גנץ
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

עובד ניקיון ישראלי בבית של גנץ נאשם שהציע לגורם איראני לרגל אחרי שר הביטחון

בין השאר עומרי גורן הציע שהגורם יעביר לו תוכנה שתאפשר נגישות למחשבו של השר • כדי להוכיח יכולת ורצינות - העובד צילם מספר פריטים במקומות שונים בבית • לגורן יש עבר פלילי ובו 4 מאסרים • סנגורו של גורן: הופתענו מהאישום, זה תיק פלילי - לא ביטחוני • בשב"כ יבחנו מחדש את תהליכי האבחון הביטחוני של בעלי תפקידים שעובדים קרוב לבכירים מאובטחים
איתי בלומנטל ואמוץ שפירא
18 בנובמבר 2021
12:35
עודכן ב 16:59

עומרי גורן, ישראלי בן 37, שהועסק בעבודות משק בית וניקיון בביתו של שר הביטחון בני גנץ, מואשם בריגול, כך הותר היום (חמישי) לפרסום. הוא נעצר לאחר שפנה מיוזמתו, באמצעות הטלגרם, לקבוצת ההאקרים בלאק שאדו, המזוהה עם איראן והציע לה סיוע. בין השאר הוא הציע שיעבירו לו תוכנה שתאפשר נגישות למחשבו של השר. מעצרו המהיר של עומרי גורן מנע את מימוש האפשרות זו. בשב"כ יבחנו מחדש את תהליכי האבחון הביטחוני של בעלי תפקידים שעובדים קרוב לבכירים מאובטחים.

המלחמה שמאחורי המסכים | האזינו לפרק של "עוד יום"

במהלך החקירה, שהייתה בידיעתו של גנץ, התברר שכדי להוכיח את רצינותו, צילם עומרי גורן כמה פריטים בביתו של השר, ושלח אותם לגורם. השב"כ והמשטרה מדגישים כי בשל נהלי אבטחת המידע בביתו של גנץ, הנאשם לא נחשף לחומרים מסווגים. כתב האישום נגד גורן הוגש לבית המשפט המחוזי בלוד.

גורמי בטחון בעקבות מעצרו של גורן: "מדובר במחדל. גם אם בני הזוג גורן עבדו בבית משפחת גנץ עוד לפני שמונה לשר ביטחון הרי שנידרשת בדיקה בסיסית של עובדי הבית. הבדיקה הזאת לא נעשתה ואם נעשתה היא נעשתה ברשלנות מקוממת שהרי אם היה ידוע לגורמי האבטחה שמדובר באסיר לשעבר ומי שהורשע בשוד הוא לא היה מועסק בבית ששר הביטחון. עכשיו בשבכ בודקים איזו בדיקה נעשתה אם בכלל ויסיקו מסקנות". 

תמונה שהעביר גורן להאקרים

עברו הפלילי הכבד של גורן

לפי כתב האישום, גורן ובת זוגו עבדו כמה שנים בעבודות משק בית וניקיון בביתו של גנץ, המשמש מחודש יוני 2021 כשר הביטחון וסגן ראש ממשלת ישראל. לאחר שפנה אליהם, מחק גורן את כלל ההתכתבויות מהטלגרם, וכן את התמונות ממכשיר הטלפון שלו. לגורן יש עבר פלילי מכביד - חמש הרשעות קודמות ב-14 תיקי משטרה בעבירות שונות ובהן שני אירועי שוד. הוא נדון לארבעה מאסרים בכלא.

אחת התמונות שגורן העביר לאיראנים

עורך הדין גל וולף, שמייצג את גורן מטעם הסנגוריה הציבורית מסר כי "לאחר חקירה של גורמי הביטחון הם הבינו שגרסתו של המנקה נכונה וכי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע בביטחון המדינה והוא לא פגע בביטחון המדינה. הוא טוען כי פעל מתוך מצוקה כלכלית".

האזינו לריאיון עם עורך הדין וולף

בריאיון לליאת רגב בתוכנית בחצי היום בכאן רשת ב, הוסיף עורך הדין וולף כי "הופתענו מהאישום, הוא תפס כיוון לא נכון שלא תואם את חומר הראיות. אדם יכול להתרברב ולומר שיש לו יכולת לעשות מעשה. הודעת שב"כ לא עומדת במבחן המציאות. זה תיק של עבירות פליליות שלא נכון לייחס לו עבירה ביטחונית".

תמונה נוספת שהעביר גורן

מי אתם בלאק שאדו?

קבוצת ההאקרים האיראנית בלאק שאדו פרצו בחודש שעבר לכמה אתרים ישראליים, בהם ל"אטרף". הם פרסמו נתונים על משתמשים בדן, פגסוס ודוקטור טיקט. במערך הסייבר הלאומי התייחסו למתקפת הסייבר על חברת האינטרנט הישראלית Cyberserve. "בשנה האחרונה התריע מערך הסייבר הלאומי לחברה מספר פעמים על היותה חשופה לתקיפה", ציינו.

בחודש מארס האחרון פרסמה קבוצת ההאקרים פרטים אישיים של לקוחות חברת מימון הרכב הישראלית ק.ל.ס, בהם צילומי תעודות הזהות וכרטיסי האשראי שלהם. ההאקרים דרשו כופר של עשרה מטבעות ביטקוין, שהיו שווים כ-50 אלף דולר.

בחודש דצמבר 2020 פרסמה "בלאק שאדו" פרטי חשבון של לקוחות בחברת שירביט, כמו תעודות זהות, רישיונות נהיגה, תלושי משכורת ומסמכים רפואיים. נוסף לכך, פורסמו תמונות של עובדי חברת הביטוח. קבוצת ההאקרים דרשה מהחברה תשלום של 50 יחידות ביטקוין ואיימה שאם לא יועבר התשלום בתוך יממה, הסכום המבוקש יוכפל.

חברת הביטוח שירביט העריכה כי הפורצים למחשביה השיגו את פרטיהם של 300 עד 400 מלקוחות החברה. נציגת שירביט אמרה בדיון בבית המשפט המחוזי מרכז כי החברה משתפת את לקוחותיה בכל המידע שברשותה. היא ציינה כי על פי ההערכה, לא נגרם נזק של ממש למבוטחים שפרטיהם נחשפו והם רגועים. הדיון בבית המשפט התקיים בעקבות צו מניעה שהוגש נגד שירביט, כדי לחייב אותה לדווח ללקוחותיה על חומרת הפגיעה שגרמה הפריצה למחשביה.

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ציינה ששירביט העבירה לה ולרשויות רלוונטיות נוספות דיווח ביחס לאירוע האבטחה, ובעקבותיו פתחה הרשות בהליך חקירה. במסגרת ההליך בוחנת הרשות את ההיבטים הקשורים להגנה על המידע האישי של לקוחות החברה, את הפגיעה בהם כתוצאה מדליפת המידע ואת פעולות החברה בנוגע לאירוע ועמידתה בהוראות החוק. הרשות דרשה משירביט לעדכן אישית את הלקוחות העשויים להיפגע מהאירוע, כדי לאפשר להם לנקוט אמצעי זהירות מתאימים ולצמצם את הנזק הפוטנציאלי שעשוי להיגרם להם.