חיסון קורונה
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מחקר: דלקת שריר הלב לאחר חיסון קורונה נדירה גם אצל גברים צעירים

מקרב 2.5 מיליון מחוסנים, אותרו 54 מטופלים שחלו בדלקת שריר הלב ב-42 הימים לאחר קבלת החיסון – 51 מהם גברים • מחקר נוסף המתפרסם מראה ירידה משמעותית ברמות הנוגדנים חצי שנה לאחר החיסון במנה שנייה – והיה זה שהכריע את ההחלטה בישראל לחסן במנת בוסטר
דקלה אהרן שפרן
07 באוקטובר 2021
00:00

מחקר משותף למערך הקרדיולוגיה בבית החולים בילינסון ולמכון כללית למחקר מעלה כי דלקת בשריר הלב לאחר חיסון קורונה נדירה אפילו בקבוצה הנמצאת בסיכון המוגבר ביותר: גברים צעירים. נתוני המחקר שהמתפרסמים היום (חמישי) מעלים כי ברוב המוחלט של המקרים שאותרו המחלה הייתה קלה, ולא נמצאו השפעות משמעותיות על התפקוד הלבבי.

מגמת ירידה: כך צנחה התחלואה בגל הרביעי | מה אומרים המספרים?

מדובר במחקר הראשון מסוגו בעולם המתפרסם היום בכתב העת המוביל- "England Journal of Medicine New". המחקר מבוסס על ניתוח נתונים אנונימיים של 2.5 מיליון מטופלי כללית שחוסנו נגד קורונה בחיסון של פייזר, 94% מהם קיבלו שתי מנות חיסון. מטרת המחקר הייתה לאפיין את מקרי הדלקת בשריר הלב לאחר חיסון נגד הנגיף.

מהמחקר עלה כי מקרב 2.5 מליון מחוסנים מגיל 16, אותרו 54 מטופלים שחלו בדלקת שריר הלב בתקופה של עד 42 ימים לאחר קבלת החיסון: 51 מתוכם גברים ושלוש נשים. מדובר ב-2.13 מקרים לכל 100 אלף מחוסנים. עוד עלה מהנתונים כי תופעת הלוואי הופיעה יותר לאחר מנת החיסון השנייה (69%) מהראשונה, יותר בגברים מנשים, ויותר בגילאי 29-16 ביחס למחוסנים מעל גיל 30.

דלקת שריר הלב בקבוצה בה נצפתה השכיחות המירבית - גברים בגילים 29-16, הגיעה ל-10.7 מקרים לכל 100 אלף מחוסנים. עוד עלה מהנתונים כי 76% מהחולים לקו בדלקת שריר הלב בצורה קלה, 22% מחומרה בינונית ורק חולה אחד בחומרה קשה. החוקרים הדגישו כי למרבית החולים (71%) לא היו סימנים לפגיעה בתפקוד הלבבי באף שלב, וזאת בהתאם לבדיקת אקו-לב שעברו כ-90% מהחולים בעת האשפוז.

החוקרים אומרים כי המחקר הנוכחי נותן בפעם הראשונה הערכת סיכון מהימנה לתופעת הלוואי שנקשרה לחיסון הקורונה - דלקת בשריר הלב בקרב קהל המחוסנים (מגיל 16). ומגלה כי המהלך הקליני בחודשים לאחר האירוע הוא קל יחסית ושפיר.

פרופסור רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבית החולים בילינסון, ציין כי מדובר בתוצאות משמעותיות וכי החוקרים מקווים שהן יאפשרו קבלת החלטות מושכלת לגבי התועלת העצומה והמוכחת מיעילותו הגבוהה של החיסון, ולגבי חשיבות מניעת תחלואה בנגיף על שלל השלכותיה, כולל דלקת חריפה בשריר הלב, והסיכון הנמוך יחסית לתופעת הלוואי של דלקת בשריר הלב.

דעיכת נוגדנים לאחר חצי שנה: המחקר שהביא לאישור הבוסטר

מחקר של המרכז הרפואי שיבא על דעיכת נוגדנים קובע כי יש צורך במתן מנת בוסטר של החיסון נגד קורונה. המחקר הקיף כ-5,000 עובדי בריאות שהיו במעקב סרולוגי, ומדגים דעיכת נוגדנים בקבוצות אוכלוסייה שונות לאורך חצי שנה ממתן המנה השנייה של החיסון. היום הוא מתפרסם בכתב העת המוביל "The New England Journal of Medicine".

בשיבא אומרים כי מחקר זה, בשילוב עם שני מחקרים נוספים, היווה את הגורם המכריע להחלטת מדינת ישראל להתחיל במתן מנת הדחף. מהממצאים עולה כי בחצי שנה לאחר מתן המנה השנייה של החיסון, נצפתה ירידה מתמשכת משמעותית ברמות נוגדנים שונים, ובהם גם הנוגדנים המנטרלים, שככל הנראה משמעותיים יותר במניעת מחלה.

מה בעצם השיגו החוקרים? פרופסור גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, שהובילה את המחקר, הסבירה: "הצלחנו לבנות מודל המציג את הסיכוי של אוכלוסיות שונות להיות עם רמות נוגדנים שונות – למשל, גברים, מבוגרים ומדוכאי חיסון, שהיו להם רמות נוגדנים נמוכות. בהתאם למודל שפיתחנו, נוכל בעתיד לנסות ולהעריך את הסיכויים לתחלואה קשה או קלה בקרב אוכלוסיות שונות, ובהתאם - לקבוע את אופי הטיפול שיידרש".

לדברי פרופסור רגב-יוחאי, "בעולם מנסים כיום לזהות את ערך הסף הקריטי של נוגדנים כדי למנוע הדבקה, תחלואה, תחלואה קשה ואף תמותה. זיהוי קבוצות האוכלוסייה תחת ספים שונים, כפי שבוצע במחקר, יאפשר בבוא העת להעריך את רמת הסיכון לחלות לכל קבוצה כזו ובכך להעריך את הצורך במנת דחף מצד אחד, ובאמצעים לא פרמקולוגיים כגון בידודים או בדיקות מצד שני".