-
צילום: אילן מלסטר, המשרד להגנת הסביבה

לא עומדים ביעדים ומסכנים את המשק: דוח המבקר על משבר האקלים

המבקר קובע: ישראל לא ערוכה להשלכות ארוכות הטווח של שינויי האקלים, וצריכה לשקול להתייחס אליו כ"איום ביטחוני" • הנזק הצפוי: פגיעה ביציבות המחירים, בתשתיות ובבריאות • היעדים לצמצום פליטות וזיהום לא מומשו, למנהלת שהוקמה אין סמכויות והמזהמים לא משלמים מחיר
כתבי כאן חדשות
26 באוקטובר 2021
15:59

ערב פסגת האקלים בגלזגו, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח חריף על היערכות המדינה לשינויי האקלים. מהדוח עולה שישראל מזהמת יותר ותקועה בעבר בכל הנוגע להתמודדות עם המשבר – מה שעלול לפגוע בכיס של כולנו. אנגלמן: "ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת בנושא האקלים על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת, זאת על אף שהיא מצוייה באזור בעל סיכון מוגבר". 

מוסף "הזמן הירוק": הקשר בין ההתחממות הגלובלית לבריאות שלנו

בשנים 2020-2015 נרשמה עלייה בפליטות גזי החממה של ישראל, שמדורגת עשירית ברשימת המדינות עם שיעור הפליטות הגבוה ביותר לנפש. מבחינת העמידה ביעדים הנוגעים לאקלים – השקעה בתשתיות, התייעלות אנרגטיות, הפחתת פליטות והגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות – ישראל נעה בין "פיגור" ובין "אפס".

היעדים שהוצבו - ומה שקרה בפועל 

• צמצום נסיעה פרטית | היעד שהציבה ישראל ב-2015: הפחתה של 20%. בפועל: הנסיעה הפרטית עלתה מ-42 מיליארד ק"מ ב-2015, ל-50 מיליארד ק"מ ב-2019.

• ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות | היעד שהציבה ישראל ב-2009: הגעה ל-10% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2020. בפועל: הנתון עומד על 6.1%.

 היעד שהציבה ישראל לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2030, היה נמוך משמעותית מהיעדים של שאר מדינות ה-OECD: רק 30% לעומת 40%-100% בשאר המדינות.

• השימוש בכלי רכב חשמליים | אין תוכנית להפחתת הפליטות מתחבורה ואין תוכנית לגידול השימוש בכלי רכב חשמליים, ששיעורם בישראל נכון ל-2020 עמד על 0.05%.

סכנה למשק הישראלי 

המבקר מזהיר גם מפגיעה במשק הישראלי בשל משבר האקלים, שתכלול ירידה בתוצר המקומי ובצמיחה וחוסר יציבות של המחירים במשק. בדוח צוין שמשבר האקלים צפוי לגרום לנזקים מוחשיים לסקטורים שונים במשק לאורך זמן, דבר שיתבטא גם ביכולת לספק לציבור מוצרים ושירותים. עוד אומר המבקר שהנזק הכלכלי משינויי האקלים יהיה גבוה מהעלות למשק של תהליך הפחתת הפליטות, ושישראל יכולה להוריד משמעותית את פליטות גזי החממה בלי לפגוע ביעדי הצמיחה ארוכי הטווח שלה.

בז"ן בראש: רשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל

בדוח צוין שהסיכונים הפיזיים של משבר האקלים צפויים להביא להפסד של כ-11% מהתוצר העולמי עד 2050, ושל 25% עד שנת 2100. לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה ב-2019, אם ישראל תשיג את היעד שהציבה לעצמה בהסכם פריז – הגעה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשיעור של 17% – זה ייצר 16,764 משרות הקשורות להקמת מתקנים סולריים. עמידה ביעדי ההתייעלות האנרגטית תוסיף 1,400 מקומות עבודה. כאמור, שיעור החשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת נכון ל-2020 עומד על 6.1% בלבד.

נקודה נוספת שמעלה המבקר היא שלא נגבה מס על פליטת גזים מזהמים, כך שגורמים במשק לא מביאים בחשבון את מידת הזיהום שהם יוצרים. ב-2018 גורמים ממשלתיים ומקצועיים ניתחו את המשמעויות שכרוכות במיסוי של פחמן, אך נכון לספטמבר 2021, לא ננקטו צעדים ממשיים בנושא.

מטפלים במשבר בלי תקציב, סמכויות או ייעוץ מקצועי 

מבקר המדינה ממליץ למשרד ראש הממשלה לשקול להכיר במשבר האקלים כאיום ביטחוני/אסטרטגי או מצב חירום אקלימי. הוא מתח ביקורת על היעדר ההיערכות של ישראל להשלכות מרחיקות הלכת שיכולות להיות לשינויי האקלים.

המבקר אומר כי בשל מיקומה ישראל, היא עשויה להיות חשופה במידה רבה לסיכונים הנובעים ממשבר האקלים, שנוגעים לביטחון הלאומי שלה בכמה מעגלים: מערכת בריאות הציבור ורווחתו, חשש מהתגברות השכיחות של אירועי מחלות ומגפות, השפעות חברתיות, נפשיות ומגדריות, ביטחון מזון ומים והיבטים גיאו-אסטרטגיים.

