איגור אולסיק

מה אפשר לעשות כששומעים את עדות בת ה-14? יש מה לעשות

נפגעות ונפגעי תקיפה מינית מספרים פעם אחר פעם כיצד חקירה משטרתית רשלנית והחזקת התיק במשך חודשים בפרקליטות גרמו להם סבל ונזק נוסף • זה הזמן לשקול שוב הקמת בית דין לפגיעות מיניות
קרן נויבך
27 באוקטובר 2021
12:30

"היא ירדה מהאוטובוס וחזרה הביתה. הוא אמר לה 'את יפה, תעזרי לי במשהו'. היא לא הבינה, הוא חיבק אותה ולקח אותה בכוח לבית שלו ונעל את הדלת. הוא אמר לה - 'את אישה שלי'. הוא רמס לי את הילדה, הרס אותה".

האזינו לריאיון עם אימה של הילדה בכאן רשת ב

במילים הללו, שחותכות בבשר והופכות את הבטן, סיפרה לנו אתמול מיכל, אימה של בת ה-14, על מה שקרה לבת שלה.

שעה שלמה החזיק החשוד בחטיפה ובאונס את הילדה. ילדה על הקשת האוטיסטית. עד שמישהו הגיע לדירה שבה הוחזקה, הדלת נפתחה והיא ברחה משם. ברחה הביתה וסיפרה מיד, למרבה המזל, את מה שקרה לה. והחשוד באונס נתפס.

מה אפשר לעשות כששומעים את העדות הזו חוץ מלרעוד מכעס ולזעום? אז מה יש לעשות. ועכשיו זה בידיים של מה שאנחנו קוראים "המערכת". או המערכות השונות שצריכות לתפקד כאן. במלוא הכוח. משטרה, פרקליטות, בית משפט, רווחה ובריאות. כן, כן, זה אתם.

קודם כל – הליך משפטי מהיר ככל האפשר. מדויק, ענייני, בלי טעויות בדרך, אבל מהיר. נפגעות ונפגעי תקיפה מינית מספרים פעם אחר פעם כיצד חקירה משטרתית רשלנית וממושכת ולאחר מכן החזקת התיק במשך חודשים בפרקליטות עד להגשת כתב האישום, גרמו להם סבל ונזק נוסף. זה הזמן לשקול שוב את הקמתו של בית דין לפגיעות מיניות. זה המקום לטיפול בתיקים מהסוג הזה.

ולא פחות חשוב – מתן תמיכה טיפולית מקיפה לילדה עצמה ולמשפחה שלה. הם לא צריכים לחזר על הפתחים לטיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר. זה ברור שהיא זקוקה לזה וזו אחריותה של המדינה לספק לה אותו.

ילדות וילדים שנפגעו מינית ולא קיבלו טיפול בזמן - יפגעו שוב בעתיד. אם על ידי אחרים ואם בפגיעה עצמית. את המסלול הזה לצערנו עברו ועוברים נפגעים ונפגעות כל יום מחדש.

אז יש מה לעשות. תעשו את זה. אל תתרשלו הפעם ותוסיפו עוד לפגיעה הבלתי נסבלת שהילדה הזו ורבות אחרות, עברו כבר.