ראש הממשלה נפתלי בנט באו"ם
צילום: אי-פי

בנט מתמקד במיתוג - אבל מלווה בצל של נתניהו

מבחינת בנט, הנאום באו"ם עבר יחסית בשלום - הוא פשוט רצה לנאום. באולם הדי ריק ליוו אותו לא רק נתניהו, אלא גם הקורונה והוא בחר להתכתש אחרי גם עם בכירי מערכת הבריאות. בסוף, את הכול אפשר היה לעשות מהבית - אבל בנט רצה להרגיש ראש ממשלה
גילי כהן
28 בספטמבר 2021
16:25

"יום אחד הלכנו ברחוב, ראינו שלט 'מניין למתחילים', אז באנו כי היה קידוש בחינם. היה אוכל". 20 שנה אחרי, נפתלי בנט חוזר לבית הכנסת "קהילת ישורון", שאותו פקד כשהתגורר בניו יורק, הפעם יחד עם הטייטל של ראש הממשלה. בזמן שהגיע למקום כדי להתפלל בערב החג, נאמר לו שראש הממשלה האחרון שהגיע לבית הכנסת היה מנחם בגין. מבחינת בנט – המהפך הושלם. כי הרי מה זה אומר להיות ראש ממשלה בישראל אם לא לנאום באו"ם?

הנאום עצמו עבר יחסית בשלום מבחינת בנט. החשש מהאולם הריק שהטריד את לשכתו לא התבדה, אבל כל זה לא ממש חשוב כאשר הקהל האמיתי לנאום יושב בכלל בבית, רגע לפני ערב החג. בנט התייחס לכל הנושאים שעל הפרק (חוץ מהפלסטינים, כמובן) – קורונה תחילה, אחר כך איראן, ובין לבין, באופן משונה קצת – גם הפוליטיקה הישראלית. הרבה כותרות לא היו שם.

דווקא המשפט הלא שגרתי מול עצרת האומות המאוחדות – "הממשלה הזו התחילה בתור טעות פוליטית, ויכולה כעת להפוך למטרה - מטרה של אחדות", נדמה שיישאר איתנו, אבל חוץ מזה, אפשר להגדיר את הנאום כגרסת "מנחם המשעמם" של נאומי ראש הממשלה באו"ם. ייתכן שזה בדיוק מה שהוא רצה – פשוט לנאום.

ושום מילה על הנושא הפלסטיני | אחרי הנאום - הפרשנויות

בנט יודע שזמנו בתפקיד קצוב. עוד שנתיים, וגם זה במקסימום, ומי שהיום מתקבל במחיאות כפיים סוערות ובסנטדינג אוביישן יהפוך להיות עוד שר בממשלת ישראל. לכן, מבחינתו הוא במרוץ נגד השעון – לא רק להגדיל את כוחו הפוליטי, אלא גם למצב אותו כאיש השינוי. "אני רוצה לדבר באתוס של אופטימיות ויוזמה, ולא של תרחישי אימים", הוא אמר לנו העיתונאים בתדרוך המסורתי לאחר הנאום, והוסיף אנקדוטה מפגישתו בחודש שעבר עם הנשיא האמריקני ביידן, שהגדיר את ממשלת ישראל כ"ניסוי מעניין".

הניסוי הזה תופס כיוון משברי, דווקא ככל שהממשלה הזו מתייצבת. מהרגע שיעבור תקציב – וההערכה במערכת הפוליטית היא שהדבר ייעשה בקלות יחסית – כל שר ידרוש להילחם עוד יותר על מקומו ועל ליטרת הבשר שלו. ניצנים ראשונים למהלך הזה החלו כבר מזמן, אבל קיבלו ביטוי מעניין בניו יורק.

בזמן שראש הממשלה בנט מתדרך כי "המומחים הרפואיים לא יקבלו את ההחלטות במישור הלאומי, אלא אנחנו", ועוקץ את קבינט המומחים ואת הד"ר שרון אלרעי פרייס, שר הבריאות שלו מוציא הודעה זמן קצר לאחר מכן שמבקשת לגבות את הרופאים – ולהבהיר שקודם צריך לחשוב על רפואה, אחר כך על כל השאר. בנט, כאמור, חושב לגמרי אחרת. לא פרנסה - לא מעניין, זוכרים?

הקורונה מלווה את בנט גם בנסיעתו לארצות הברית. הוא כבר שריין, באיחור מה, ישיבת קבינט קורונה ליום ראשון הקרוב, וגם מכאן ממשיך להתעסק עם הנתונים, עם האישורים, עם היוזמות – אבל גם עם הביקורת והעקיצות. "במפלגה יריבה אומרים: 'נתניהו אמר שצריך לחסן חודשיים קודם'. אנחנו התחלנו את החיסון השלישי ב-30 ביולי. חודשיים קודם, ב-30 במאי, בנט לא היה ראש הממשלה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת", נאמר בסביבתו. נחשו לאיזו מפלגה הוא מתכוון.

הנאום המלא של ראש הממשלה בנט בעצרת האו"ם:

האמת היא שלא רק הקורונה מלווה את בנט במסעותיו, אלא גם נתניהו. הוא כמו צל שהולך צעד לפניו, לעתים גם אחריו, ומזכיר לו נשכחות. פעם זה השטיק כאילו אין עזרים ואין גימיקים ואין בריסטולים (ובכך הפכו לגימיק בעצמם), פעם אחרת זו ההצגה בפני קהל רב של מנהיגים יהודים כמי ששימש ראש המטה של נתניהו בעבר. נדמה שהיה מעדיף לפסוח על השורה הזו בקורות החיים בעת הזו, ובכלל – צוות מיומן יותר היה דואג לוודא מראש כיצד ראש הממשלה מוצג על מנת למנוע טעויות.

ואולי זה בעצם הסיפור כולו: נפתלי בנט מתמקד כעת בשימור המותג "נפתלי בנט ראש הממשלה". לכן התראיין לשלושת ערוצי הטלוויזיה, לכן בחר לנאום באו"ם כשיכול היה גם להסתפק בנאום מהבית, ולכן גם בוחר להשתתף בכינוסים בין-לאומיים נוספים עתידיים שעל הפרק. אמש, כאשר עשה את הדרך הארוכה ברגל מבית הכנסת קהילת ישורון למלונו, תחת אבטחה שלא הותירה כמעט אוויר לנשימה ברחובות ניו יורק, יכול היה לחשוב לעצמו – כן, ככה מרגיש ראש ממשלה.