t
מתוך הכתבה

"החיים שלה נחצו": ליאת פריימן מגדלת את הבת של אחותה - מיכל סלה

אחרי שנרצחה אחותה מיכל על ידי בן זוגה אלירן מלול, ליאת לקחה אליה את בתה הקטנה ומאז מגדלת אותה כאילו הייתה שלה. בריאיון לכאן חדשות היא מספרת על גידול הילדה בצל טראומת המוות של אמא שלה, ועל התגובות לגזר הדין ששלח את הרוצח למאסר עולם
גאולה אבן סער
31 בדצמבר 2021
21:17

השבוע הגיעה הפרשה הכואבת של רצח מיכל סלה לסיום, לפחות במובן המשפטי, עם שליחתו של הרוצח אלירן מלול למאסר עולם. השופט גם גזר על מלול לשלם פיצויים של מאות אלפי שקלים, שיועדו לטובתה של בתו הקטנה, שתגדל בלי אמא שלי. 

צפו בכתבה המלאה מתוך השבוע עם גאולה

הטראומה הקשה שעברה הפעוטה לא ניכרת בה כשהיא משחקת עם אחיה החדשים - ילדיהם של דודתה ליאת פריימן, שמאז הרצח מגדלת אותה כאילו היא שלה. "היא קוראת לי אימא ובן זוגי ירדן אבא. והילדים האחרים הם אחים שלה. מבחינתה לביא הוא אח תאום שלה", סיפרה ליאת בריאיון ששודר אתמול (שישי) בתוכנית השבוע עם גאולה. 

לליאת היה ברור מהרגע הראשון שהיא תגדל את אחייניתה. "אני חושבת שהיא מבינה שהחיים שלה מתישהו נחצו. יש משהו שם בעבר שהוא היה אחר, והיא רוצה לחזור לשם", סיפרה ליאת על אחייניתה, שלדבריה מתחילה להיות דומה לאמה. 

"הייתה כל הזמן תחושה שמיכל לא הכי שלמה"

"זה היה נראה כמו אהבה כזאת מאוד מאוד גדולה. ממש, ניצוצות כאלה", סיפרה ליאת על מיכל ואלירן. "על פניו בחור מקסים, עובד עם נוער בסיכון, כזה נחמד, עוזר לכולם. מגיע לבית של ההורים שלי, עושה כלים, מכסח את הדשא... כאילו מין נתינה נתינה נתינה, ומדבר על מיכל ומרעיף עליה אהבה ומחמאות וכאילו היא העולם שלו, הכול בשבילו. אבל בתחושת הבטן, אני חושבת שלא נתתי לה מקום". 

יחד עם זאת סיפרה ליאת שהייתה תחושה שמיכל לא שלמה עם הקשר. "היא אמרה את זה לפני החתונה. היא כן פתחה את הדברים, וכן התלבטה. וגם, אמרתי: אם מיכל תרצה לשתף אותי, היא יודעת שאני כאן. אבל אני לא רוצה לדחוף את האף, היא יודעת שאני פה, היא יודעת שאני אעשה הכול בשבילה, שאני אוהבת אותה, שאני לא שיפוטית", אמרה. 

בהמשך שיחזרה ריב שאירע מול עיניה: "פעם אחת היה ריב אצלי בבית, ריב קשוח מאוד. מיכל אמרה לו שם 'כולם יודעים שכל הקשר הזה הוא מקרי וזה רק עניין של זמן עד שזה ייגמר'. ככה. ויצאה בכעס". זה קרה רק חודשיים לפני הרצח.

"מצאנו עדויות בפלאפון שלה, הודעות שהיא שלחה לו, שהיא רוצה להיפרד. פתקיות שהיא כתבה. כל כמה זמן היא שלחה לו בקשה להיפרד, בצורה יפה ונעימה. היא כתבה לו 'אנחנו לא חייבים לחיות חיים אומללים, אפשר להיפרד ולהמשיך לחיות'", שיחזרה. 

"לא שותלים לה זיכרונות"

מה אפשר לדעת על מה שהבת הקטנה זוכרת, אם בכלל זוכרת מהשעות ששהתה בבית בזמן הרצח? "מאז ועד היום יש לנו ליווי מקצועי, פסיכולוגית ילדים מדהימה שמלווה אותנו, אנחנו פוגשים אותה כל שבוע. אנחנו עושים עבודה מאוד מאוד מודעת בלא להשתיל לה זיכרונות, בלא להכניס דברים שאולי לא היו. רק רק רק מה שהיא מביאה", סיפרה פריימן. 

"גם אם היא לא ראתה בעיניים שלה, היא שמעה, היא הרגישה והיא כן ראתה דברים. אבל אנחנו לא יודעים את כל התמונה ואנחנו עובדים עם מה שהיא מביאה. פשוט נותנים מילים לתמונות שיש לה בראש ואז זה משחרר אותה מזה. היא גדלה להיות ילדה מדהימה ושמחה ובריאה, ילדה שיודעת גם לומר כשקשה לה". 

יום אחד, כשהבת כבר תהיה אדם מבוגר, עלול להשתחרר אביה מהכלא. חנינה, או קציבת העונש שלו יכולה ליצור מצב שיבקש לפגוש את בתו. "זאת מחשבה לא פשוטה. אני משתדלת לא להיות בה, לא לחשוב עליה, כי היא באמת קשה, המחשבה שיבוא יום והוא יחזור לחיים שלנו. והוא ירצה להיות בקשר איתה. אני לא רוצה אותו בחיים שלי, אבל אני מסתכלת על טובתה".