מיכל קסטן קידר ומנואלה דבירי

"יתומים בייצור עצמי": למשפחות שכולות מותר הכול?

נפילתו של בראל חדריה שמואלי והביקורת שמשפחתו הטיחה בראש הממשלה בנט עוררה דיון בנושא תפקיד המשפחות השכולות בשיח הפוליטי. בשיחה עם מנואלה דבירי ומיכל קסטן קידר, ניסינו להבין היכן עובר הגבול שבין קודש, חול, שכול ופוליטיקה
גאולה אבן-סער
15 באוקטובר 2021
23:06
עודכן ב 11:04

לפני כמעט חודשיים נפל בראל חדריה שמואלי בגבול עזה. הביקורת החריפה של הוריו כלפי ראש הממשלה נפתלי בנט מהדהדת מאז במהדורות החדשות וברשתות החברתיות. הביקורת, הבוטה לעתים, עוררה שיח לגבי המקום של השכול מול הפוליטיקה. חשבתי שיהיה מעניין לשמוע שתי נשים עם תובנות, ולמרבה הצער, גם ניסיון. 

מיכל קסטן קידר איבדה את בעלה דולב לפני שבע שנים במבצע צוק איתן. מנואלה דבירי איבדה לפני 23 שנים את בנה יוני, שנהרג במוצב כרכום בלבנון. נפגשתי איתן כדי לשאול אותן האם משפחה שכולה יכולה לומר הכול, לא משנה באיזו עוצמה או תדירות? האם בכלל יש גבולות לשיח הזה סביב השכול, או כמו שאמר הסופר דויד גרוסמן, שבעצמו איבד את בנו אורי, לאף אחד אין זכות לומר לאדם אחר איך להתאבל?

מה חשבתן על הדברים שאמרה המשפחה של בראל חדריה שמואלי, בעיקר אחרי שרה"מ התקשר וטעה בשמו של בראל?

"מותר להם להגיד. אף אחד לא שאל אותם, לקחו להם את הבן שלהם", עונה מיכל קסטן קידר. "ברגע שזה קורה, בתקופה הראשונה, הכול שורף מבפנים, אתה לא מתחיל לחשוב מחשבות סגנוניות". לדברי מנואלה דבירי, "לי היה קשה לשמוע את מה שהיא אמרה, כי תגובה אלימה לאירוע אלים לא קלה לי".

האימא אמרה לבנט "תתבייש, חתיכת כלב, אתה עוד מעז לומר שהבן שלי לא נרצח. אתה רוצח עם דם על הידיים, ואני מבטיחה לך שעוד ניפגש". אחר כך היא מחקה את הדברים.

"הוא רצה להיות ראש ממשלה. אמרו לו דברים קשים? בסדר, תתבגר. אני גם אמרתי דברים קשים לביבי. אומנם לא במילים כאלה, אבל כן אמרתי לו דברים קשים, כי זה במשמרת שלו", אמרה קידר.

ומה לגבי הטחת האשמה של לאה גולדין בנתניהו?

"גולדין יכולה להגיד ולעשות בעניין הזה מה שהיא רוצה. כן צריכה להיות הבחנה בין חיים ללא חיים. אבל זה לא התפקיד, שלהם. להם מותר לעשות הכול בשביל להחזיר את הבן שלהם", סבורה קידר.

לדברי דבירי, "אני חושבת שהיה כדאי להשתמש במילים בדרך הנכונה. להגיד למשל 'תחזירו את הבנים הביתה', 'תחזירו את הגופות'".

יש רעיון של משפחות שמבקשות לשמר את הזרע של הבן שנפל על מנת שיהיו נכדים בהמשך.

"כן, יתומים בייצור עצמי, יתומים מראש", מכנה את זה דבירי. "הבת שלי, בת 16, שמעה על זה והזדעזעה", סיפרה קידר. "היא שאלה - 'מה, אתה יוצר יתום?'.

יש לכם יותר תוקף מוסרי להשמיע את דעתכם?

"כן, לאנשי ציבור יש יותר חובה מוסרית להקשיב לנו. הדברים שלי הם משמעותיים, יש להם תוקף, מחשבה, משמעות והשפעה. בנט אמר באו"ם שישראלים לא קמים כל בוקר וישר חושבים על הסכסוך. אז סליחה, אבל אני כן. כי אני קמה כל בוקר והמיטה שלי ריקה בגלל הסכסוך".