-

ב"מטבחון" של גולדה: כך התקבלו ההחלטות במלחמת יום הכיפורים בסביבתה של ראש הממשלה

יותר מאלף מסמכים שהותרו לפרסום מתעדים את התגובות הראשונות של גולדה מאיר והצמרת הביטחונית-מדינית למתקפה המצרית והסורית. בין המסמכים - הערכת המודיעין השגויה של אגף המודיעין ו"הקונספציה"
איתי בלומנטל
06 באוקטובר 2021
06:00

מאות עמודים של מסמכים ממלחמת יום הכיפורים, שעברו את אישור הצנזורה לפני מספר שנים, הותרו היום לפרסום על ידי ארכיון המדינה. עתירה לבג"ץ לפני שנה וחצי ואישור לשכת ראש הממשלה בנט, מאפשרים את חשיפת המסמכים שמקפלים בתוכם את דרכי קבלת ההחלטות ב"מטבח" של גולדה תחת אי הוודאות הגדולה שאפיינה את המלחמה, שנחשבת לפצע מדמם בתולדות החברה הישראלית.

לכל המסמכים שפרסם ארכיון המדינה

הסטנוגרמות מישיבות ממשלת גולדה מאיר עם הצמרת המדינית-ביטחונית אושרו לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית ומערכת הביטחון לפני שמונה שנים, אולם רק כעת לאחר ההליך בבג"ץ ניתן האישור על ידי משרד ראש הממשלה ונפתלי בנט. "אנחנו רוצים לדעת על מה נלחמנו. כשקראו לנו מיד התייצבנו וכעת אנחנו יכולים לדעת מה קרה", אמר פרופ' (אמריטוס) אורי בר יוסף, שנאבק במשך שנים על חשיפת המסמכים.

"סאדאת נתון למצב רוח": שנה לפני המלחמה

ב-1 בדצמבר 1972 כינסה ראש הממשלה גולדה מאיר את הצמרת המדינית-ביטחונית בעקבות מידע שסיפק אשרף מרואן למוסד, לפיו הפורום הצבאי העליון במצרים מתכוון לצאת למלחמה נגד ישראל. שר הביטחון משה דיין פתח את הישיבה בהערכה שהמצרים יפתחו באש בתעלה, בתחילת שנת 1973, אולם לא מדובר במתקפה כוללת אלא בקרבות התשה שינהלו מול כוחות צה"ל בסיני.

דיין אמר שמצרים וסוריה קשורות אחת לשנייה, כך שאם המצרים יפתחו בלחימה גם הסורים יצטרפו אליהם ברמת הגולן

דיין התייחס לקשר העמוק שבין מצרים לסוריה ואמר כי שתי הגזירות קשורות האחת לשנייה, כך שאם המצרים יפתחו בלחימה גם הסורים יצטרפו אליהם ברמת הגולן. באותה הישיבה העלה ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא את הקונספציה שאחזה באגף המודיעין בצה"ל, לפיה המצרים לא יפתחו במלחמה כוללת.

"הסיכוי שמצרים תפתח במלחמה - אינו גדול. כלומר ההערכה הלוגית היא שהסיכוי אינו גדול", אמר ראש אמ"ן. לשאלת ראש הממשלה גולדה מאיר מה היא אותה "הערכה לוגית" ענה זעירא: "תמיד ישנה אפשרות שמישהו יעשה שם איזה שיגעון אבל ההערכה הלוגית היא שהסיכוי אינו גדול". ראש אמ"ן אמר כי הסיכוי שהמצרים ינסו לצלוח את התעלה קרוב לאפס והסיכוי למלחמת התשה "קטן מאוד".

ראש המוסד צבי זמיר אמר שהמוסד השיג חומר מודיעיני משמעותי ואיכותי אותו הגדיר כ"ספר יוצא מן הכלל" ולהערכתו "סאדאת נתון במצב רוח וקשה לשפוט עליו". באותם הימים המעצמות, ארצות הברית וברית המועצות, לא קיבלו את דרישות נשיא מצרים, כשראש ממשלתו מאיים להדיחו מהשלטון.

