שלי יחימוביץ
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

האם שלי יחימוביץ תוציא את ההסתדרות מהמחשכים?

איתן כבל הבטיח בשמה של יחימוביץ, שאם תתמנה ליו"ר ההסתדרות תביא לשקיפות בארגון. אך יחימוביץ טרם אישרה ובינתיים החוקים בנושא נבלמים בכנסת
גור מגידו
14 בפברואר 2017
17:55
עודכן ב 11:38

כמה מקבלים בכירי ההסתדרות? מה תקציב האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות? מה שווי נכסי חברת הדיור המוגן "משען" שבבעלות הארגון? לשאלות האלו אין תשובות. כלומר, בהסתדרות יודעים, אבל לציבור, שמממן את פעילות ארגון העובדים, אין מושג. חוק עות'מאני ישן שומר על ההסתדרות במחשכים, אפילו התקציב השנתי והדו"ח הכספי השנתי שלה נחשבים לסוד, ועד היום אף אחד לא הצליח לשנות את המצב.
אבל כעת חבר הכנסת איתן כבל, בעל בריתה הפוליטי הטרי של שלי יחימוביץ ושותפה לדרך במירוץ שלה לראשות ההסתדרות, התחייב שיחימוביץ תרים את הכפפה ותביא את השקיפות לארגון. כשנשאל בראיון עם לי-אור אברבך בתוכנית "סוגרים חשבון" האם יחימוביץ תפעל להחלת שקיפות, ענה: "מתחייב אני בשבועה שכך יהיה. אנחנו כבר לא בתקופה העותמאנית, זאת לא דיקטטורה". כבל חזר על ההתחייבות הזו גם בשיחה עם הדסק הכלכלי של "כאן".
למרות ההתבטאות המשמחת, הדרך למהפכת השקיפות בהסתדרות עוד ארוכה. לא רק משום שאין שום ודאות שיחימוביץ תנצח בבחירות את יו"ר ההסתדרות הנוכחי אבי ניסנקורן, אלא משום שיחימוביץ טרם השמיעה את ההתחייבות הזאת בקולה שלה ויש לייחס לכך משמעות לגבי מידת מחויבותה לעניין. עד שיחימוביץ לא תפרט אם מדובר בתוכנית מסודרת להפיכת ההסתדרות לשקופה יותר, קשה שלא לקחת את ההצהרה של כבל בעירבון מוגבל.

שלי יחימוביץ' ואיתן כבל. הצביעו נגד החוק להחלת שקיפות על ההסתדרות (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)שלי יחימוביץ ואיתן כבל. הצביעו נגד החלת שקיפות על ההסתדרות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יחימוביץ וכבל כבר פספסו הזדמנות אחת להחלת שקיפות על ההסתדרות. בהצבעה האחרונה בעניין, השניים הצביעו נגד הצעת החוק להשקפת אגודות שפועלות מתוקף החוק העות'מאני. שאלנו את כבל למה הוא ובת בריתו החדשה הצביעו כפי שהצביעו. "אני הצבעתי נגד? אני לא זוכר דבר כזה", אמר כבל לדסק הכלכלי של "כאן". "נשמע לי מוזר. יכול להיות שאתה צודק, שעשינו את זה במסגרת משמעת סיעתית, אבל קשה לי להאמין". כשסיפרנו לו שח"כ יוסי יונה מסיעתו הצביע בעד ההצעה, כלומר שככל הנראה לא היתה משמעת סיעתית, השיב כבל: "יכול להיות. זו טעות שלא תחזור על עצמה". יחימוביץ בחרה שלא להגיב.

מאות מיליוני שקלים בשנה מחצי מיליון עובדים

ההסתדרות, כמו אלפי גופים שלא למטרות רווח שנוסדו בישראל עד לשנות השבעים (ובהם הסתדרות המורים והתאחדות המלונאות), נהנית מפטור מפרסום של פרטים בסיסיים כמו דו"חות כספיים או שכרם של מקבלי חמש המשכורות הגבוהות - פרטים שמפרסמת כל עמותה וחברה לתועלת הציבור. למה? מכוח ההפקר. מדובר בגופים שהוקמו כאגודות עות'מאניות בזמן שחוק עות'מאני ישן היה בתוקף. כשחוקק חוק העמותות הישראלי (1980), החובות שחלות על עמותה לא הוטלו גם על האגודות העות'מאנית, ולכן, ההסתדרות לא כפופה לכללי שקיפות עד היום.

בואו נחזור לנקודה הקריטית בסיפור הזה - ההסתדרות פועלת מכספי הציבור. ההסתדרות מאגדת כחצי מיליון עובדים במשק, וחיה מדמי החבר שהם משלמים לה, שמגיעים לכ-1% משכרם. בממוצע, כל עובד מעביר לה כאלף שקל בשנה, כלומר, ההסתדרות מקבלת מאות מיליוני שקלים בשנה מהעובדים.

