חפש
Languages
שרים וחברי כנסת עם הרב לייטמן בכנס קבלה לעם
(צילום: איתמר ב"ז, העין השביעית)

מה חיפשו הפוליטיקאים הבכירים בקבלה לעם?

שרים וחברי כנסת רבים פקדו את כנס "קבלה לעם" בשבוע שעבר, יחד עם אלפי משתתפים אחרים. מאחורי הקלעים רוחשת פרשה קשה סביב בכיר בארגון
גור מגידו
02 במרץ 2017
17:20
עודכן ב 05 מרץ 14:54

התמונה בכניסה לאולם הגדול בגני התערוכה בשבוע שעבר הייתה כמעט מהפנטת. אלפי אנשים שרו בקול אחד, חלקם רוקדים אחוזים בחיבוק קבוצתי. תחושה ממיסה של ביחד, של קרבה. לידי עמד חסיד מתנדנד, חבוק בזרועות חבריו, עיניו עצומות חזק, ממלמל בקצב איטי. קשה לשכוח את פניו מלאות הכוונה. ארקדי דוכין על הבמה כמו שבה את הקהל במחזור בלתי נגמר של התמוגגות, כשחזר שוב ושוב על הפזמון המתקתק: "ואהבת לרעך כמוך, כלל הכי גדול בתורה". והקהל התמסר. אם הייתי צריך להגדיר מהי הסחורה שמוכרים שם, הייתי אומר - שייכות.

תהלוכת דגלנים עם דגלי 75 המדינות מהם הגיעו המשתתפים בכנס התמקמה על הבמה, מסמנת את המעבר לשלב הנאומים. אז הציג המנחה את אורחי הכבוד שישבו בשורה הראשונה, למרגלות הבמה המרכזית. מוקפים בעדת שומרים ומחסומים ותחומים בשורת מצלמות וידאו ישבו הח"כים והשרים, העוזרים הפרלמנטרים והדוברים במתחם ה-VIP. מאחוריהם ישב היחצ"ן רני רהב, משגיח בדאגה, כאילו היה הבמאי של הסרט המוזר הזה.

ממש לפני רהב ישב המנהיג הרוחני של "קבלה לעם", הרב מיכאל לייטמן. איש קטן בסך הכל, זקן לבן וכיפה לראשו, נראה כמו סבא יהודי חביב. המראה של האיש לא מסגיר את הכוח האצור בו, גם לא את השפעתו הפוליטית ההולכת וגוברת. לייטמן, חתן השמחה, היה מוקף משני צדיו בארבעה שרים, יו"ר כנסת, ושני ח"כים מהאופוזיציה. 

אם היו יודעים על הפרשה המעיבה על הארגון בימים אלו, ספק אם היו מגיעים לכנס. אך פרטי הפרשה עדיין תחת צו איסור פרסום. ועם זאת, חיפוש קצר בגוגל מפריד בין כל אחד מהנוכחים לטענות של יוצאי הארגון המטילות עליו צל כבד. 

בהליך משפטי, טוענים כמה מיוצאי הארגון כי מדובר במעין כת שעובדת בעיקר את האיש שלכבודו הגיעו הפוליטיקאים. עוד נחשף, כי חסידיו של לייטמן ממנים את הארגון במעשרות שהם נדרשים לשלם ממשכורתם (כלומר, תרומות בסך 10% מהכנסותיהם). טענות ברוח זו פורסמו עוד קודם לכן על ידי המרכז הישראלי לנפגעי כתות, העוקב אחרי הארגון זה כמה שנים.

הפרטים התפרסמו ב"ידיעות אחרונות", ב"הארץ", בחדשות 10, בגלי צה"ל וגם באתר "העין השביעית", אם כי כאמור ישנן עדיין פרשיות שממתינות להיחשף. 

האם הפוליטיקאים שעלו לרגל באמת לא ידעו על הטענות, או שמא ידעו ובחרו לעצום עין? 

