-
צילום: באסל עוידאת ויוסי אלוני, פלאש 90

מלחמה בכאילו: ישראל מגיעה לגלזגו ללא הישגים

בזמן שמדינות העולם המפותחות הציבו יעדים מרשימים להתמודדות עם הזיהום, ישראל נותרה שאננה. לקראת פסגת האקלים, בנט הודיע על הכוונה להביא את פליטת גזי החממה בישראל לאפס עד 2050, אבל הסיפור האמיתי לא יימצא בכותרות גדולות של מנהיגים - אלא במעשים ביום שאחרי | דעה
יפעת גליק, דעה
29 באוקטובר 2021
10:50

השמיים של גלזגו לא ירחמו על מנהיגי העולם. אם הכול יזרום לפי התוכנית, ינחת ראש הממשלה נפתלי בנט בתוך הצפה. בסקוטלנד לא מפסיקים בימים האחרונים גשמים עזים, מותירים שובלים של מים ברחובות, כמו רוצים לומר לבאי פסגת האקלים: ברוכים הבאים למשבר.

ישראל מזהמת יותר ותקועה בעבר – זה יפגע בכיס שלנו | דוח חריף של המבקר על ההתמודדות עם האקלים

ביום ראשון יחל בגלזגו הפסטיבל הירוק המדובר. מכובדי המדינות ידסקסו על גלגלי הצלה לאנושות. איך מגיעה לשם מדינת ישראל? בנוכחות מרשימה. לצד ראש הממשלה מצטרפת למטוסו גם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ועמה 15 אנשי מקצוע מתחלפים בימי הוועידה. תהיה גם שרת האנרגיה פלוס שרשרת מוזמנים נוספים. אבל איזו בשורה אנחנו מביאים אל העולם וכיצד אנחנו תורמים לעצירת האסון האקלימי?

מוסף "הזמן הירוק": הקשר בין ההתחממות הגלובלית לבריאות שלנו

יעדים תחילה. מדינות העולם המפותחות כמו יפן, ארצות הברית, הולנד, צרפת, בריטניה וגרמניה כבר מזמן סימנו מטרות גדולות: עד לשנת 2030 יפחיתו את אחוזי פליטות גזי החממה בין 40%-70%. ארצות הברית, כמו רשימה מתארכת של מדינות, הכריזה על כוונה לאפס את הפליטות עד 2050.

מדינות העולם אמרו די לבנזין וסולר, אך אצלנו נתנו הארכה ל-2035 עד להצבת "אין כניסה" עבורם. למה? בישראל מאשימים את הקורונה

בישראל היעדים לאורך תקופה ארוכה היו מעוררי מבוכה. אם גזי החממה שלנו היו גבינה, היו אומרים עליה שמדובר בגבינה רזה. האחוזים שעליהם התחייבנו הם אחוזונים לעומת העולם. על אף שבארץ הקודש החלו אי שם בניינטיז לקחת חלק פעיל במאבק האקלים, אפשר לכנות את מה שאירע עד 2015 "רדיו בלה-בלה" של הצהרות. בוועידת פריז ההתחייבות הישראלית הייתה שעד לשנת 2030 יופחתו ב-17% גזי חממה. כעת, רגע לפני הוועידה בגלזגו, נזכר ראש הממשלה בנט להצהיר שגם ישראל מתחייבת לאפס פליטות עד 2050 וליישר קו עם שאר המדינות, בערך. למה בערך? כי גם מאחורי ההצהרה האחרונה – אין שום תוכנית סדורה.

אחד התחומים המשמעותיים שגורמים לפליטות של מזהמים לאוויר הוא תחבורה. בעולם יש מגמה ברורה של מעבר לכלי רכב חשמליים. בין המדינות שמתכננות לתת ברקס לבנזין וסולר: בריטניה, ספרד, הולנד וצרפת. ובכלל עד שנת 2050 יהיו אפס פליטות מתחבורה במדינות כמו גרמניה, דנמרק, צרפת ובריטניה. בישראל, התחבורה אחראית ליותר משני שלישים מצריכת האנרגיה המזהמת. בעברית מדוברת: מלא-מלא זיהום.

ישראל השאננה מגיעה לגלזגו כשהדוקטור רשם לה אמנזיה. הרי היא נחשבת אחד המקומות המועדים לפורענות על הפלנטה

וכמה כלי רכב חשמליים יש לנו בישראל? בשנת 2020 רק 12 אלף מתוך שלושה מיליון כלי רכב. ובזמן שבפסקה אחת למעלה כתבתי איך מדינות העולם אמרו די לבנזין וסולר, אצלנו נתנו הארכה ל-2035 עד להצבת "אין כניסה" עבורם. למה? בגלל הקורונה. זאת אומרת, זה מה שאמרו בישראל. בגלל קורונה לא יאסרו על כניסת כלי רכב מזהמים. הקורונה הייתה תירוץ מצוין אילמלא קורונה היכתה בכל מדינות העולם.

נקודה מרכזית נוספת היא הצפיפות שאיתה נאלץ העולם להתמודד. בנייה רוויה רק מתרחבת אומנם, אבל כמעט בכל אירופה, מבנים חדשים למגורים, לציבור או למסחר כבר מחויבים להיבנות באופן ידידותי לסביבה. כזה שמציב גגות סולאריים על ראש שמחתם. איפוס אנרגטי, קוראים לקסם הזה. יש מדינות כמו איטליה, שהחליטו לתת לתושבים החזרים מלאים אם הם הופכים מבנה מזהם קיים - למבנה ירוק.

והנה, בישראל, היעדים שגובשו הם בכלל חלקיים. לפני מספר חודשים החליטה הממשלה שהנושא ייבחן. ויהיו דיונים. נו, דיונים. בקיצור, התקדמות של צב בעיתות של צו שמונה.

פסגת האקלים בגלזגו: כולם יסכימו על הרעיון אבל לא על הפרטיקה  |פרשנות

נדמה שישראל השאננה מגיעה לגלזגו כשהדוקטור רשם לה אמנזיה. הרי היא נחשבת אחד המקומות המועדים לפורענות על הפלנטה. ההתחממות, על פי התחזיות, תכה בה ביתר שאת. כלומר, בנו. בכולנו. אז איך דווקא אנחנו לא ניצבים בחזית המלחמה? הסיפור האמיתי לא יימצא בכותרות גדולות של מנהיגים גדולים, אלא במעשים ביום שאחרי ההגעה ארצה. רק אז יתברר האם ראש הממשלה בנט יבין באמת את גודל השעה, ישנה יעדים ויתחיל להילחם במשבר או ימשיך לשגר כמה סיסמאות נהדרות ויחזור להילחם בכאילו.