האם כל התקנים נדרשים? האם מוצדק שהמשכורת בהסתדרות יותר מכפולה מהממוצע במשק? אולי ואולי לא. איך נדע אם מסתירים מאיתנו את הפרטים?

האם סכום ההפרשות שאנחנו משלמים להסתדרות גבוה או נמוך? אי אפשר לדעת. כי כל עוד הדו"חות הכספיים המלאים של ההסתדרות, מקורות ההכנסה האחרים שלה, פירוט ההוצאות ומצבת הנכסים לא חשופים, קשה לשפוט לכאן או לכאן. ההסתדרות מעסיקה כאלף עובדים במשכורת ממוצעת של מעל 20 אלף שקל, כך לפי פרסומים והדלפות מהשבועות האחרונים. האם כל התקנים נדרשים? האם מוצדק שהמשכורת בהסתדרות יותר מכפולה מהממוצע במשק? אולי ואולי לא. איך נדע אם מסתירים מאיתנו את הפרטים?

חברי הכנסת תומכים בהצעה ואז מתנגדים בהצבעה

חשיפת מבנה ההסתדרות ועלויות הפעלתה היא אמצעי אפקטיבי למניעת תפירת תפקידים משיקולים פוליטיים ויכולה גם להביא לייעול הארגון. מדי פעם חברי הכנסת מרימים את הכפפה ומנסים להשוות את חובות הדיווח של אגודות עות'מאניות לאלו של עמותות, אבל ללא הצלחה.
הצעת החוק האחרונה בנושא הוגשה על ידי ח"כ עליזה לביא מ"יש עתיד" והצטרפו אליה עוד כמה ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה. אך בסופו של דבר ההצעה נדחתה ברוב סוחף של 81 נגד ורק תשעה בעד - שמונה חברי "יש עתיד" וכאמור חבר הכנסת יוסי יונה מהמחנה הציוני.
איך נימקה הממשלה את ההתנגדות לשקיפות בהסתדרות? ח"כ לביא סיפרה לדסק הכלכלי של "כאן" שבקואליציה הסבירו את ההתנגדות בכך שמשרד המשפטים מקדם הצעה ממשלתית חלופית ורחבה יותר בסוגיה. אך נכון להיום יוזמה שכזו לא עלתה לסדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה.

חח"כ עליזה לביא. רק תשעה הצביעו בעד החוק שיזמה (צילום: פלאש 90)

בני בגין ויהודה גליק מהליכוד, רועי פולקמן מכולנו ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, שהתנגדו בהצבעה, היו בין יוזמי החוק ואף חתמו על ההצעה ביחד עם ח"כ לביא. המשמעת הקואליציונית בעצם יצרה אבסורד: יוזמי ההצעה היו מחויבים להתנגד לה. אבל זה לא חדש שהממשלה מתנגדת להצעת חוק של האופוזיציה ומטילה משמעת קואליציונית, שמביאה לכך שחברי הכנסת מצביעים בניגוד לצו מצפונם. השאלה האמתית בסיפור היא מה קרה לאופוזיציה? מדוע חברי כנסת ממרצ, מהמחנה הציוני ומהרשימה המשותפת הצביעו נגד החוק או נמנעו מלהגיע להצבעה?

מרב מיכאלי, למשל, מהמחנה הציוני הצטרפה אף היא להצעת החוק כאחת מיוזמותיו. אך בפועל, משום מה, היא נעדרה מהמליאה. פנינו למיכאלי כדי להבין מה קרה, אך לא נמסרה תגובה מטעמה.
חברת כנסת נוספת שנעדרה מהמליאה באופן מפליא היא סתיו שפיר מהמחנה הציוני. רק לאחרונה שפיר הכריזה שמונתה לראש ועדה בנושא שקיפות של ה-OECD ובעבר אף הביאה להקמת ועדה פרלמנטרית בנושא שקיפות, שבראשה היא עומדת. למה היא לא הגיעה למליאה שעסקה בשקיפות בהסתדרות, שנותרה מעוז של מפלגת העבודה? פנינו לשפיר כדי לברר את עמדתה בנושא, אבל גם מטעמה לא נמסרה תגובה.

סתיו שפיר. לא התייצבה להגן על החוק שיביא לשקיפות בהסתדרות (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)סתיו שפיר. לא התייצבה להגן על החוק שיביא לשקיפות בהסתדרות (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

גם אם בסופו של דבר ההסתדרות תהפוך לעמותה רגילה, דרגת השקיפות לא תהיה מספקת. המהלך יביא אמנם לפרסום של דו"חות כספיים, שיש בהם לא מעט מידע. אבל הוא לא בהכרח יביא לפרסום פרוטוקולים של ישיבות בהסתדרות, לחשיפת מנגנוני המינוי לתפקידים או לפיקוח חיצוני על ידי גוף כמו משרד מבקר המדינה. ומדובר בפיקוח הכרחי כל עוד ההסתדרות פועלת מכספי הציבור.