אילוסטרציה: לבד בחופשה
צילום: גילי יערי, פלאש 90

אפשר למצוא פתרון לבעיית החופשות. צריך רק לרצות

הפער בין החופשות של הילדים לאלה של ההורים הוא לא גזירת גורל. הנה ארבע דרכים לפתור אותו
הילה ויסברג
31 במאי 2017
17:03
עודכן ב 17:06

יום החופשה השלישי של שבועות, זה שבו ההורים עובדים אבל לילדים אין בית ספר - הוא כמובן רק קצה הקרחון. בשנת הלימודים הנוכחית יש 68 ימי חופשה לתלמידים שהם ימי עבודה לכל דבר. אם מפחיתים ממספר זה את מניין ימי החופשה המינימלי לעובדים בישראל - 12 ימים - מתחוורת התמונה במלוא חומרתה: הפער בין ימי החופשה של ההורים לבין אלה של הילדים הוא 56 ימים. 56! ברוב המדינות המפותחות, המספר הזה נמוך בהרבה (במדינות ה-OECD, הנתון הממוצע הוא 50 ימים).

המשמעות ברורה: הורים בישראל מוציאים כסף רב ונעזרים בשלל אלתורים, רק כדי להצליח לעמוד במחויבות שלהם כלפי מקום העבודה בעוד ילדיהם בחופשה. כיצד ייתכן שעד היום לא נמצא פתרון לעניין? בדיקת "כאן באמת" מעלה שפתרונות דווקא יש בשפע, אלא שאף אחד מהם לא יושם עד כה באופן מלא. הרשימה המלאה חושפת תמונה מורכבת, ובעיקר שהגיע הזמן להפסיק להטיל את כל האחריות על המורים ולראות את הבעיה כהוויתה.

הצעת האוצר: המורים יעבדו יותר - וישתכרו יותר

כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות האוצר היה מוכן לנהל משא ומתן עם המורים על הגדלת שכרם, בתמורה להוספת ימי לימודים לאורך השנה (כיום יש 220 ימי לימודים בשנה). המורים לא היו מוכנים לשמוע. לטענתם, ימי החופשה שלהם אינם ניתנים למיקוח, בכל תנאי שהוא. "את השכר צריך להעלות, בלי קשר לחופשה", חורצת מזכ"ל הסתדרות המורים, יפה בן-דוד, בשיחה עם "כאן באמת". "עבודת המורה אינה מסתיימת עם היציאה מבית הספר. מה עם ההורים שמתקשרים? ומה עם ההיערכות לשיעורים? המורה זקוק לחופשה, כדי לאגור כוחות ולאתחל את משאביו. ההוראה היא עיסוק קשה ושוחק. המדינה צריכה לסייע להורים, אך לא על חשבון ציבור עובדי ההוראה". 

כיתה לקראת חופשה. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט פלאש 90)כיתה לקראת חופשה. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט פלאש 90)


יש משהו בטענות המורים. חרף הנטייה האוטומטית לראות בהם את האשמים המידיים בבעיית ימי החופשה, הנתונים מספרים סיפור שונה. מתברר, כי מורים בישראל אינם עובדים פחות ממקביליהם ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות), כי אם אפילו יותר מהם, במקרים מסוימים. כך למשל, ב-2012 מורי החינוך היסודי בישראל עבדו 838 שעות בשנה - כשהממוצע בארגון עומד על 771 שעות.

אז אם המורים עובדים יותר מהמקבילים שלהם ב-OECD, איך יש פער כזה גדול בין ימי החופשה של הורים לילדים? הסיבה העיקרית נעוצה במספר הנמוך יחסית של ימי חופשה לעובדים בישראל (12), בהשוואה למדינות האחרות ב-OECD בהן יש כ-20 ימי חופשה בממוצע. מה שמוביל אותנו אל הסעיף הבא.

