תתעוררו על הפנסיה. למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: AP)

מה באמת התכוון להגיד נשיא לשכת סוכני הביטוח

נאום נשיא לשכת סוכני הביטוח בכנס השנתי שלהם באילת לא נשמע כמו הדבר הכי יצרי בעולם, אבל מסתתרים בו קרבות לוהטים שפוגעים הישר בכיס שלכם
שאול אמסטרדמסקי
19 באוקטובר 2017
14:25

הנה לכם הדבר המשעמם ביותר בעולם: נאומו השבוע של נשיא לשכת סוכני הביטוח בכנס השנתי של הלשכה באילת. מה שנשמע כמו פתיח לסיפור של פרנץ קפקא הוא למעשה הסלמה משמעותית במלחמה בין סוכני הביטוח לבין הרגולטורית של הפנסיה, דורית סלינגר.

על מה הם רבים? זה נורא פשוט: על הכסף שיוצא לכם מהכיס. וליתר דיוק, על הכסף שיורד לכם מהתלוש, ובמקום להגיע לפנסיה שלכם, הוא מגיע לכיס של סוכני הביטוח.

תקציר הפרקים הקודמים (אם אתם כבר קראתם את זה בכתבה הקודמת, פשוט דלגו שתי פסקאות קדימה): כיום, חלק מדמי הניהול שאתם משלמים לאנשים שמנהלים לכם את הפנסיה, בכלל לא מגיע אליהם אלא הולך לסוכני הביטוח. סוכני הביטוח הם אנשי מכירות של גופי הפנסיה, ותמורת זה שהם מצרפים אתכם לגוף פנסיה מסוים, אותו גוף פנסיה משלם להם. רק שהכסף הזה מגיע מדמי הניהול שאתם משלמים, לא מהכיס של גופי הפנסיה. נייס.

דורית סלינגר. להעביר את הכוח אל החוסכים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

סלינגר, הרגולטורית של הפנסיה, פרסמה הוראות חדשות בשביל לשנות את המצב הזה ולהפריד בין דמי הניהול שאתם משלמים לבין מה שסוכני הביטוח צריכים לקבל. היא הציעה שלוש אפשרויות לעשות את זה: הראשונה, שאתם תשלמו לסוכן הביטוח שלכם ישירות, מהכיס שלכם, איזה סכום שבא לכם לסגור עם סוכן הביטוח. רוצים 50 שקל בחודש? סבבה. רוצים 1,000 שקל בתשלום חד פעמי? גם הולך. מה שתסגרו ביניכם. האפשרות השניה היא אותו הדבר, רק בשינוי אחד: שהכסף הזה לא ייצא לכם מהכיס - כי מי רוצה להוציא כסף מהכיס - אלא מהפנסיה שלכם. והאפשרות השלישית שונה לגמרי: שסוכני הביטוח יתחילו לגבות עמלה קבועה ואחידה מכל גופי הפנסיה שהם עובדים איתם. נניח, 0.25% מכל גוף פנסיה.

נשיא לשכת סוכני הביטוח אריה אברמוביץ' לא מת על חלק מהרעיונות של סלינגר. בעיקר לא אלה שמאיימים על ה-3 מיליארד שקל בעמלות שסוכני הביטוח מגלגלים לכיסם כל שנה. בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת אברמוביץ אמר השבוע לראשונה בפומבי מה דעתו על ההצעות שלה. דמיינו אולם מלא מפה לפה בסוכני ביטוח, מריעים במקומות הנכונים. הנה הדברים של אברמוביץ, עם תרגום שלנו:

ועכשיו עם תרגום: נשיא לשכת סוכני הביטוח רוצה לקבע את החלופה השלישית שהציעה הרגולטורית: שסוכני הביטוח יוכלו לקבל עמלה אחידה מכל גופי הפנסיה, בלי הבדלים. סוג של 0.25% מכולם. אל תדאגו, הכסף הזה יגיע מהפנסיה שלכם, ובכך סוכני הביטוח ידאגו שהמצב הקיים היום יישאר פחות או יותר אותו הדבר- מבחינת כמה כסף אתם משלמים - רק יקטין חלק מניגודי העניינים שיש להם.

ביטול ניגודי עניינים זה דבר חשוב. אם סוכני הביטוח יקבלו את אותה עמלה מכל גופי הפנסיה, לא יהיה להם אינטרס סמוי לדחוף אתכם לגוף פנסיה מסוים ולא לאחר, אבל זה לא מספיק. לדעתי, אין סיבה בעולם שהחוסכים ישלמו לסוכני הביטוח כל כך הרבה כסף מהפנסיה שלהם.

בסוף הפסקה הזו, נשיא לשכת סוכני הביטוח עושה כאן את הטריק הידוע - תגיד שאתה תומך ברעיון, ואז תתנגד לו. במשפט הסיום הוא תומך בעמדת המפקחת. אבל בעצם, בפסקה הבאה, הוא מסביר בדיוק שהוא לא תומך. הוא מתנגד. הנה:

והנה, כאן יוצא המרצע מהשק. נשיא סוכני הביטוח לא מעוניין שהכוח יעבור אל החוסכים. הוא פשוט לא מעוניין שהחוסכים יתחילו להבין כמה הם משלמים לסוכני הביטוח על הפנסיה שלהם, כי אולי זה יעלה אצלם כל מיני שאלות כמו "רגע, למה אני משלם לסוכן שלי כל כך הרבה על הפנסיה? איזה שירות הוא נותן לי בעצם?".

כשנשיא לשכת סוכני הביטוח טוען בלהט שהוא לא רוצה לקחת כסף מהחוסכים לפנסיה, הוא מסלף את האמת. את הכסף שהוא רוצה לקחת מגופי הפנסיה הוא לוקח מהם רק לכאורה. בקריצה. הכסף הזה מגיע מהחוסכים עצמם. כל תיאור אחר הוא פשוט עיוות של האמת.