניה כבר ייראו אחרת.    

מי ייכנס לנעליה של מרקל? היא תמשיך כנראה להיות קנצלרית עוד שבועות ארוכים. לא משנה איזו מפלגה תזכה ביום ראשון, הרי שהקושי האמיתי יהיה בהרכבת ממשלה

ועכשיו לשאלת השאלות - אז מי מבין השלושה ייכנס לנעליה הגדולות של הקנצלרית אנגלה מרקל? אני יודעת שאתם חושבים שתקבלו תשובה ביום ראשון בערב, אבל האמת היא שמרקל תמשיך כנראה להיות קנצלרית עוד שבועות ארוכים. לא משנה איזו מפלגה תזכה במירב הקולות ביום ראשון הרי שהקושי האמיתי יהיה בהרכבת ממשלה.

הפרשנים בגרמניה הכריזו שזו הפעם הראשונה שיש כל כך הרבה קואליציות אפשריות, אבל האמת היא שכל קואליציה כזאת נראית פחות ריאלית מהשנייה. הקרב על הממשלה הגרמנית יתחיל באמת ביום שני ובקרב הזה יהיה הרבה מאד אגו, מפלגות יצטרכו לוותר על ערכים מרכזיים והרבה הבטחות בחירות ירדו לטמיון, אבל את זה אני לא צריכה לספר לכם - בישראל מכירים את זה מקרוב.