-
צילום: גטי אימג'ס

מי שומר על הנוער בבתי החולים הפסיכיאטריים?

הרצח של ליטל יעל מלניק, על פי החשד בידי אח במוסד הפסיכיאטרי שבו הייתה מאושפזת, הציף שאלות קשות. מה קורה בתוך המוסדות לבריאות הנפש, ואיך קרה שדווקא במקום שאמור היה לסייע לליטל ולהגן עליה - ארבה לה הסכנה הגדולה ביותר?
אמיר גרא
08 באוקטובר 2021
23:38
עודכן ב 18:04

הרצח של ליטל יעל מלניק, על פי החשד בידי אח במוסד הפסיכיאטרי "מעלה כרמל" שבו הייתה מאושפזת, העלה את השאלה  איך דווקא במקום שאמור היה לסייע ולהגן עליה, ארבה לה הסכנה הגדולה ביותר?

"המקרה עורר את הפחדים שלי ושל ההורים", אומר מנהל מחלקת הנוער בבית החולים "שלוותה", ד"ר גדי רצוני. "העובדים במחלקות הם אנשים עם לב ענק שבאו לעזור לילדים, ובתוכם קיים תמיד הסיכון שמישהו מסתנן וכוונותיו שליליות. אנחנו מאוד מנסים לאתר אותם ולא תמיד מצליחים". 

שיחות עם מטופלים ומטופלות שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים ברחבי הארץ חושפים מקרים של הטרדות ותקיפות מיניות, לעיתים כשאנשי הצוות במקום מודעים למתרחש. צעירה שעברה תקיפה מינית בזמן האשפוז שלה, סיפרה לכאן חדשות: "הייתי אחרי שתי זריקות הרגעה, ושתי אחיות הובילו אותי לחדר כי לא יכולתי ללכת. נזרקתי על המיטה ונרדמתי תוך שנייה. אחרי כמה זמן נכנס מטופל לחדר, נשכב עליי והתחיל לגעת בי. למחרת ניגשתי לאחות ואמרתי לה 'י' עשה לי את הסימן הזה בצוואר אתמול בלילה. לא יודעת מה הוא עוד עשה'. היא פשוט הניפה יד בזלזול ואמרה לי 'מה את מדברת שטויות? את עשית את זה לעצמך' – והמשיכה ללכת". 

עורכת הדין שרון פרימור, מומחית בזכויות אנשים עם מוגבלות, נחשפה לעשרות תלונות של מטופלים ומטופלות על הטרדות. "מאוד קל לנו לשמוע את העדויות הקשות ולהגיד 'היא בטח הוזה'", היא טוענת. "פעם הגיע אליי מטופל למשרד ואמר 'מי יאמין לי? יגידו שהייתי תחת השפעת תרופות'". 

"יש אנשים שמעדיפים שהילד שלהם יהיה במחלקה אונקולוגית ולא במקום כזה"

השבוע התברר שבתחילת השנה הוגש כתב אישום נגד מאבטח במוסד לבריאות הנפש "מעלה כרמל", שבו אושפזה מלניק, בחשד שביצע עבירות מין חמורות בחוסה בת 13. גם נגד האח החשוד ברצח הוגשה בעבר תלונה בעקבות מגע לא ראוי בינו ובין מטופלת קטינה. נערך בירור ובית החולים המשיך להעסיק אותו, משרד הבריאות נדרש לבדוק את הנעשה במוסד אך דבר לא קרה.

"כששמעתי את הסיפור הזה התהפכה לי הבטן", מספרת אם שבתה אושפזה במחלקה פסיכיאטרית במשך יותר משנה. "כל סיפור האשפוז והפנימייה - זה מאוד דומה לסיפור של הבת שלי. לפעמים יש אנשים שמעדיפים שהילד שלהם יהיה במחלקה אונקולוגית ולא במקום כזה. ראינו אותה כאן אולי שלוש פעמים בשבוע, וכל פעם שפגשנו אותה הסתכלנו בעיניים לראות מה עבר עליה".

דוח של התנועה לחופש המידע על הטיפול בהטרדות מיניות בבתי חולים פסיכיאטריים מגלה ש-37 תיקים נפתחו בין השנים 2018-2016, מתוכם רק אחד הסתיים בהליך פלילי. במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מעלה כרמל" נפתחו בשנים אלה ארבעה תיקים, שניים נסגרו בהליך משמעתי, אחד פלילי ואחר נותר פתוח.

"אני חששת שאין השתקה מכוונת, שמישהו אוטם אוזניים ולא רוצה לשמוע את הצעקות", מציינת עורכת הדין פרימור. "אבל המערכת הפסיכיאטרית, שבאה ממקום של להיטיב ולטפל, צריכה להבין שהמבנה שהיא מציעה בעייתי מיסודו. המחלקות הסגורות הן לפעמים הגורם המחולל של קשיים נפשיים. התפיסה היום היא שהפתרון הכי טוב כולל השגחה 24/7 בקהילה, בבית, בפנימייה, בדירה טיפולית – במקום שיש בו אנשי צוות אבל אין דלתות סגורות".