הרב לייטמן (צילום: CC BY 2.5, Arielzur)

מאבק למניעת פרסום

"קבלה לעם" או "בני ברוך" כפי שנקרא בעבר, הוא ארגון להפצת ערכי היהדות וללימוד חכמת הקבלה – כך לפחות הוא מגדיר את עצמו. מרכזו בפתח-תקווה אך הוא פעיל בכל רחבי הארץ וגם בהרבה מדינות בעולם. יש לו ערוץ טלוויזיה (אפיק 66), ומערך הפקה והפצה מרשים בכל מדיה אפשרית – ווידאו, שליטה מרשימה ברשתות החברתיות, ספרים, חוברות, פעילויות חינוכיות ועוד.

הכנס השנתי של הארגון הוא מפגן הכוח של מנהיגו, האיש שייסד אותו באמצע שנות התשעים – הרב ד"ר מיכאל לייטמן (התואר רב ככינוי כבוד, ללייטמן אין רישיון רשמי לעסוק ברבנות). אלפי חסידיו של לייטמן באו השבוע לגני התערוכה כדי לשמוע אותו מדבר, לשאול אותו שאלות, לחסות באורו, ובעיקר כדי לחוש שהם חלק ממשהו גדול יותר.

בשנתיים האחרונות מורגשת בכנסי הארגון נוכחות מסיבית של פוליטיקאים, לאחר שאלפים מחסידיו ובני משפחותיהם התפקדו לליכוד. בשנה שעברה הגיעו השרים גלעד ארדן, ישראל כ"ץ ומירי רגב. השנה הנוכחות הייתה מרשימה עוד יותר.

בין אורחי הכבוד נמנו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שר התחבורה ישראל כץ, ממלא מקום שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי וחבר הכנסת יואב קיש (ארבעתם מהליכוד) גם שר הכלכלה הטרי אלי כהן ושר השיכון יואב גלנט ממפלגת כולנו היו שם וגם ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד). אך ההופעה המפתיעה ביותר הייתה זו של ח"כ מרב מיכאלי ממפלגת העבודה, שאף נשאה דברים נרגשים ולא מאוד טיפוסיים, על תפקידו של עם ישראל כ"אור לגויים".

חבורת הנכבדים לא התעלמה ממופע פולחן האישיות כלפי הרב לייטמן בכנס, אלא לקחה חלק פעיל במפגן החנופה. כל אחד מהם נשא דברי שבח לבעל הבית, שמצדו הגיב די באדישות, גם כשיו"ר הכנסת אדלשטיין ציין שרק לייטמן לבדו מסוגל לאחד בין חלקי העם ולהביא אותו ואת מיכאלי לשבת יחד באחווה.

ייתכן שמחשבותיו של לייטמן היו הרחק מאולם הכנס, במאבק משפטי רותח המתרחש מאחורי הקלעים, מאבק שעשוי לסכן את עתיד התנועה ושלייטמן ועורכי דינו מתאמצים מאוד לבלום את פרסומו. 


מדובר בפרשה שנחשפה במסגרת תביעה שהגישה "קבלה לעם" נגד אהרון אפלבאום, אב לחסיד של לייטמן, שהקשר בינו לבין בנו נהרס בעקבות הצטרפות הבן ל-"קבלה לעם". אפלבאום שלח ב-2012 מכתב למנכ"לית משרד החינוך דאז דלית שטאובר, לאחר שגילה שעמותת "לגדול בכיף" הקשורה לאנשי "קבלה לעם" מרצה בפני תלמידי יסודי במסגרת שיתוף פעולה עם המשרד. 

"לצערי, אני מכיר מקרוב מאד את השפעת 'קבלה לעם' על חבריה", כתב אפלבאום לשטאובר. "אני אב לבן בוגר שחבר בכת כבר מספר שנים, וסב לנכדים שנולדו אל תוך עולמה של הכת, וינקו את ערכיה. צפיתי בבני בתהליך ההדרגתי שעבר מהאזנה לשיעורים בודדים אל שיעבוד מוחלט וראיתי אותו משנה את אורחות חייו, נכשל בלימודיו האקדמאיים, ומחליף עבודה ומקצוע לעתים קרובות, הייתי עד לשינוי באישיותו, באמונותיו ובערכיו וידינו קצרה מלהושיע". בעקבות המכתב תבעה "קבלה לעם" את אפלבאום בתביעת דיבה, אותה מכנה אפלבאום תביעת השתקה.

