-
צילום: הדס פרוש, אוליביה פיטוסי, פלאש90

דברי, ספרי ושתפי, אבל לא אם הוא, התוקף, משלנו

בשבוע בו אנחנו מציינים ארבע שנים לתנועת MeToo, למדנו שני שיעורים בשתיקה והשתקה
גאולה אבן סער
16 באוקטובר 2021
11:51

סיכום השבוע שהיה לא יכול שלא להתעכב על הפנים המכוערות של היחס להטרדות ותקיפות מיניות כפי שהתבלט השבוע. למרבה האירוניה - במועד בו מציינים ארבע שנים ל-MeToo.

כך למשל, קולט אביטל, אישה עם רקורד מרשים של עשייה, ששנים מלוות אותה שמועות מרושעות על רומן עם שמעון פרס, רומן שסלל לכאורה את דרכה בפוליטיקה. לפני שבוע, בריאיון לגידי וייץ בהארץ, חשפה אביטל, שלא רק שלא היה רומן רומנטי, אלא פרס ניסה לכפות עליה יחסים אינטימיים בכמה הזדמנויות.

אביטל, חלק ממחנה השמאל, אולי חשבה בטעות שהמחנה שמניף את דגל זכויות האדם וסיוע לחלשים יתייצב לצדה. אבל במקום זאת, חטפה מחלק מחבריה, ובעיקר מחברותיה למחנה נשים עם רקורד למען נפגעות תקיפה מינית על כך ש"פגעה במורשת אוסלו".

לא נשכח גם את אלעזר שטרן, שהשבוע באופן די מדהים, מבלי שאיש אילץ אותו, גילה שכשהיה ראש אכ"א גרס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות. אחר כך חזר בו ונאלץ לוותר על מועמדותו ליו"ר הסוכנות, כאילו שהיתה לו ברירה. עמיתיו לקואליציה, איך לומר... דיברו חלש.

מועדון הראיונות השבורים | עוד יום

ואפילו מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, שעסוק כעת בפשיעה בחברה הערבית, ומוטרד ממה שאומרים עליו בוועדה שחוקרת את אסון מירון, חייב להיות מוטרד גם מהנתונים שמצביעים על עלייה בפניות למרכזי סיוע - אבל לא למשטרה.

אז מה למדנו השבוע קוראת יקרה? שתמיד יהיה מי שיפקפק, ישמיץ או ישפיל, וכנראה שביתר שאת אם התוקף לרוע מזלך הכפול מגיע מהבית שלך, מהמחנה שלך, המחנה הנכון. דברי, ספרי, שתפי, אבל לא אם הוא, התוקף, משלנו.