רוח גבית מהדיווה: תנועת "ההתפטרות הגדולה" שוטפת את ארצות הברית בפרט ואת העולם בכלל. זה התחיל כמגמה חברתית כלכלית נלווית למגיפת הקורונה - שכעת מקבלת פוש בשיר החדש של ביונסה.
עובדים רבים שחזרו למשרדים לאחר שהתרגלו לעבוד מהבית, שהבינו שהמשכורות שלהם לא שוות את עבודתם הקשה, או שחשו שאינם ממצים את היכולות שלהם - הגיעו למסקנה שמודל העבודה הישן והמוכר לא מתאים להם יותר. אז הם פשוט עזבו את עבודתם במטרה לשפר את תנאי ההעסקה והמחייה שלהם.
על רקע התופעה הוציאה ביונסה את הסינגל הראשון שלה מתוך אלבומה החדש "רנסנס", שעתיד לצאת ב29 ביולי. לשיר קוראים "Break my soul" ובו מתארת הכוכבת שגרת עבודה שוחקת ויציאה לחופשי. מהר מאוד הפך השיר להמנון של "ההתפטרות הגדולה", ומשתמשים רבים ברשתות החברתיות הביעו את רצונם להתפטר כשברקע מתנגן השיר ונותן להם רוח גבית.
"הם מעבידים אותי כל כך קשה, אני פשוט מתפטרת": השיר שהפך להמנון תנועת ההתפטרות הגדולה
מהצד השני, משתמשים אחרים העבירו ביקורת על כך שהמתפטרים מקשיבים לביונסה המיליונרית, שאינה מייצגת אותם ושחייה אינם דומים לשלהם. ביונסה, כיאה לאמנית מצליחה, יודעת לזהות מגמות חברתיות ולהתאים את עצמה אליהם. בעבר עם התעוררות גל הפמיניזם ותנועת מי טו, הוציאה שירים שנשאו מסר פמיניסטי, דוגמת "Flawless" שבו השמיעה הקלטה של המשוררת הפמינסטית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, שמסבירה במילותיה מהו פמיניזם.
כשהחלה מחדש התעוררות של מחאת זכויות השחורים בארה"ב, היא הוציאה שיר כמו "Formation", והופיעה במופע המחצית של הסופרבול, כשהרקדניות שמלוות אותה לבשו תלבושות שהזכירו את המדים של הפנתרים השחורים, ועשו תנועת של האות X כרמיזה לפעיל מלקולם איקס.
בתקופה שבה רשתות חברתיות מכתיבות טון מרכזי, כבר לא מספיק רק לייצר להיטים כדי להישאר רלוונטי, וביונסה מבינה זאת היטב. היא יודעת שהיא צריכה להתחבר למסרים, לתחושות הבטן ורחשי הלב של הקהל שלה. וכשהיא מצליחה לעשות את זה, היא יכולה להצליח גם עם שיר לא הכי מתוחכם, ועם מילים שיש מי שיחשוב שהן בנאליות. כמו בפוליטיקה כך גם במוזיקה - הרגש הוא המסר.