כדי להוכיח את טענת ההגנה שלו, לפיה דבריו במכתב לשטאובר הם אמת ולא דיבה, אפלבאום נדרש לעדותם של כמה מאנשי הקבוצה. הוא הצליח לגייס כמה כאלה. 

בין היתר עולה מהעדויות שחסידיו של לייטמן מתבקשים לשלם 10% ממשכורותיהם לקופת הארגון וכן מופעל עליהם לחץ לממן גם הוצאות נוספות. גביית התשלומים מתבצעת בין היתר באמצעות מנגנוני לחץ חברתיים המופעלים על סרבני תשלום. 

עוד עולה לכאורה, שהחיים בקבוצה יוצרים לכאורה חיץ בין הגרעין הקשה של "קבלה לעם" לבין העולם שמחוץ לקבוצה ולכן חסידים שלא נשמעים להנהגה נענשים פעמים רבות בסילוק מהקבוצה. נרחיב על כך בהמשך. 

בחודשים האחרונים התרחשה דרמה נוספת סביב תצהיר מאת צעירה שהייתה חברה בארגון במשך שנים. התצהיר לא הוגש לבסוף, ולכן החלטנו שלא לפרסם כאן את פרטיו המדויקים. כן נפרסם את הנסיבות בהן חזרה בה מהטענות.

הצעירה נפגשה עם עורכת הדין כרמל פומרנץ המייצגת את אפלבאום. בהתאם לפרטים שמסרה הצעירה הכינה פומרנץ טיוטת תצהיר לחתימתה. אך בספטמבר האחרון – שבועות לאחר הפגישה ובטרם חתמה על התצהיר, נפגשה הצעירה עם מספר אנשי "קבלה לעם" וחזרה בה מכל טענותיה.

כשהוזמנה הצעירה לפגישה עם אנשי "קבלה לעם", פנתה לפומרנץ והעלתה באוזניה חשש שמדובר במעין מלכודת שטומנים לה אנשי הקבוצה. מאוחר יותר ניתק הקשר בין עורכת הדין והצעירה. בהמשך, ב-5 לספטמבר קיבלה עו"ד פומרנץ מייל מהצעירה, בו ציינה שהיא חוזרת בה מכל הטענות כלפי הארגון ואנשיו. "הם לא כאלו רשעים", כתבה.

עו"ד פומרנץ הגישה תלונה למשטרה בטענה שאנשי הארגון הפעילו איומים כלפי הצעירה כדי ללחוץ עליה לחזור בה מטענותיה. התלונה נסגרה לאחר שהצעירה לא תמכה בטענותיה של פומרנץ. לדברי פומרנץ, בכוונתה להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק. אנשי הארגון מכחישים הן שאיימו על הצעירה, והן את הטענות שבטיוטת התצהיר לגופן.


תכתובת בין עו"ד פומרנץ לצעירה, מה-22 לאוגוסט 


מייל ששלחה הצעירה לפומרנץ ב-5 לספטמבר

מה מושך את הפוליטיקאים

את ההתייצבות של הפוליטיקאים מהליכוד בכנס "קבלה לעם", חרף ריבוי הפרסומים והטענות על ה-"מאפיינים הכיתתיים" של הארגון, קל להסביר. אנשי הארגון ערכו בשנת 2014 מפקד גדול בליכוד והפוליטיקאים צריכים את 6,000-7,000 הקולות הנאמנים ללייטמן, לפי הערכות.

הארגון נכנס לפוליטיקה לאחר ניסוי כלים פוליטי מוצלח במרוץ למועצת עיריית פתח תקווה. סיעת "ביחד" המזוהה עם חסידיו של לייטמן עשתה ניסיון לכבוש כוח והשפעה בעיר, גרפה 13% מהקולות וקיבלה ארבעה מושבים במועצת העיר, מה שרק פתח ללייטמן וחסידיו את התיאבון.

