t
-

"אין כפרה, אבל אפשר לתקן": ניניו של החייל הנאצי שמשרתים בצה"ל

סיפורה של משפחת איילון מתחיל בבנו של קצין ורמאכט שנהרג בקרב על סטלינגרד, ולא יכול היה לשאת את פשעי הדור של הוריו. הוא החליט להגר לישראל ולהשתקע במושבה מגדל, שלחוף הכינרת. הבן אכול האשמה אומנם נפטר, אבל השאיר עץ משפחתי מפואר – כל ילדיו התגיירו, והנכדים משרתים בצה"ל
רובי המרשלג
15 ביוני 2022
22:52
עודכן ב 09:13

סיפורה של משפחת איילון ממושב מגדל, יוצא לדרך לפני יותר מ- 80 שנה. וילהלם גוטשלק חייל בצבא גרמניה הנאצית נפל בקרב על סטלינגרד. הוא השאיר אחריו אישה ו 2 ילדים. אחד מהם, גינטר, רק בן 6. גינטר לא יכול היה לשאת את פשעי הדור של הוריו. הוא החליט להגר לישראל ולהשתקע במושבה מגדל, שלחוף הכינרת.

הוא אמנם נפטר, אבל השאיר עץ משפחתי מפואר – כל ילדיו התגיירו, והנכדים משרתים בצה"ל. לבתו רחל איילון שבעה ילדים. כולם קשרו את הקשר העמוק ביותר שניתן להעלות על הדעת עם העם היהודי ועם מדינת ישראל.

לאחר מותו, נמצאו מכתבים בהם התבטא וילהלם נגד המלחמה ונגד מכונת ההשמדה הנאצית. רחל, נכדתו של וילהלם, חושבת שדווקא היה גאה לראות את ניניו במדי צה"ל: "אני חושבת שהוא היה גאה בזה כי הוא מאוד התנגד למשטר הנאצי. הוא שירת בצבא כי לא הייתה ברירה. מי שלא היה מתגייס היו תולים אותו בכיכר העיר". רס"ן עמיעד איילון, בנה של רחל, ונינו של וילהלם, אמר: "'יש כאלה שיגידו שיתהפך בקברו ויש כאלה שיגדיו שישמח. המשפחה שהביא כולם אוהבי ישראל בצורה יוצאת מן הכלל''. 

מתוסכל, עם תחושת אשמה ורצון לתקן, הגיע גינטר בראשית שנות ה- 60 עם אישה וילדים למדינת ישראל הצעירה שזיכרון השואה טבוע בה חזק חזק. "בבית ספר היינו זוכים מדי פעם לשמוע כל מיני 'גרמנים' או 'נאצים. יום השואה היה הכי קשה בשבילנו", מספרת בתו רחל. 

בצניעות רבה, הקים גינטר בית אבות לניצולי שואה, מפעל קטן, וסייע לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. "אבא תמיד דאג לתת ערך ומשמעות לכל אדם באשר הוא. אם זה אנשים עם צרכים מיוחדים, קשישים ומבוגרים, ילדים קטנים שהיה מסיע בבוקר לגנים", מספרת רחל ומוסיפה. "אין כפרה, יש אפשרות לקחת אחריות ולתקן ולו במעט ואני חושבת שזה דבר שכל גרמני צריך לעשות היום''.