זמיר: "ישנו נייר העוסק במצב רוחו הכללי שהוא לחץ עליו". גולדה מאיר: "הניירות שהבאת אתמול הם דבר כל כך בלתי הגיוני, שקשה לתפוס אותו: הוא יכול להציל את עצמו רק באחת משתי דרכים: לסלק את סידקי (ראש ממשלתו – א"ב) או לצאת למלחמה - הוא לא בטוח שינצח במלחמה. הוא מוכן להפקיר את כל הבתים במצרים".

"אין פנינו למלחמה": בוקר יום הכיפורים

ב-6 באוקטובר 1973 נפתחת מלחמת יום הכיפורים, שתפסה את ישראל בהפתעה. במסמכים נחשפים יומניה של ראש הממשלה גולדה מאיר לקראת פתיחת האש. בשעה 10:50 דובר צה"ל עדכן את אמצעי התקשורת כי "בעקבות ריכוז הכוחות הסורים והמצרים צה"ל נקט באמצעי הגנה כשכולל גיוס מסוים של מילואים".

ראש הממשלה גולדה עדכנה את שגריר ארצות הברית כי כוחות מצריים וסוריים נערכים בגבולות וכי בניגוד להערכות שהם נערכים להגנה, ב-24 השעות האחרונות התברר כי הם מתכננים לפתוח במלחמה אחר הצהריים או למחרת. מאיר ביקשה להעביר מסר דרך שגריר ארצות הברית כי "אין פניה של ישראל למלחמה וכי אם הם יתקפו הם יקבלו מכה"

"אז הם בכל זאת הפתיעו אותנו": 14:00 - אזעקה

תחילת הלחימה המופיעה ביומן דרמטית ביותר. ראש הממשלה מאיר מעודכנת כי מטוסי קרב הוזנקו בגבול סוריה כשגולדה מצוטטת אומרת "אז הם בכל זאת הפתיעו אותנו". הנושא הטריד מאוד את ראש הממשלה שגם בהמשך מצוטטת אומרת: "מרגיז אותי שהם הפתיעו אותנו".

בשעה 14:30 עדכן האלוף זאבי את ראש הממשלה שהסורים והמצרים פתחו בהתקפה מתוזמנת נגד ישראל ובהמשך ניסה להעריך מדוע התקיפה בוצעה מוקדם מההערכות המודיעיניות: "הידיעות התייחסו לשעה 18:00 בערב. ידיעה זו הייתה לא נכונה או שנודע להם ואיבדנו את היתרון האסטרטגי ואז הם החליטו שלפני שהיהודים התכוננו למתקפה מוטב להקדימם בארבע שעות".  במהלך הדיונים לאחר המלחמה עדכן שר הביטחון כי הסורים והמצרים מפציצים והיו להם פגיעות טובות אבל "זה לא קטסטרופלי. הם שלחו בטופולוב טיל קלט לעבר תל אביב, אנו הפלנו אותו".

בלשכת ראש הממשלה היו מודאגים מכך שהמצרים הפיצו הודעות לעולם שישראל הייתה זו שפתחה במלחמה

בלשכת ראש הממשלה היו מודאגים מכך שהמצרים הפיצו הודעות לעולם שישראל הייתה זו שפתחה במלחמה - אך יחד עם זאת המסר שעבר מארצות הברית היא שהם מאמינים לישראל. בשעה 21:45 אמרה ראש הממשלה גולדה מה התוכניות של ישראל: "להכות בהם שלא יישאר סימן של נוכחותם בשטחינו ולהכות קשה בצבא המצרי, איננו מתכוונים לפגוע בריכוזים אזרחיים, רק מה ששייך לצבא, בעיקר בסוריה".

בימי הלחימה עודכנה הצמרת המדינית-ביטחונית באבדות הרבות בחיי לוחמי צה"ל, בפגיעה במטוסים ובטנקים, במחסור בתחמושת, ובהתקדמות של הכוחות בסיני וברמת הגולן שאי ודאות רבה אופפת את מערכת הביטחון שבמקביל ניסתה להשיג הסכם הפסקת אש באמצעות מועצת הביטחון. 