ההצעה של ח"כ רחל עזריה: הגדלת מספר ימי החופשה לעובדים

ח"כ רחל עזריה (כולנו) שמה לעצמה למטרה להגדיל את המספר המינימלי של ימי החופשה בישראל מ-10 ל-21 יום, או לכל הפחות ל-15 יום. בסופו של דבר, היא הסתפקה בהוספה של שני ימי חופשה בלבד. מדוע? כי מישהו צריך לשלם על הימים האלה. התאחדות התעשיינים התריעה שיהיו למהלך עלויות גבוהות, המסתכמות במיליארדי שקלים. עזריה, על כל פנים, מאמינה שאת הרכבת הזו כבר לא ניתן לעצור - מספר ימי החופשה של העובדים יעלה, באופן כזה או אחר. ביוני האחרון אישרה ועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק של שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן (גם הוא מכולנו), שקובעת שעובדים ייהנו משישה ימי ראשון-שבתון בשנה. נחמה פורתא? אתם אמרתם - סופי השבוע הארוכים יקלו מעט מאוד על ההורים שסובלים מהעדר החפיפה בין ימי החופשה שלהם לשל הילדים. 

הצעת ההורים: לקצר את שבוע הלימודים, וכך לקצר את החופשות

נוהג הלימודים בימי שישי הוא אחד השרידים מתקופה בה עבדו בישראל שישה ימים בשבוע. זה יותר משני עשורים שמרבית ההורים אינם עובדים בימי שישי, מה שאומר שישנם כ-37 ימי שישי בשנה שבהם הילדים לומדים וההורים בחופשה. עמותת "הורים עובדים לשינוי" פועלת מזה כמה שנים לקדם את ויתור על לימודים בימי שישי בתמורה לקיצור של החופשים במהלך השנה ובחופש הגדול.

לפי חישוב העמותה, קיצור שבוע הלימודים (37 ימים, שבכל אחד מהם לומדים 4 שעות) יחסוך 148 שעות לימוד שיושלמו בימי החופשה. באופן זה, החופשים יקוצרו ב-23 ימים בסך הכל: 15 ימים במהלך השנה, ועוד 8 ימים בסוף החופש הגדול. במילים אחרות, אם ההצעה תיושם המורים ירוויחו קיצור של שבוע העבודה וההורים ירוויחו צמצום משמעותי בימי החופשה של ילדיהם. לא רע.

אלא שמשום מה גם המורים וגם חלק מההורים חושבים שמדובר בהצעה רעה. בן-דוד מסבירה שבחוזי העבודה של המורים הם מחויבים לעבודה של 36 שעות שבועיות, ולכן צמצום ימי הלימודים גורר בהכרח הארכה של ימי הלימוד האחרים - על אף שהרעיון שההורים מקדמים עוסק בצמצום שעות הלימוד השבועיות, לא בפרישת השעות באופן שונה. "לפני שאני מסכימה להצעה כזו, אני צריכה לראות במה היא כרוכה", אומרת בן-דוד. "האם שכר המורים יצומצם?".

התנגדותם של ההורים להצעה - לפי ח"כ עזריה ושר החינוך לשעבר שי פירון - נעוצה בכך שהם אינם מעוניינים לוותר על השעות השקטות של שישי בבוקר. "אין עוד מקום בעולם שבו הילדים לומדים וההורים לא עובדים", אומרת עזריה, "אבל ההורים אומרים - 'אני לא מוותר על הקפה של שישי בבוקר'". פירון מספר שגם בתקופתו נערכו גישושים בנושא בקרב הורים. "הוצאנו לדרך סקרים שהעלו כאפשרות את קיצור שבוע הלימודים. ההורים כתבו 'למה אתה לוקח לי את יום הזוגיות שלי?' אז ירדנו מזה".

ההורים לא יוותרו על הקפה. רחל עזריה (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
ההורים לא מוכנים לוותר על הקפה. רחל עזריה (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

יו"ר "הורים עובדים לשינוי", יערה ישורון, אומרת כי הגישה הזו רחוקה מלבטא את עמדתם של מרבית ההורים. "'יום זוגיות' הוא פריווילגיה שאינה מצויה בידיהם של מרבית ההורים. מי שרוצה זמן לזוגיות - שיקנה אותו בכסף. רוב ההורים נאבקים לשמור על מקום העבודה שלהם, וקורסים תחת עול החופשות. להגיד 'ההורים לא רוצים' - זה פשוט לא נכון. תלוי איך מציגים בפניהם את ההצעה".

