t
-

נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס גרוניס יעמוד בראש ועדת החקירה לפרשת הצוללות

נשיאת העליון חיות הודיעה על הקמת הוועדה בהתאם להחלטת הממשלה • חברי הוועדה: שופט העליון בדימוס זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר פלוג ומפקד חיל הים לשעבר בן שושן | אלו השתלשלות האירועים על פי כתבי האישום
תמר אלמוג
20 בפברואר 2022
14:09

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, יעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודיעה היום (ראשון) על הקמת הוועדה בהתאם להחלטת הממשלה.

בין חברי הוועדה: שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי זילברטל. נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג. מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במילואים אברהם בן שושן ומי שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר, תת אלוף במילואים פרופסור יעקב בורטמן.

מה הסיפור של פרשת הצוללות? | עוד יום

לפני חודש הממשלה אישרה את הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשה. ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע בהצבעה, ואילו שרת הפנים איילת שקד התנגדה. שר המשפטים גדעון סער הציע לממשלה, על דעתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כי הוועדה תורכב מחמישה חברים.

בנט אמר בישיבה: "במקרה הטוב ועדת החקירה הזו תחדד נהלי עבודה - ובמקרה הפחות טוב היא תחשוף שחיתות. היא הכי רחוקה מפוליטיקה שיש. אחרי שרכישת שלוש הצוללות הסתיימה בשבוע שעבר, הסרתי את הווטו על הקמת הוועדה הזו. רציתי שקודם הצוללות יהיו בידינו".

שר החוץ לפיד כתב: "קומבינת הצוללות וכלי השיט היא כתם על ביטחון והנהגת המדינה. זוהי פרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות המדינה. הגיע הזמן לחקור ולתת תשובות למערכת הביטחון, לחיל הים, לחיילי צה״ל ולמפקדיו". שר הביטחון בני גנץ הוסיף: "הקמת הוועדה היא צורך ביטחוני מהמעלה הראשונה, ומסר ברור שאי אפשר לשחק בביטחון ישראל".

השרה שקד נימקה את הצבעתה: "מה ועדת חקירה כזו תעשה? ועדות כאלה קובעות פרוצדורות וקובעות הלכות שבסופן יצמצמו את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאוד על מקבלי ההחלטות". השר אלקין תמך בהקמת הוועדה אחרי ששר הביטחון בני גנץ הבהיר שלא תהיה פגיעה בנושאי ייסוד ביטחוניים.

במרכז הפרשה שתי עסקאות שערכה ישראל עם התאגיד הגרמני טיסנקרופ - האחת לרכישת שלוש צוללות בשווי שלושה מיליארד אירו, כפול מהמחיר המקורי, והאחרת לרכישת ספינות טילים שנועדו להגן על אסדות הגז. על פי כתבי האישום שהוגשו בפרשה - קצינים בכירים, עובדי ציבור ומקורבים לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות. 

ברגע שנתניהו התמנה לראש ממשלה בשנת 2009, הוא התניע ויזם שורה של עסקאות רכש של צוללות וכלי שיט במיליארדים, הדבר נעשה חרף התנגדות בצבא ובמערכת הביטחון. "חיזוק העוצמה הביטחונית של ישראל הוא השיקול היחיד שהנחה אותי ברכש הצוללות, זהו השיקול היחיד שמנחה אותי תמיד ואין בלתו", אמר נתניהו כשהפרשה התפוצצה.

השתלשלות האירועים על פי כתבי האישום

על פי כתבי האישום, בשנת 2009 ביקש בר יוסף לקדם את מינויו של מיקי גנור, עימו היה לו קשר אישי על רקע עברם בחיל הים, לתפקיד סוכן תאגיד טיסנקרופ בארץ. גנור בעת ההיא היה איש עסקים בתחום הנדל"ן.

במשך השנים, רכשה מדינת ישראל מתאגיד טיסנקרופ הגרמני כלי שיט לצורך שירות מבצעי בחיל הים הישראלי. אם סוכן התאגיד בישראל מתווך בעסקה היוצאת לפועל, הוא זוכה לעמלה הנגזרת משווי העסקה. ככלל, מדובר בעמלות בגובה מיליוני אירו עבור כל עסקה.

לצורך קידום התוכנית למנות את גנור, פעל בר יוסף מול מפקד חיל הים בתקופה זו, אליעזר (צ'ייני) מרום, על מנת לשכנעו לסייע גם כן בקידום המינוי. בשנת 2009 פעלו בר יוסף ומרום, בין היתר מול נציגי המספנה, על מנת לקדם את מינויו של גנור.

בין גנור ובר יוסף נרקמה הבנה, ציפייה והסכמה כי משיצמחו לגנור רווחים מעמלות מעסקאות עתידיות בין מדינת ישראל ובין התאגיד, יגמול גנור לבר יוסף. גנור פעל מול מרום על מנת לטעת בו ציפיה כי משיצמחו לו רווחים כאמור, הוא יגמול לו.

גנור אכן מונה לסוכן התאגיד באופן רשמי בחודש אוקטובר 2009. עוד בטרם מונה גנור לסוכן התאגיד, וביתר שאת לאחר מינויו, פעל גנור על מנת לקדם עסקאות כלי שיט בין מדינת ישראל לבין התאגיד, תוך הסתייעות בנאשמים אחרים.

בתקופת כהונתו במל"ל, פעל אבריאל בר יוסף באופנים שונים לקידום עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד. בכל תקופה זו קיים בר יוסף קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, במסגרתו מסר לגנור מידע וסייע לו לקדם רכש של כלי שיט מהתאגיד, ותוך הסתרת הקשר ביניהם מהממונים עליו, ובהתאם להסכמה כי בעתיד יתוגמל על ידי גנור עבור פעולותיו.

בשנת 2011 החל בר יוסף לפנות לגנור בדרישות שונות לקבלת תשלומים, באמצעות מקורבו שי ברוש, וכן בבקשות שונות מצדו של בר יוסף להשקעות של גנור בעסקאות נדל"ן אחרות, מהן יתוגמל בר יוסף כמתווך בעסקה ובעסקאות אחרות. כאמור, כל זאת בעודו משמש בתפקיד בכיר ורגיש ועוסק באופן אינטיסיבי בקידום עסקאות מהן גנור הפיק והיה עתיד להפיק עמלות. עד פרוץ החקירה העביר גנור תשלומי שוחד לברוש בסכום כולל של 420,000 שקלים בעד פעולותיו של בר יוסף. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.

עוד על פי כתב האישום, דוד שרן שימש כראש מטה שר האוצר, לאחר מכן כמזכיר חברת קצא"א ולבסוף כראש לשכת רה"מ. שרן נאשם כי פעל במסגרת תפקידיו לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. בין השנים 2016-2013 גנור שילם באמצעות מתווכים (יצחק ליבר ורמי טייב) בשלוש הזדמנויות סכום כולל של כ-130,000 שקלים לדוד שרן, כל זאת בעודו משמש כעובד ציבור בתפקידים בכירים.

אליעזר זנדברג, ששימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד נאשם כי פעל במסגרת תפקידו כעובד ציבור לסייע לגנור בקידום עסקאות כלי השיט. בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג שוחד בשבע הזדמנויות שונות בסכום כולל של 103,000 שקלים. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.

עד פרוץ החקירה, שולמו לגנור על ידי התאגיד, תשלומים בהיקף של כ-10 מיליון אירו שהינם חלק מסכום העמלה על עסקאות כלי שיט שנחתמו בין ישראל לתאגיד.