-
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

מי אשם ביוקר המחיה? התשובה הקלה היא לא בהכרח הנכונה

בדבר אחד לפחות רמי לוי צודק: המדינה היא מונופול כוחני וריכוזי הרבה יותר מרשתות השיווק | 4 נקודות על הסערה השבועית
שמואל רוזנר, המדד
11 בנובמבר 2021
11:40

1. בעלי רשתות השיווק רוצים להתעשר. זה טוב. אם אף אחד לא היה רוצה להתעשר, אף אחד לא היה מקים רשת שיווק. בעלי רשתות השיווק רוצים למכור מוצרים ביוקר. זה בלתי נמנע. כדי להתעשר, הם צריכים למכור ביוקר. בעלי רשתות השיווק אינם חייבים למדינה דין וחשבון על האסטרטגיה העסקית שלהם. כמובן, אסור להם לעבור על החוק.

מותר לבעלי רשתות השיווק לתת לחרדים הנחות שהם לא נותנים לאחרים - ככה מנהלים עסק

אבל כל השאר מותר – גם אם זה מעצבן את הצרכנים. לדוגמה: מותר להם לתת לחרדים הנחות שהם לא נותנים לאחרים, כי הם החליטו שזה טוב להם כלכלית. מותר להם לעשות מבצע על מוצר אחד ולא על מוצר אחר. מותר להם לגבות סכום אחד בעיר אחת וסכום אחר בעיר אחרת. ככה מנהלים עסק. והניסיון מלמד שמוטב שאנשי העסקים ינהלו עסקים – ולא המדינה תנהל עסקים.

2.בעלי רשתות השיווק נחקרים בחשד לתיאום מחירים. עד לשעה זו, מלבד החוקרים, איש אינו יודע איזה ראיות יש נגדם. ברור שאם תיאמו מחירים, זו עבירה חמורה שצריך לשלם עליה מחיר כבד. אבל כדאי להתאפק לפני שקופצים למסקנה שהם אכן תאמו מחירים. אולי כן, אולי לא, אולי פנים לכאן ולכאן.

סוחרים הם אנשים ערמומיים. זה מה שהמקצוע מחייב. חוקרים הם אנשים חשדנים. זה מה שהמקצוע שלהם מחייב. חברי כנסת הם אנשים שמחפשים כותרת היום כדי לשכוח אותה מחר. זה מה שהמקצוע שלהם מחייב. גם עיתונאים מחפשים כותרת.

יכול להיות שמה שקורה השבוע הוא בסך הכול הקפצת שריר של המדינה כדי לאותת לאנשי העסקים להרגיע?

השבוע רשתות השיווק ורשויות החקירה סיפקו כותרת. מה יקרה בשבוע הבא – מי יודע. כאמור, עוד לא ראינו אפילו קצה של חומר החקירה. עוד לא ראינו קצה של הוכחה שהיה תיאום מחירים. מה שאנחנו רואים זה אזהרה מפני התייקרויות, ופה ושם התייקרויות. זה מרגיז. זה מעורר חשש. יכול להיות שמה שקורה השבוע הוא בסך הכול הקפצת שריר של המדינה, כדי לאותת לאנשי העסקים להרגיע? יכול להיות שהראיות נגד הסוחרים חלשות, ותכליתה של החקירה להתערב במשק באמצעים עקיפים של הפחדה?

3. המשק הישראלי קטן. זה אומר שאף פעם לא יהיו בו מספיק שחקנים בכדי שנוכל לומר שהתחרות באמת מגוונת. יש כמה רשתות שיווק, לא אחת, לא שתיים, והמדינה צריכה לוודא שאינן מתאמות מחירים ומדיניות, כדי שתהיה תחרות אמיתית. אם הן אינן מתאמות מחירים, והמחירים נראים לחברי הכנסת גבוהים מדי, שיבררו למה הם גבוהים.

אולי צריך לאפשר יותר יבוא. אולי צריך להקל על פתיחת עוד רשתות. אולי הבעיה היא המיסים הגבוהים שהמדינה גובה על כל מיני מוצרים. להתנפל על בעלי רשתות השיווק, שמתעשרים ממסחר, זה קל. לברר למה המחירים גבוהים מדי, אם הם בכלל גבוהים מדי, וגם על זה לא תמיד יש הסכמה, זה קשה.

בדבר אחד לפחות רמי לוי צודק: המדינה היא מונפול כוחני וריכוזי הרבה יותר מרשתות השיווק

4. בדבר אחד לפחות רמי לוי צודק: המדינה היא מונופול כוחני וריכוזי הרבה יותר מרשתות השיווק. נוח לנבחריה ופקידיה להביט בקנאה ובכעס על אנשי עסקים מצליחים שמתעשרים, פחות נוח לייעל ולשפר את המנגנונים שתורמים לעליות המחירים לא פחות, ולפעמים יותר, מתאוות הבצע של הסוחרים.

חברי כנסת אוהבים לעשות עבודה קלה. לכן מיהרו להתנפל על בעלי רשתות השיווק, כאילו הם חייבים להם משהו. הם לא חייבים להם כלום. הם חייבים לשמור על החוק, והמדינה צריכה לוודא שהם שומרים על החוק. לכן, אם יש לחברי הכנסת טענות, שיפנו אותן למדינה שאולי לא שומרת מספיק על החוק.

אגב, היא לא שומרת על החוק בעוד הרבה מאוד תחומים. יכול להיות שכפי שהזניחה את ההגנה על האזרחים בנגב, וכפי שהזניחה את ההגנה על האזרחים הערבים, וכפי שהיא מאפשרת השתוללות בכבישים ותאונות דרכים – היא הזניחה את ההגנה על האזרחים גם מול רשתות השיווק. למה הזניחה? זה בגלל בעלי רשתות השיווק שלא עושים את העבודה שלהם, אלא בגלל חברי הכנסת שלא עושים את העבודה שלהם. במקום לריב עם שופרסל, שיביטו במראה.