הצעה נוספת שיזמו באחרונה ב"הורים עובדים לשינוי" היא לשנות את לוח החופשות של המורים, כך שימי החופשה של המורים (ובהתאמה של התלמידים) תצטמצם בשבעה ימים - על חשבון חופשים כמו ימי איסרו חג, ל"ג בעומר וחופשת פסח. בתמורה לכך, המורים ייהנו משבעה ימי חופשה במהלך השנה, שיינתנו לבחירתם. גם פירון תומך בהצעה זו, ולדבריו מדובר ב"רעיון מעולה". ישורון מדגישה שהרעיון יעניק למורים יכולת בחירה: "המורים יוכלו לנצל את החופשה לבילוי זוגי, מעבר דירה או טיפול בהורים".

אבל גם את ההצעה הזו - הפתעה - המורים דחו. הנימוק: מנהלי בתי הספר יתקשו להתמודד עם נהירה המונית של מורים לחופשה במהלכה של שנת הלימודים. "אנחנו בעד המורים", אומרת ישורון, "ומנסים לעבוד עם מה שיש, מבלי לפגוע בהם. אבל כל ההצעות שלנו מסוכלות. לא ברור למה".

 ההצעה של שי פירון: בית ספר של החופש הגדול

למוד קרבות אחרי הסקרים, ההורים והמשובים השליליים, הציע פירון, בתקופתו כשר חינוך, להתמודד עם בעיית החופשות מכיוון אחר: סבסוד קייטנות קיץ. פירון הגה תוכנית בשם "בית הספר של החופש הגדול", שמעניקה מסגרת חינוכית לתלמידים בבית הספר שבו הם לומדים, בשלושת השבועות הראשונים של החופש הגדול. עלותה משתנה - בין סבסוד מלא להוצאה של כמה מאות שקלים, תלוי באשכול הסוציו-אקונומי שאליו משתייכת הרשות המקומית.

עבור המורים התוכנית וולונטרית: תרצו ללמד? מצוין. לא תרצו - גם בסדר. וזה עבד. "התוכנית הוכיחה שכשמציעים למורים משכורת 13 - הם באים", אומר פירון. התוכנית יצאה לדרך ב-2013 ונחשבה להצלחה. היא הקיפה את תלמידי כיתות א' ו-ב' בכל רחבי הארץ, והייתה אמורה להתרחב גם לכיתות ג' עד ו'. אלא שאז הממשלה התחלפה, ומחליפו של פירון בתפקיד, נפתלי בנט, החליט לבטל את הרחבתה ולהקצות את המשאבים שיועדו לה למטרות אחרות.

למוד קרבות. שי פירון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
תוכנית למודת קרבות שהתנדפה בחילופי הממשלה. שי פירון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

התוכנית של פירון הייתה אמורה להחליף את תעשיית העסקת הילדים המשגשגת בישראל. את מקום השעות שההורים מקדישים לעבודה כשהילדים פנויים ממלאות מסגרות פרטיות: צהרונים בגנים ובבתי הספר בשעות אחר הצהריים ובחופשים. העלות להורים: בין כמה מאות שקלים ליותר מ-1,000 שקל בחודש, תלוי ברשות המקומית ובחברה המפעילה. "הרבה רשויות מקומיות גוזרות קופון על הצהרונים", אומרת עזריה, "יש שם עודפי כספים. זה הסיפור הבא שצריך לטפל בו. מתפקידה של המדינה לקחת אחריות על המסגרות לילדים בחופשה, כפי שמקובל בחו"ל". 

בעיה רצינית מחפשת פתרון של ממש

האם יימצא אי פעם פתרון לעניין הפער הגדול בין חופשות הילדים לחופשות ההורים בישראל - סוגיה שמדירה שינה מעיניהם של הורים מזה כמה עשורים? ישורון אופטימית. "אנחנו נאבקים מזה עשור, ואנחנו על סף פריצת דרך", היא אומרת. "למורים לא תהיה ברירה, אלא להתגמש".

פירון חושב שפתרון יגיע רק דרך תוכנית אסטרטגית, ואם האוצר יציב את העניין בראש סדר העדיפויות שלו. "יש נטייה לגלגל אל המורים את כל הסיפור, וזה לא הוגן", הוא אומר. "אם הייתה התגייסות של כלל הגורמים במשק למאמץ הזה, והיו אומרים למורים - 'תראו, המעסיקים התגייסו, האוצר התגייס - עכשיו תתגייסו גם אתם', אני מניח שהיה על מה לדבר. דרושות כאן נכונות אמיתית לפתור את הבעיה וחשיבה כלל מערכתית. לצערי לאף אחד לא אכפת מחינוך".