-
צילום: Foundry Co, Pixabay

"רוני נלחמה על חייה": צעירה שנפגעה מינית שמה קץ לחייה במחלקה פסיכיאטרית

חברותיה טוענות שהצעירה התריעה שהיא עלולה לפגוע בעצמה יום לפני כן, ושבבית החולים הבחינו שנעלמה רק אחרי 3 שעות: "הצוות לא יודע להתמודד עם טראומה מורכבת, אנחנו נעלמות במחלקה" • ביה"ח זיו: המקרה בחקירה משטרתית
דקלה אהרן-שפרן וליאל קייזר
08 בנובמבר 2021
13:19

רוני בת ה-21, נפגעת תקיפה מינית, שמה קץ לחייה בשבת שעברה במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים זיו בצפת. חברותיה טוענות היום (שני) שעל אף שהתריעה יום לפני כן שהיא עלולה לפגוע בעצמה, בצוות המטפל לא שמו לב לכך, ולא פעלו כדי למנוע את המעשה. בנוסף, הן סיפרו כי רק שלוש שעות לאחר ששמה קיץ לחייה, בבית החולים הבחינו שרוני נעלמה והחלו לחפש אחריה. 

"רוני נלחמה": האזינו לריאיון עם חברתה של הצעירה בכאן רשת ב

"בשנה האחרונה רוני נלחמה על החיים שלה", סיפרה שיר, חברתה של הצעירה, בריאיון לליאל קייזר ודקלה אהרן-שפרן בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב. "היא רצתה ריפוי והחלמה ושמה הכול בצד כדי לטפל בזה. הטיפול בטראומה מינית הוא בלתי נסבל, הוא מעלה זיכרונות מאוד קשים שהרבה בנות לא מצליחות לשרוד. זה מוביל אותן למקומות מאוד קשים וקיצוניים, ואין באמת מענה מספק לבחורות האלה". 

"בדרך כלל יש לנו חדר כאילו ייעודי במחלקה, אבל יש עוד מאושפזים ונוצר מצב שאנחנו נעלמות"

שיר, נפגעת תקיפה מינית בעצמה, ציינה כי ההמתנה למסגרות שאמורות להוות חלופה לאשפוז מתארכת על פני חודשים - מה שיוצר מעגל אובדני. "בזמן שאנחנו מחכות המצב מידרדר, אנחנו מגיעות לחלופות האשפוז במצב אובדני", היא מספרת. "הרבה מפתחות הפרעות אכילה והתמכרות לסמים. ואז כבר אומרים לנו בחלופות האשפוז שלא יכולים לקחת על זה אחריות ומפנים אותנו לאשפוזים". 


שיר טוענת שהפתרון חייב להיות הקמת מסגרות ייעודיות לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "הצוות בבית החולים לא באמת יודע להתמודד עם פוסט טראומה מורכבת", היא טוענת. "הרבה פעמים יש לי הרגשה שהם לא מאמינים לנו עד הסוף. אנחנו בדרך כלל נמצאות במחלקה שכאילו יש לנו חדר ייעודי, אבל במחלקה יש עוד מאושפזים פסיכיאטריים ונוצר מצב שאנחנו נעלמות". 

הפסיכיאטרית ד"ר ענבל ברנר, יו"ר החברה לקידום, אבחון, טיפול ומניעה של פגיעה מינית בהסתדרות הרפואית, אמרה לכאן רשת ב: "אנחנו יודעים מהמחקר ומהניסיון הרפואי שנשים שעברו פגיעה מינית בילדות, בעיקר בתוך המשפחה, מבצעות פי תשעה ניסיונות אובדניים מנשים שלא עברו פגיעה מינית בילדות". 

"בוודאי שיש עוד מה לעשות ולהשתפר", היא הוסיפה. "יש תורי המתנה ארוכים לטיפול, אבל צריך להבין שמניעה מוחלטת ב-100% של אובדנות לא אפשרית. הדרך היחידה לעשות את זה היא להכניס בן אדם למסגרת של השגחה 24/7. הטיפול בטראומה מינית לא צריך להיעשות באשפוז, אלא על ידי מטפלת קבועה בקהילה, אשפוז צריך לשמור למקרי קצה". 

מבית החולים זיו וממשרד הבריאות נמסר כי המקרה של הצעירה נמצא בחקירה משטרתית, ולכן לא ניתן למסור פרטים לגביו מחשש לשיבוש הליכי החקירה.