ליטל יעל מלניק

"מצריך הסתכלות למקום מפחיד": אחרי הרצח של ליטל יעל מלניק - זרקור למציאות במחלקות לבריאות הנפש

הרצח של ליטל יעל מלניק הציף נושא שבדרך כלל לא זוכה לתשומת לב הציבור והתקשורת – המציאות במחלקות לבריאות הנפש. איך קרה שאיש צוות ניהל קשר אינטימי ונצלני עם קטינה, שהוביל לכאורה למותה המזעזע? | עוד יום
עוד יום
24 באוקטובר 2021
07:51
עודכן ב 17:04

הרצח של ליטל יעל מלניק הציף נושא שבדרך כלל לא זוכה לתשומת לב הציבור והתקשורת – המציאות במחלקות לבריאות הנפש. איך קרה שאיש צוות ניהל קשר אינטימי ונצלני עם קטינה, מערכת יחסים שהובילה לכאורה למותה המזעזע? גילי כהן מארחת את כתב כאן חדשות בצפון חן ביאר על סיפורה של ליטל יעל וחקירת הרצח, ואת מגישת סדר יום בכאן רשת ב, קרן נויבך, שמתעקשת לסקר את החצר האחורית הזאת.

מאחורי דלתיים סגורות | האזינו לעוד יום 

בתחילת החודש ליטל יעל הייתה אמורה לצאת לחופשת סוף-שבוע מהפנימייה שבה החלה ללמוד בדרום. היא הודיעה למשפחתה שתגיע הביתה מאוחר יותר וכיבתה את הפלאפון. אחרי כמה שעות שהיא עדיין לא יצרה קשר, המשפחה מחליטה לערב את המשטרה. סבתה מדווחת שנעדרה, ומזכירה את שמו של אדוארד קצורה – אח בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל" שבו אושפזה מלניק בעבר – ואומרת שהיא חוששת ממנו.

בבוקר למחרת שומר באתר בנייה בקריית מוצקין מדווח למשטרה שהוא רואה חלקי גופה קבורים באדמה - ושם נמצאה מלניק ללא רוח חיים. קצורה נעצר בחשד לרצח. "הוא טוען שהם הגיעו יחד וחפרו בור יחד", אומר חן ביאר. "אבל הוא טוען שלא הוא זה שרצח אותה. אנחנו עדיין לא יכולים לחשוף את כל הפרטים על מה היה שם".

"יש רתיעה טבעית ואנושית ממה שקורה במחלקות הסגורות, לכן אנחנו העיתונאים חייבים לטפל בזה"

אבל השאלה האמיתית היא: איך ב"מעלה הכרמל", ששם התפתח הקשר המסוכן, לא עצרו את הדברים? "יש עובדים בסביבה שהבחינו, לא ברור עד כמה הם הבינו שהדבר הזה חמור בזמן אמת", סיפר ביאר. "במשפחה שלה רואים את הקשר ומאוד מודאגים. באוגוסט בית המשפט חותם על צו הרחקה, אבל הוא רק על הנייר. שניהם ממשיכים להיפגש, המשטרה ובית החולים לא יודעים שיש צו, הרווחה יודעת – אבל נראה שקצרה ידם מלהושיע ולהתערב".

המקרה של מלניק הוא דוגמה קיצונית לדברים המסוכנים שעלולים להתרחש במחלקות הסגורות. "בהרבה מקרים אנחנו לא רוצים לשמוע מה קורה שם כי זה מצריך אותנו להסתכל על מקום מפחיד שאף אחד לא רוצה להיות בו", אומרת קרן נויבך. "יש רתיעה טבעית ואנושית ממה שקורה במחלקות הסגורות, לכן אנחנו העיתונאים חייבים לטפל בזה". 

נויבך טוענת שהסיפור עצמו לא זכה להרבה סיקור תקשורתי. "הייתה הזדעזעות ראשונה של יום-יומיים וזהו", היא אומרת. "רק במקומות בודדים זה זכה לטיפול מעמיק של למה זה קרה ומה קורה במקומות האלה. הדברים לא צריכים להסתיים ברצח כדי שזה יהיה בלתי נסבל. מספייק שתהיה מערכת יחסים פוגענית או שהטיפול יהיה גרוע והם יצאו משם יותר שרוטים ממה שהם נכנסו - זה מספיק חשוב כדי שנטפל בזה".