אז איפה אתם בחג השני - והאם אתם חוגגים אותו עם פלסטיק? עד לפני כמה שנים לא הייתה בכלל דילמה. משבר האקלים היה איזה איום רחוק ובעיקרון לא היססנו להוציא עשרה שקלים על סטים חד פעמיים שאפשר להשליך לתוך השקית כשמסיימים הכול מהצלחת. אבל בנובמבר האחרון הוטל מס, ועכשיו בכל פעם שקונים כלים חד פעמיים משלמים יותר - 11 שקלים לקילו. עד כמה זה באמת עבד?
הנה המהפך - מאז הטלת המס חלה בישראל ירידה של 50% ברכישה של פלסטיק. חברת "סטורנקסט" השוותה את היקף המכר הכמותי של המוצרים החד פעמיים, כלומר כמה אריזות נמכרו, בין פברואר האחרון ליולי בשנה שעברה - לפני הטלת המס: בפברואר נמכרו 232 אלף אריזות כלים חד פעמיים. ביולי - 486 אלף אריזות.
את תהליך הגמילה שעובר הציבור מרכישה של פלסטיק אפשר לראות בכל העולם. מכון המחקר של חברת IBM ערך לפני חודשיים מחקר בו השתתפו 16 אלף בני אדם בוגרים מעשר מדינות, בהן סין בריטניה, הודו וארצות הברית. כמעט מחצית מהמשיבים אמרו ששילמו אפילו 60% יותר על מוצרים - רק כי הם מסומנים ידידותיים יותר לסביבה. שלושה מכל חמישה משיבים אמרו שהם מהווים מחצית מסל הקניות שלהם. ולא מדובר רק בבעלי הכנסות גבוהות: ארבעה מתוך עשרה משיבים שמוגדרים בעלי הכנסות נמוכות אמרו שמוצרים ידידותיים יותר לסביבה הם מטרה חשובה, ועליהם הם מוכנים להוציא יותר כסף. אז ביקוש יש.
ואם נחזור לישראל להשלים את התמונה: לפני הטלת המס, הישראלים היו מוציאים מדי שנה יותר ממיליארד שקלים בשוק הפרטי על כלים חד פעמיים. כל האוכלוסייה והמגזרים השתמשו בפלסטיק בגלל נוחות ופונקציונאליות - פי חמישה מבמדינות האיחוד האירופי. אבל, למרות הנתונים המעודדים של ירידה ברכישות הפלסטיק, ארגוני הסביבה אומרים: רגע, נכון שהלכנו צעד אחד של ביס בכיס אבל צריך להמשיך עם זה הלאה. בארגון "צלול", למשל, שואלים: מה עם תשלום קנסות על הכנסה של פלסטיק לחוף הים? אין דבר כזה היום, אף אחד לא באמת אוכף. אז הירידה טובה, אבל עד שהפלסטיק לא יהפוך לעול כלכלי - המהפך לא באמת יושלם.