את המערך הפוליטי מוביל אביהו סופר, שם עולה בחוגי הליכוד, מבכירי "קבלה לעם". סופר משמש כחבר מועצת העיר פתח תקווה מטעם סיעת "ביחד". בין היתר מרכז סופר את "השדולה לאחדות העם היהודי" בכנסת, שאותה הקים ח"כ יואב קיש, המכחיש טענות לגבי קשריו עם "קבלה לעם".

בתחקיר שפרסם לאחרונה אבנר הופשטיין בגלי צה"ל צוטטו דברי אחת מחברות הקבוצה על חוויותיה בזמן המפקד לליכוד: "נתנו לנו הוראה להביא מינימום עשרה אנשים לליכוד כל אחד. לבקש מבני משפחתי היה מבוכה נוראית. כל כך רציתי למלא את החובה הזו, עד שהתחננו בפני אנשים, הסברנו להם שנשלם עבורם את דמי החבר ושהם לא יצטרכו לשלם שום דבר".

והנה עוד מייל שצוטט באותו תחקיר, המסביר לחברי האירגון כי לאחר שיסיימו את המפקד הם יעברו לגן עדן בו חברי הכנסת ינהגו כרצונם. מדהים לראות איך המילים הללו הפכו למציאות בכנס בשבוע שעבר.



השפעתה של "קבלה לעם" בליכוד הגיעה עד לראש הממשלה בכבודו ובעצמו. בינואר 2015, ערב הבחירות האחרונות, פרסם ערוץ 2 כי בנימין נתניהו שקל לשריין לשחקן התיאטרון סשה דמידוב את המקום השביעי בליכוד, מהלך שלא יצא לפועל בסופו של דבר. דמידוב הוא אחד משני חסידיו המפורסמים ביותר של הרב לייטמן, יחד עם ארקדי דוכין, זמר הבית של "קבלה לעם". שניהם נשאו דברים בכנס האחרון. בעיניים בורקות סיפרו על אהבתם למנהיג הרוחני לייטמן.

שאלה מסקרנת היא מה מניע את כל אותם ח"כים שאינם מהליכוד לעמוד לצידו של לייטמן? את התייצבותם של השרים אלי כהן וגלנט אפשר להבין. עתידה של מפלגת "כולנו" לוט בערפל, והם כנראה גם לוקחים בחשבון סיטואציה שבה "כולנו" תרוץ בעתיד ברשימה משותפת עם הליכוד. במקרה כזה, הקשר ללייטמן, יכול להתגלות כמועיל. בנוסף, בחודשים האחרונים היו לא מעט פרסומים על כך שגלנט ממילא שקל או עדיין שוקל מעבר לליכוד.

אך מה עם ח"כ כמרב מיכאלי? מה לה וללייטמן? ואיך פרסומי העבר, שכללו לא מעט טענות על יחס לא מכבד לנשים בארגון, לא הפריעו למנהיגה הפמיניסטית להתייצב לצדו של לייטמן? מיכאלי עונה בפשטות "הזמינו אותי לדבר מול של 7,000 אישה ואיש, אז באתי".

מרב מיכאלי בכנס (צילום: גור מגידו)

לדבריה, הצוות הפרלמנטרי שלה ערך בדיקת רקע אודות הארגון ולא מצא כל פרסום שלילי אודותיו. הטענה הזו קצת מוזרה, יש לציין, לאור מספר הפרסומים הרב. "אם הייתה אצלנו תקלה באיסוף מידע, אז יש בעיה – אין לי מושג על כל מה שאתה מספר לי. עכשיו כשאתה מעלה את הדברים, אני אבדוק את זה", מסרה מיכאלי.

אסור להתנתק

הכנס נערך תחת השם "כולנו כאחד", ואכן כל כולו התרכז באדם אחד, הרב לייטמן. פרצופו של הרב המזוקן ניבט מדוכני הספרים ברחבת גני התערוכה – עשרות ספרים שחיבר מוצעים שם בשפות רבות. פניו של לייטמן גם נשקפות ממסכי הווידאו סביב האולם, כשהוא מקשיב לדברי השבח המגיעים כמעט מכל דוברי הכנס. הדוברים מספרים שוב ושוב איך לייטמן הציל אותם ממצוקה, מבדידות, מצרות שונות. לייטמן גם נשא מספר רב של נאומים בכנס, כולם הועברו בשידור חי בעמוד הפייסבוק שלו, המוקדש כולו להלל ולפאר את האיש ואת פועלו.

