צ'אק ברי בהופעה, 1980
צילום: AP

הסנדק של הרוקנ'רול

הלילה הלך לעולמו צ'אק ברי, האיש שאין עוררין שהמציא את מוזיקת הרוק, אי שם בשנות ה-50. עולם הרוק מוריד את הווליום לחצי הגובה
צחי בירן
19 במרץ 2017
15:19

ג'ון לנון (זצ"ל) מצוטט הבוקר כאומר, שאם היה צריך עוד מילה לרוקנ'רול – היה אפשר לקרוא לז'אנר המוזיקלי צ'אק ברי. בעוד אצלנו אולי עדיין מתקשים להבין מה הסיפור סביב בן ה-90 הזה, שהלך לעולמו בשיבה טובה – בעולם המוזיקה, מקצה לקצה, מרכינים הבוקר את הראש ומורידים את הווליום לחצי הגובה.

על פי ההודעה הרשמית, צ'אק ברי נמצא ללא רוח חיים בביתו שבסיינט צ'ארלס מיזורי על ידי כוחות ההצלה. חשוב להגיד שלמרות גילו המכובד, ברי סיים להקליט ממש לאחרונה אלבום חדש.

אז למה בכלל זכה ברי למעמד של אבי הרוקנ'רול? כנראה בגלל שבאמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת הוא ממש המציא את הז'אנר החדש, כשמיזג את הבלוז עם הרוקאבילי למשהו מהיר, אנרגטי וקצת יותר חצוף בדף המילים. ניתן רק לדמיין בחשש מה היה קורה, אם צ'אק ברי הצעיר לא היה פוגש את אבי הבלוז, מאדי ווטרז, אלא ממשיך לעבוד כפועל במפעל ג'נרל מוטורס או כמעצב שיער – עשרות שנים של "מתנות קטנות", כנראה.

ה-להיט הגדול ביותר של צ'אק ברי היה כמובן Johnny Be Good, שרכב על ריף גיטרה מהיר וקצבי שטרם נשמע ברדיו של הפיפטיז - רדיו שהיה מוצף אז רק בלהיטי קאנטרי ושירי אהבה מתקתקים. אחרי סיפורו של ג'וני הגיטריסט הגיעו Roll Over Beethoven ו-Rock & Roll Music ועוד ועוד.

המוזיקאים הצעירים של אותן השנים מצאו השראה אמיתית בשירים של ברי, ולא סתם השראה. הם פשוט התחילו את הפריצה שלהם לעולם המוזיקה על גבם של שיריו, ואנחנו מדברים פה על שני הרכבים אנונימיים דאז – הביטלס והרולינג סטונז. למעשה, Come On - הסינגל הראשון שהסטונז אי פעם הוציאו לרדיו, היה בכלל שיר של צ'אק ברי:

גם חלק ניכר מרפרטואר ההופעות של הביטלס היה קאברים לשיריו. אסור לשכוח שגם אחד מלהיטיהם הראשונים והגדולים של הביץ' בויז היה מבוסס על לחן של צ'אק ברי:

מעבר לשיריו, היתה לצ'אק ברי תרומה אדירה בתוסף חיוני וייחודי שהוא העניק לעולם הרוק – הגישה. קית' ריצ'ארדס, גיטריסט הסטונז, שהושפע עמוקות מברי ועל פי אחד הסיפורים המיתולוגיים, חטף ממנו אגרוף כשהעז לגעת בגיטרה שלו. "הוא רקד עם גיטרת הגיבסון רבע נפח שלו כאילו מדובר ביוקליילי קטנטן", אמר ריצ'ארדס על ברי. אחד השטיקים הבימתיים שהוא המציא היה "ריקוד הברווז" שבהמשך זכה, בין השאר, לחיקוי על ידי אנגוס יאנג, גיטריסט AC/DC. 

מייקל ג'יי פוקס חושף קצת מוקדם מדי את צ'אק ברי להוריו העתידייים בסרט האייטיז "בחזרה לעתיד":

צ'אק ברי היה, בצדק רב, אחד הראשונים שכובד בכניסה להיכל התהילה של הרוק בקליבלנד כבר ב-1986. קית' ריצ'ארדס, שנבחר לברך את ברי בטקס החגיגי, אמר אז: "קשה לי מאוד לדבר על צ'אק ברי, הרבה בגלל שאני גנבתי ממנו כמעט כל מהלך גיטרה שהוא אי פעם ניגן. לפחות מבחינתי, מדובר בג'נטלמן שהתחיל את הכל". בשנת 2000 זכה ברי בפרס ע"ש קנדי, מידיו של הנשיא דאז, ביל קלינטון, מספר שנים אחרי שניגן בטקס השבעתו לנשיאות. צ'אק ברי המשיך להופיע גם בגילו המתקדם, וב-2016 חזר, אחרי 47 שנה שנות היעדרות, גם לאולפן ההקלטות. את האלבום החדש והאחרון נשמע ככל הנראה בחודשים הקרובים. 

"אני כה עצוב לשמוע על מותו של צ'אק ברי. ברצוני להודות לו על כל המוזיקה ההשראתית שהעניק לנו", ספד לו סולן הרולינג סטונז מיק ג'אגר.

ברוס ספרינגסטין נפרד ממנו: "צ'אק ברי היה הגיטריסט הגדול ביותר של הרוק, והכותב הגדול ביותר של רוק'נרול טהור שחי אי פעם".

"נוח בשלום צ'אק ברי, ראשית הסאונד הגדול של רוק'נרול. כולנו ברוק איבדנו עתה את אבינו", כתב אליס קופר.

"חייו של 'צאק ברי היו אוצר וניצחון והוא לעולם לא יישכח", נפרד ביל קלינטון.

"נוח בשלום מלך הרוק'נרול מר צ'אק ברי. בשם פאבליק אנמי ופרופטס אוף רייג' התאים לי להצדיע עם האמנות הזו", כתב צ'אק די.