בשנת 2018 המדינה החליטה על היערכות לשינויי האקלים, שכללה הקמה של מנהלת שתתכלל את הנושא. מהדוח עולה שלמנהלת לא ניתנו סמכויות לצורך ביצוע תפקידיה, לא הוקצו לה המשאבים הדרושים והיא פועלת ללא ועדה מדעית מייעצת, מרכז ידע ומומחה להערכת סיכונים. המבקר ציין שהמנהלת לא השלימה את פערי הידע המחקריים, ובסיס הידע הקיים בעבודה המדעית בנושא האקלים.

ל-84% מהגופים הציבוריים בישראל אין תוכנית היערכות לסיכוני האקלים, והם טרם תקצבו את הפעולות הנחוצות לשם כך. 89% מהגופים כלל לא פעלו מול משרד האוצר לגיבוש תוכניות בנושא. נכון ליולי 2021 רשות החירום הלאומית טרם כללה את נושא שינויי האקלים במפת האיומים הלאומית, זאת בזמן שקיים חשש ממשי לפגיעה בתשתיות הלאומיות של ישראל.

עוד הוסיף המבקר שמודל העבודה בישראל של תקצוב לפי משרד ותקצוב חד-פעמי או נקודתי, לא מאפשר קידום מערכתי של נושא משבר האקלים, תוך הצבת יעדים משמעותיים לגבי הפחתת פליטות גזי חממה, ולגבי היערכות לסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים. ההמלצה של המבקר היא להעביר את הטיפול והניהול בנושא לגוף קבוע, בעל סמכויות ביצועיות, יכולת הכרעה, ידע והבנה בתחום האקלים  תקציב בטוח.

תגובות

המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מברך את עבודתה היסודית של ביקורת המדינה, בבדיקת עומק לסוגיית התמודדות ישראל עם משבר האקלים, שהוא המשבר הדחוף ביותר העומד כיום לפתחה של האנושות. המשרד להגנת הסביבה שותף לעמדת מבקר המדינה לצורך בהתייחסות למשבר האקלים כאיום ביטחוני ובסגירת הפער של ישראל ביחס למדינות ה-OECD, הן במצב הנוכחי והן מבחינת הצבת יעדים. 

"מסקנות והמלצות הדוח מקבלות מענה נרחב בתוכנית היישום הלאומית להתמודדות עם משבר האקלים שמוביל המשרד. התוכנית מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם, ורותמת את משרדי הממשלה האחרים לטיפול מקיף בסוגיות סביבתיות רחבות - תחבורה, אנרגיות מתחדשות, פסולת ובנייה ירוקה".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "ישראל אומנם נמצאת הרחק מאחור במאבק במשבר האקלים, בוודאי בהשוואה למדינות המפותחות, אבל אנחנו בדרך הנכונה להשלים את הפערים ולהגביר משמעותית את הקצב ואפילו להגיע ליעד של אפס פליטות ב-2050. השבוע אישרנו בממשלה חבילת אקלים דרמטית שמצעידה אותנו קדימה בתוכניות להפחתת פליטות ותוכניות ההיערכות, והמשימה הבאה שלנו, לאחר ועידת האקלים בגלזגו היא הגשת חוק אקלים שאפתני ואפקטיבי שיצור לראשונה מסגרת ארגונית ממשלתית משותפת להתמודדות עם משבר האקלים".

משרד האנרגיה: יש לזכור כי הפעולות שנעשו במשק האנרגיה, ובראשן צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל עד כדי הפסקתו לגמרי ב 2025, הן ורק הן צפויות להביא את ישראל להגיע ליעדים המשקיים בהפחתת פליטות גזי חממה שנקבעו ביעדי פריז. מפת הדרכים, כמו גם היעדים שהציג המשרד, אשר גובשו בשיתוף מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים, קובעים בצורה ברורה, את המעבר של המשק הישראלי בשנים הקרובות לאנרגיות מתחדשות ויאפשרו את הגמישות שתידרש בעתיד לשילוב טכנולוגיות חדשניות.

"בחודשים האחרונים (מאז חודש יוני, מועד סגירת הדוח) פעל המשרד בצורה משמעותית למימוש האסטרטגיה לכלכלה דלת פחמן ובין היתר, אישרה הממשלה את יעדי משרד האנרגיה לקביעת יעדים לאומיים, וכן צעדי מדיניות נרחבים לקידום אנרגיות מתחדשות שיזם המשרד וכן אימצה את התוכנית הלאומית של משרד האנרגיה להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות גזי חממה".

מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן: "הדוח מחייב נקיטת צעדים מידיי ונחושים. משבר האקלים מאיים לא רק על רווחת החיים שלנו, אלא גם על קיומנו". מנכ"לית "צלול", מאיה יעקבס: "במקום להתעשת ולפעול על פי חומרת המצב, המדינה פועלת הפוך מהנדרש לבלימת משבר האקלים בכל תחומי התכנון. חשוב לא רק לכתוב ולהתריע אלא גם לקיים ולבצע". ארגון "אדם, טבע ודין": "הדוח מחזק את הטענה שלנו להזנחה ממשלתית ארוכת שנים שעולה ועוד תעלה בחיי אדם". 

בהכנת הידיעה השתתפו מיכל וסרמן, דנה ירקצי ואמוץ שפירא