לייטמן הוא דובר מחונן, אבל לא במובן הרגיל של המילה. כושר ההתנסחות של לייטמן בעברית דווקא לא מרשים במיוחד, ניכר שזו אינה שפת האם שלו (שפתו הראשונה היא רוסית). אך הוא יודע לפצות על המילים החסרות בטון, בסגנון הדיבור ובאינטליגנציה רגשית גבוהה. גם בחירת המסרים, משתנה בהתאם לקהל. "הם רוצים כסף, או שליטה, או בריאות, או חיי משפחה בריאים - צריך להתאים את השיטה למשתמש, לא חייבים להתחיל מסוד הקבלה והבריאה", הסביר לייטמן בכנס לאחד מחסידיו ששאל על דרכים לגיוס חברים חדשים לקבוצה.


חלק מכתבי הרב לייטמן שהוצעו למכירה בכנס (צילום: גור מגידו)


המסרים המגוונים של "קבלה לעם" עוברים בכמה מעגלי פעילות. מעגל ראשון הוא הקהל הרחב, שנחשף למסרים באמצעות ערוצי הפצה המוניים. כאמור, הארגון מחזיק את ערוץ 66 בכבלים ובלוויין כמו גם מערך ניו-מדיה מפואר עם מאות אלפי עוקבים בישראל ובעולם.

האדוקים שבחסידים מתרכזים סביב המטה של הארגון בפתח-תקווה, שם עשרות פעילים מקדישים כמעט את כל זמנם הפנוי לצילום, עריכה, הפקה, הכנת שיעורי קבלה, לימוד ושיווק הארגון ואף למשימות תחזוקה, ניקיון, בישול, ולוגיסטיקה. מרביתם לא מקבלים שכר, ועושים זאת בהתנדבות, אם כי מידת הרצון החופשי של המתנדבים אינה ברורה. עיקר החברים שעזבו ומדברים על הארגון כעל בעל "מאפיינים כיתתיים" מגיעים מהמעגל הקרוב הזה של אנשי פתח-תקווה.


החסידים מאם המושבות נחלקים לשני מעמדות: אנשי המעמד הנמוך יותר מגיעים לשיעור יומי של לייטמן בשעות הערב. הגרעין הקשה יותר מגיע להרצאות יומיות באמצע הלילה, בין שלוש לשש בבוקר – שם גם נחשפים "הסודות".

"לייטמן מספר לגרעין הקשה שהוא 'מקובל', כלומר - שהוא נמצא בקשר ישיר עם הבורא", מספר אדם שהיה בגרעין הקשה של "קבלה לעם" במשך שנים רבות. לדבריו, "כל עוד האמנתי בלייטמן, כמעט הכל היה נסלח. שילמתי 10% מהמשכורת שלי ועוד סכומים, עבדתי שעות קשות (בעבודה פיזית הכוללת ניקיון – ג"מ) בלי תמורה והפעילו עלי לחץ להישאר תמיד בבניין, ולא לצאת לפגוש חברים או משפחה. לאט לאט, העולם שלי נסגר וככל שעברו השנים, אלה הפכו להיות החיים שלי. היה לי קשה מאוד לצאת". 


לפני כמה שנים, מספר החסיד לשעבר, "פשוט הפסקתי להאמין בלייטמן, ראיתי גם צדדים אחרים שלו. הוא יכול להיות לא נעים, לכעוס, לצעוק. הוא דאג לזה שמי שממרה את פיו יזכה להתעלמות מצד שאר האנשים. חרם. לדוגמה, אם לא הייתי מגיע לשיעור היו מפסיקים פתאום לדבר איתי. וזה קשה, כי אלה האנשים היחידים שאתה בקשר איתם. כשהתעוררתי מהאמונה בלייטמן, הכול פתאום נראה בעיני כמו ניצול איום".