"האוגדה של אריק הראשונה לצלוח": המאמצים להשגת הכרעה

ב-12 באוקטובר 1973 בבוקר התקיימה התייעצות מדינית דרמטית, בה ישראל צריכה להחליט אם להסכים להפסקת אש עם מצרים תוך הודעה בכישלון או לחלופין להוביל תוכנית התקפה הכוללת את צליחת התעלה. באותה העת ישראל הצליחה להשיג הישגים משמעותיים בצפון, כשנערכים לכיבוש החרמון הסורי מחדש, עם כוונה להגיע לפאתי דמשק כדי ליצור הכרעה.

ישראל הייתה צריכה להחליט אם להסכים להפסקת אש עם מצרים תוך הודעה בכישלון, או לחלופין להוביל תוכנית התקפה הכוללת את צליחת התעלה

באותו היום בצהריים ישראל נערכה לאפשרות שהמצרים יתקפו באמצעות שלוש אוגדות או לחילופין שייצבו קו במקום. מבחינת ישראל, תקיפה מצרית יכלה להוביל יציאה של ישראל להתקפה שכן בחסותה יוכלו כוחות צה"ל לצלוח את התעלה ולהתחיל להשיג הישגים בלחימה בסיני. ואכן, ביומן של ה-15 באוקטובר, מתקבלת הידיעה על כך שהמצרים חידשו את הלחימה בדרום.

בשעה 18:50 עדכן מזכירה הצבאי של ראש הממשלה גולדה כי תוכנית "אבירי לב" לצליחת תעלת סואץ יוצאת לדרך: "זה יהיה ב-19:00. העניין למטה התחיל, כוחות שלנו תוקפים בכמה גזרות לצרכי מגע והטעיות", עדכן תא"ל ישראל ליאור. "אוגדת אריק ואוגדת ברן מתכוננות לכניסה. כנראה שהאוגדה של אריק היא הראשונה לצלוח. הכוחות נעים קדימה והם צריכים לכבוש את קו המים". בסופו של דבר חצו שתי אוגדות את התעלה, אוגדת אדן ואוגדת סיני, בעוד אוגדת שרון התקדמה צפונה בשתי גדות התעלה כדי להרחיק המצרים מהגשר.

"החלטות טובות ושקולות": התגובות לפרסומים

הפרוטוקולים והיומנים המלאים, שמתארים את קבלת ההחלטות של הצמרת המדינית ביטחונית במלחמת יום הכיפורים, נחשפים עד אחרי המלחמה והפסקת האש ב-30 באוקטובר. גנזת המדינה רותי אברמוביץ' אמרה עם פרסום המסמכים כי "מדובר בחומר הארכיוני הגולמי המקורי שנכתב תוך כדי ההתרחשויות הדרמטיות".

"לראשונה מזה 48 שנים ניתן לעקוב אחר הדינמיקה שהתרחשה בתוך הממשלה בנוגע למלחמת יום הכיפורים, ולהיחשף לבהלה, לדילמות, לוויכוחים וליחסים המורכבים ששררו בין ראשי המדינה - אלו שהובילו את הלחימה הקשה ואלו שהנהיגו את המדיניות", אמר אברמוביץ'. 

החוקר פרופ' אורי בר יוסף: "גולדה ודדו קיבלו החלטות תחת לחץ, אי ודאות ועם מודיעין לקוי"

חוקר מלחמת יום הכיפורים פרופ' בר יוסף, שפרסם בין היתר את הספרים "הצופה שנרדם" ו-"המלאך" על המלחמה, אמר לכאן חדשות עם פרסום המסמכים שמדובר בנס שמאיר כיהנה כראש הממשלה ודוד אלעזר היה הרמטכ"ל. "למרות הביקורת עליהם, ההחלטות שהם קבלו היו טובות ושקולות", אמר בר יוסף. "הם קבלו החלטות תחת לחץ, אי ודאות ועם מודיעין לקוי".