נשיא איראן אבראהים ראיסי
צילום: אי-פי

"תן לזמן ללכת": גרסת טהראן

לישראל, ארה"ב ומדינות אירופה אין כל ספק: איראן ניצלה אותן במשך חודשים ארוכים כדי להתקדם בתוכנית הגרעין. עכשיו השאלות הבוערות הן אם יש בכלל יכולת לחזור להסכם הישן, מה יקרה במצב שהמו"מ ייכשל - ומה הסיכוי שביידן ילך על מהלך ניחומים מסוכן?
עמיחי שטיין
05 בנובמבר 2021
08:03

כשאיראן והמעצמות ייפגשו ב-29 בנובמבר במלון גראנד הוטל בווינה לחידוש שיחות הגרעין, זאת לא תהיה פגישה חגיגית במיוחד - ובטח שלא תזכיר את הפגישה הראשונה אי שם בתחילת השנה, כשהחלו השיחות, אז שידרו כל הצדדים שעוד רגע זה נגמר. "כמה חודשים ויש הסכם", הבהירו כולם.

גם בישראל קיבלו את ההסכם כמשהו מובן מאליו, וניסו לעשות בו מקצה שיפורים כמו יכולות הפיקוח של פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית. אבל ככל שחלף הזמן, זה לא קרה. כנראה שהנשיא האיראני לשעבר רוחאני ושר החוץ זריף היו מוכנים לחתום על הסכם אי שם במאי, אבל המנהיג העליון ח'מינאי פשוט לא היה מוכן לשמוע, ורצה שהממשלה הבאה, כיום מי שמוגדרת הנוכחית, תטפל בהסכם.

לכן, המערב מגיע לשיחות האלה בגישה פסימית למדי, במיוחד אחרי מריחת הזמן האיראנית של החודשים האחרונים: "תן לזמן ללכת", גרסת טהראן. בחודש מאי הם טענו שצריך לחכות לתוצאות הבחירות באיראן ביוני. ביוני אמרו: רגע, בואו נחכה להצגת הממשלה החדשה באוגוסט. ובאוגוסט? אז הם אמרו שיחזרו בקרוב, אבל דרשו כל מני שיחות מקדימות עם האיחוד האירופי לקראת חידוש השיחות.

רה"מ: נעשה כל מה שצריך כדי לנטרל את האיום האיראני

לישראל, ארה"ב ומדינות אירופה אין כל ספק: איראן ניצלה את אותם חודשים ארוכים כדי להתקדם בתוכנית הגרעין, גם מבחינה טכנולוגית, וגם מבחינת כמות האורניום המועשר שנמצא בידה. תוסיפו לכך את העובדה שרמת הפיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית באיראן היא כמעט אפסית, בגלל תום ההסכם בין הצדדים לפני כמה חודשים - מה שאומר למעשה שאיראן שמגיעה לסיבוב השביעי של השיחות, היא איראן שונה לגמרי מזו של הסיבוב השישי.

לקראת מלחמה עם איראן? האזינו להסכת "עוד יום"

"אין לנו ספק שהם ניצלו את הזמן להתקדם בתוכנית, אבל השאלה היא: האם לאור ההתקדמות הזאת יש בכלל יכולת לחזור להסכם הגרעין הישן, כל עוד איראן תסרב לוותר על חומר מועשר או לפרק צנטריפוגות מתקדמות", אומרים דיפלומטים מערביים. ואלה למעשה הקשיים המרכזיים בשיחות:

-        האיראנים אומנם הודיעו שהם חוזרים לשיחות, אבל לא הבהירו אם הם חוזרים לאותה נקודה שבה הם הופסקו. לעומתם, בארצות הברית הבהירו באופן חד משמעי: השיחות יתחדשו מהנקודה שבה הן הופסקו אי שם בחודש יוני.

-        קושי נוסף בסבב הבא, יהיה הדרישה האיראנית שממשל ביידן יאלץ לתת בטחונות שארצות הברית תקיים את ההסכם, ולא משנה איזה ממשל ישב בבית הלבן. "אין לנו יכולת להבטיח דבר כזה", אומרים לי גורמים בממשל, "אי אפשר לחייב ממשל עתידי, במדיניות שיחתום הממשל הנוכחי".

-        האיראנים גם דורשים: הסרה מוחלטת של כל הסנקציות, וזה משהו לא בטוח האמריקנים רוצים לתת, או יכולת בכלל לתת לאור מגבלות פוליטיות.

ומה יקרה אם שיחות הגרעין ייכשלו?

עד כמה האמון בין הצדדים אינו גדול, ניתן להבין שכולם מסכימים שאיראן קבעה את השיחות בתאריך שאינו מקרי. שבוע לפני המועד שאיראן קבעה לחידוש השיחות, תתכנס מועצת הנגידים של הסוכנות לאנרגיה אטומית.

במקור, הסוכנות הייתה תחת לחץ כבד להוציא הודעה נגד שיתוף הפעולה מצד איראן, וזאת אחרי שהיא ומי שעומד בראשה, רפאל גרוסי, הודו בפומבי כי איראן מונעת כניסת פקחים לחלק מהאתרים, סירבה לענות על שאלות בנוגע למתקנים חשודים - ואפילו לא איפשרה לפקחים לתקן את מצלמות הוידאו באחד מהאתרים של הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן בקאראג', אתר שהותקף לפני כמה חודשים, לטענת איראן, על ידי ישראל. כעת, שהשיחות יוצאות לדרך מחדש, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לסוכנות לאנרגיה אטומית להוציא הודעת גינוי נגד איראן.

בחודשים האחרונים החלו במערב לדון על תוכנית חלופית, כלומר על מה יקרה אם השיחות ייכשלו. אבל בשביל ליישם את התוכנית צריך גם קו אדום, וזה משהו שהאמריקנים כרגע עדיין לא מוכנים לדבר עליו. מתי למעשה, קמים מהשיחות ואומרים: "חבר'ה, אין למעשה על מה לדבר - כי ההתקדמות שלכם הפכה את ההסכם הישן ללא רלוונטי". הם נשאלו על זה, גם על ידי ישראל וגם על ידי האירופים, ועדיין לא ממש נתנו תשובה. וזאת אולי הנקודה המרכזית.

כפי שדווח בכאן חדשות, ישנם לא מעט שחוששים שארצות הברית תלך על המהלך של Bad Deal is worse then a no deal, כלומר - גם אם ההסכם לא ירחיק את איראן שנה מפצצה, אלא רק כמה חודשים, וגם אם בפיקוח יהיו חורים - עדיף שיהיה משהו מאשר כלום. ואז איראן תוכל לחיות עם שתי העולמות: מצד שני מדינת סף גרעינית – ומן הצד האחר: מדינה ללא סנקציות.