עניין הניתוק מהחברה החיצונית עלה גם בכנס "קבלה לעם". בשעת השאלות והתשובות אחד החסידים העז לשאול את הרב מול כל הקהל מדוע הוא אינו מורשה לבלות חלק מזמנו הפנוי עם חבריו שמחוץ לארגון. "אם אתה מתנתק מאנשים שעוסקים בחכמת הקבלה, אתה מתנתק מחכמת הקבלה", השיב לייטמן. "כתוב בכל מקום שאסור לאדם לצאת מהקבוצה".

עמותה שמגלגלת עשרות מיליונים

"קבלה לעם" היא ארגון ביורוקרטי מסודר עם היררכיה ובעלי תפקידים. חלק גדול מניהול "שרשרת הפיקוד" נעשה באמצעות מיילים. תכתובות מייל מתוך הארגון מעידות על כך שלייטמן מחליט בעצמו על מהלך חייהם של רבים מאנשי "קבלה לעם". אנשי פתח-תקווה נדרשים לאישורו של לייטמן בשאלות כמו נישואים, אישות, סדרי מגורים – כלומר, היכן יגורו, עם מי יגורו ועוד. הם שולחים שאלות, והוא עונה ומורה מה לעשות. המיילים חתומים במילה אחת - "רב". לעתים מפנה הרב את השאלות, לאנשים אחרים הכפופים לו בהיררכיה הרוחנית.

בתחקיר שפרסם אורי בלאו לפני כמה שנים, פורסמו מיילים אחרים שנשלחו מה-"דירקטוריון הרוחני" של העמותה. בין היתר, הוזכר סיפורן של שש נשים שהעזו לקבוע את סדרי חייהן בעצמן. הן בחרו, בניגוד לעצת ההנהגה הרוחנית, לתת לילדיהן לצפות בשיעורי הבוקר המוקדמים של לייטמן. הן נענשו בסילוק: "הוחלט שלא לאפשר את המשך פעילותן של הנשים הללו, ושל ילדיהן, במסגרת פעילויות החברה והקהילה וזאת ללא יוצא מן הכלל. הדבר אמור גם לגבי הגעה פיזית למרכז, השתתפות בשיעורים, סעודות, כנסים, טיולים, פעילויות הפצה מכל סוג שהוא וכיו”ב".

אחת המצהירות בתביעה נגד אפלבאום הייתה חברה בארגון ונישאה, בהמלצת מדריכיה, לחבר אחר בארגון. לפי תצהיר שמסרה, בעלה נהג להשתכר ולהכות אותה, גם כשהייתה בהריון. לאחר שאושפזה, אנשי בית החולים שכנעו אותה להתלונן נגד בעלה על תקיפה. בהמשך קיבלה, לדבריה, טלפון מחברתה ב"קבלה לעם", שמסרה לה שאין לה טעם לחזור למרכז "קבלה לעם", היא סולקה. לעולם. "הבנתי שגרמתי נזק לארגון בכך שעירבתי את המשטרה בעניין 'פנימי'", הצהירה.

כאמור, פעילות "קבלה לעם" ממומנת במידה רבה מאותן מעשרות שמשלמים החסידים ללייטמן, אך לא רק. "בפועל יצא ששילמתי קרוב ל-20% מהמשכורת שלי ל'קבלה לעם'", מספר החסיד לשעבר, "כי בנוסף ל-10% מהמשכורת, ביקשו ממני להשתתף בעלות של הבניין, שבה נושאים כל האנשים שם ביחד. היו גם הוצאות קטנות שנצברות כמו תשלום על ארוחות. לדוגמה, היו מפעילים עלי לחץ להישאר כל השבת במבנה, אחרת הייתי בעונש. מי שנשאר בשבת לא יכול להביא אוכל מהבית, הוא צריך לשלם 200 שקל על הארוחות".

כמה כסף אתה חושב שהשארת שם?
"אני השארתי מעט יחסית. כי היו תקופות שלא עבדתי אז לא שילמתי מעשר בזמן הזה, אבל זה הגיע לעשרות אלפי שקלים".

