-
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

האם בית ספר צריך "לחנך" או "ללמד"?

אין סתירה בין הצורך ללמד לצורך לחנך, אבל יש תחרות. לומר שצריך "גם וגם" זו אמירה נכונה, אבל קלה מדי. אז מה חשבו כ-1,000 נשאלים? | המדד
שמואל רוזנר, המדד
16 בנובמבר 2021
11:49

זו שאלה עתיקה כימי בית הספר, ותמיד נתונה במחלוקת - מה בעצם תפקידו העיקרי של בית הספר? יש שיאמרו: ללמד. לדאוג לכך שהתלמידים יצאו טעונים בידע על העולם, ביכולת ניתוח, בעובדות ומספרים. שידעו עברית, תנ״ך, מתמטיקה. שידעו לכתוב ולדבר באנגלית.

אחרים יגידו: ללמוד אפשר תמיד. שנות בית הספר הן השנים המעצבות, שבהן יש לשקוד על פיתוח האישיות של התלמידים. לדאוג שתהיה להם דרך ארץ, לדאוג לנימוסיהם הטובים, לוודא שהם מבינים את הצורך לסייע לזולתם. כמובן, אין סתירה בין הצורך ללמד לצורך לחנך. אין סתירה – אבל יש תחרות. על דגשים, על משאבים, על שעות לימודים. לומר שצריך ״גם וגם״ זו אמירה נכונה, אבל קלה מדי. לנסות לדייק את ה״גם וגם״ הזה – זו המטרה שלנו.

בואו לחלק את שעות הלימודים בבית הספר

שימו לב לכמה הנחות יסוד. אנחנו מניחים שיש העדפה. אנחנו מניחים שיש שני צירים. אנחנו מניחים שלכל אחת ואחד יש העדפה. ועוד: אנחנו מניחים שיש משמעות לגיל, ולכן מבקשים לא תשובה אחת, אלא שלוש תשובות. לתלמידי כיתה א', לתלמידי כיתה ח', לתלמידי כיתה י"א. זה כמובן לא הכרחי, אבל מותר לחשוד ששיווי המשקל חינוך-לימוד אינו בהכרח זהה בכל הגילאים. שיהיו לא מעט הורים, ותלמידים, שיחשבו דבר אחד על כיתה א' ודבר אחר על כיתה י"א.

מה הם יחשבו? אנחנו עוד לא יודעים לומר סופית, כי לא מזמן התחלנו. אבל על סמך תשובות של בערך 1000 משתתפים כבר עשינו את הדבר הבא: קודם כל, פיצלנו בין מי שיש להם ילדים בית הספר, לבין מי שאין להם ילדים בבית הספר. פשוט, כדי לבדוק אם יש הבדל בתשובות שלהם. אחר כך, בדקנו את כיתה א' מול כיתה ח' לכל אחת משתי הקבוצות. לצורך העניין, לא בדקנו את כלל הציר (גם ״חינוכי״ וגם ״לימודי״) אלא פשוט, מה האחוז שהמשיבים והמשיבות נתנו לציר ה״חינוכי״. כלומר, איזה שיעור מתשובת הלב הבית ספרית צריכה להיות מוקדשת לחינוך.

הערה חשובה אחת לפני התוצאה: הורים לילדים בבית ספר הם קבוצה יחסית הומוגנית, דומה בגיל. מי שאינם הורים לילדים בבית ספר הם קבוצה הרבה יותר מגוונת. יש בה צעירים שעוד לא רוצים ילדים, ומבוגרים שהחליטו לוותר על ילדים, ומבוגרים עוד יותר, שהילדים שלהם כבר סיימו את בית הספר (לא כללנו תלמידי בית ספר בניתוח הזה). כך שיכול להיות שהניתוח הזה הוא בחירה לא נכונה. יכול להיות שבהמשך נגלה שההבדל המשמעותי הוא לפי גיל, או לפי אמונה דתית, או לפי השאלה אם אתם כן או לא מרוצים ממערכת החינוך. אבל בינתיים, זה מה שבדקנו, פשוט כדי לטעום מהנתונים שכבר מצטברים, ולתת גם לכם לטעום, ולהזמין אתכם להצטרף למשחק החינוכי שלנו.

אז מה גילינו? שעל פי התוצאות בינתיים, המבוססות על כ-1,000 נשאלים, יש הבדל ניכר בכיתה א' – שנסגר בכיתה ח'. בכיתה א', מי שיש להם ילדים רוצים יותר חינוך מלימוד, אבל לא הרבה יותר. 55% תשומת לב לחינוך (לעומת 45% תשומת לב ללימוד). מי שאין להם ילדים חושבים שזה לא מספיק. לא מספיק חינוך. הם היו מקדישים כמעט עשרה אחוזים יותר תשומת לב לחינוך (63%).

וכצפוי – בכיתה ח' המספרים צונחים. גם הורים לילדי בית ספר וגם מי שאין להם ילדים בבית ספר חושבים שבכיתה ח' כבר צריך יותר לימוד ופחות חינוך. ולא רק שהם חושבים שצריך פחות, הם גם מסכימים בערך כמה. בממוצע, בסביבות ארבעים-שישים לטובת הלימוד. כלומר, עדיין הם מצפים שנתח משמעותי מתשומת הלב הבית ספרית תוקדש לחינוך, אבל כבר לא הנתח העיקרי, שעובר לקוטב הלימודי.

מה אנחנו למדים מזה? כאמור, זאת התחלה. צריך עוד נתונים. אבל נדמה שיש כאן מסר מעניין על תפקיד בית הספר בעיני המבוגרים, שהמשך ננסה לבדוק כיצד הוא מתכתב עם השאיפות שלהם בתחומים אחרים. למה אני מתכוון? לפני יומיים, במשחקי הכיס, הראינו שככל שהמשתתפים רוצים יותר שעות מתמטיקה לתלמידים, כך הם רוצים גם יותר שעות לימוד באופן כללי. כלומר – שאפתנות לימודית מתמטית מתכתבת עם שאפתנות לימודית כללית. האם המשוואה הזאת תתאים גם לדילמת החינוך מול לימוד? האם הורים שרוצים יותר לימוד ירצו יותר מתמטיקה, והורים שירצו יותר חינוך ירצו יותר מקצועות אחרים? בקרוב – אנחנו מקווים לתת גם לזה תשובה.