היו אנשים ששילמו יותר?
"יש מקרים שזה הגיע להרבה יותר, יש אדם שאני מכיר שהשאיר 50 אלף שקל רק בשנת 2013. היו גם עשירים מאוד שתרמו מיליונים".

אחת השאלות החשובות היא מה מידת הרצון החופשי בתשלום אותם 10% ממשכורות החסידים. "קבלה לעם" טענה בעבר שאין כל חובה לתרום את המעשר. בפועל, נדמה שמופעל לחץ רב לשלם, וקשה מאוד לסרב.

הנה מייל שנשלח מהנהלת החשבונות של "קבלה לעם" לחבר הקבוצה שאיחר בתשלום מעשר (שגיאת הכתיב במקור - ג'מ'). שפטו בעצמכם, האם מדובר בתרומה מרצון?



והנה כמה נתונים מתוך הדוחות הכספיים של עמותת "בני ברוך – קבלה לעם" לשנת 2015. סך שווי הנכסים: 51 מיליון שקל, מתוכם 44 מיליון שקל ברכוש קבוע, כלומר - נדל"ן, ציוד ועוד. מחזור ההכנסות ב-2015: 23 מיליון שקל. מתוכם כ-15 מיליון שקל מתרומות.

הדוחות מראים שהעמותה רכשה ציוד אלקטרוני ומחשבים בשווי 7.6 מיליון שקל וריהוט במיליון שקל, במהלך השנים האחרונות. צריך להבהיר שהנתונים הללו משקפים רק את אחת העמותות של קבוצת "קבלה לעם", ולקבוצה יש עוד שורה ארוכה של עמותות בישראל ובחו"ל, שהיא פועלת באמצעותם.

לפתוח את הלב

במהלך הביקור הקצר בכנס ניסיתי כמה פעמים ליצור קשר עם חברי הקבוצה, כדי לנסות ולברר עד כמה הטענות לשליטה בחסידים (או בחלקם) נכונות. אישה אחת שעמדה לצדי נשאה תג שם שבו היה כתוב שהיא מארגנטינה, אך דיברה עם הסובבים אותה בעברית. "את לא מישראל?", שאלתי. לאחר גמגום קל השיבה שנתבקשה לכתוב שהיא מארגנטינה "כי אני מדברת ספרדית וככה מי שדובר ספרדית ידע שהוא יכול לדבר איתי". שניות לתוך השיחה עטה עליה אישה אחרת וגררה אותה הרחק ממני. "אם אתה חדש, אז תמצא גבר לשאול אותו שאלות", סיננה.

אשה אחרת דיברה איתי בפתיחות. היא סיפרה שהיא משתייכת לקבוצה מפתח-תקווה, אך אינה חלק מהגרעין הקשה שהולך לשיעורי הלילה. היא חדשה מדי. היא עמדה מאחורי אחד מהדוכנים הרבים למכירת ספריו של לייטמן. שאלתי אותה על השמועות על שליטה במוחותיהם של החסידים, על ניצול כלכלי, או על "מאפיינים כיתתיים" בתנועה. כל זה פשוט שטויות, הרגיעה אותי. "עצה שלי", אמרה בחיוך רחב, "פשוט תפתח את הלב למה שקורה פה".

תגובות

השר צחי הנגבי מסר: "הוזמנתי לברך ונעניתי בשמחה. אלפי הנוכחים באירוע, ישראלים נורמטיביים מכל שדרות החברה, מעידים על כך ש'קבלה לעם' מעוררת עניין ציבורי. הגדרתה כ'כת' מופרכת".
ח"כ יואל רזבוזוב מסר: "שמחתי לנאום למען אחדות בעם היהודי. לא ראיתי תחקירים כלשהם אודות הארגון. להתרשמותי מדובר בארגון רציני הפועל למען אחדות, לא רק בדיבורים אלא במעשים".
ח"כ קיש מסר שהטענות לגבי הארגון אינן מוכרות לו.
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשרים גלנט, כ"ץ וכהן נמנעו מלהגיב לפנייתנו עד כה.

ארגון קבלה לעם נמנע אף הוא מלהגיב לכתבה עד כה.