מספרה
(צילום: נאג'ה השלמון, פלאש 90)

האם יש יותר מספרות בפריפריה?

האם ההרגשה שככל שמתרחקים מהמרכז יש יותר מספרות נכונה? אתם שאלתם אז לא יכולנו שלא לבדוק
שאול אמסטרדמסקי
13 באפריל 2017
17:35
עודכן ב 16 אפריל 09:40

לפני כמה זמן זה קרה:

עכשיו, נכון, זו לא השאלה הכי חשובה בעולם. ובכל זאת, זה דגדג לנו לבדוק את זה.
אז בדקנו.

בשביל לענות על השאלה הזו היינו צריכים לעשות שני דברים, דבר ראשון ליצור רשימה של כל הרשויות המקומיות בישראל, ולכתוב ליד כל אחת עד כמה היא בפריפריה. למרבה המזל, בשנים האחרונות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה בדיוק את זה. קוראים לזה מדד פריפריאליות, וזה בעצם סולם בין 1 ל-10. ככל שאתם קרובים יותר ל-1, אתם יותר בפריפריה. ככל שאתם קרובים יותר ל-10, אתם יושבים בצנטרום של הפיילה.

הצעד השני היה לחפש איפה לעזאזל יש מספרות. זה כבר טיפה יותר מורכב. בסופו של דבר, החלטנו להוציא את כל המספרות מדפי זהב ולסדר אותן לפי רשויות מקומיות. על הדרך, הוצאנו גם את רשימת מכוני היופי ובניית הציפורניים ואת חנויות הספרים. אם כבר בודקים תחושות בטן לא מבוססות, אז עד הסוף.

ואז, אחרי שכל זה מוכן, צריך רק להצליב בין שתי הרשימות.

את כל הדבר הזה ביצע עבורנו המתכנת אדם קריב. בסופו של דבר, הרשימה היתה מוכנה. מיינו אותנו, הכנו תרשים, וגילינו שהתשובה היא:
לא.

כלומר - לא, זה לא נכון שיש יותר מספרות וכו' ככל שאתם מעמיקים אל תוך הפריפריה. למען האמת, המגמה היא הפוכה. ככל שאתם קרובים יותר למרכז, כך - ביחס לגודל האוכלוסייה - יש יותר מספרות, יותר מכוני יופי, וגם יותר חנויות ספרים.

אינפו כמות מספרות

במרכז יש יותר מ-200 מספרות על כל עשרת אלפים אנשים

בשביל להבין את הנתונים, צללנו לעומק. האנומליה הראשונה שגילינו היא שיש המון מספרות (באופן יחסי) באזור הכי פריפריאלי בישראל - הרשויות המקומיות שזוכות לדירוג של 1 מתוך 10. כשצללנו לנתונים גילינו שיש בישראל בדיוק יישוב אחד כזה - אילת. ובאילת, אתם יודעים, אפשר להבין למה יש יותר מספרות (באופן יחסי) לעומת מה שהייתם מצפים: יש שם פשוט הרבה תיירים שחלק מהם מסתפרים במלון שלהם וכו', ועוד בלי מע"מ. כנ"ל לגבי חנויות ספרים ובניית ציפורניים. אם תשימו את אילת בצד, המגמה לגמרי ברורה.

אילת. רחוקה מהמרכז, אבל מוצפת בתיירים (צילום: משה שי, פלאש 90)אילת. רחוקה מהמרכז, אבל מוצפת בתיירים (צילום: משה שי, פלאש 90)

הרשויות המקומיות שזוכות לדירוג פריפריאלי 2 הן כאלה שבאמת לא גרים בהן כל כך הרבה אנשים. כמו, מטולה, מצפה רמון, מסעדה וע'ג'ר. לא באמת צריך שם המון מספרות.

ואז, ככל שעולים בדירוג, ומגיעים לרשויות מקומיות שמתגוררים בהן יותר אנשים, יש יותר ויותר מספרות, מכונים לבניית ציפורניים וחנויות ספרים. אם ברשויות מרוחקות (דירוג 3 מתוך 10) יש בערך 19 מספרות על כל עשרת אלפים אנשים, ברשויות מרכזיות יותר (דירוג 9 מתוך 10) יש כבר יותר מ-200 מספרות על כל עשרת אלפים אנשים.

ואם אתם ממש חופרים בנתונים, תקבלו גם תשובה לשאלה: רגע, למה ברשויות המרכזיות ביותר (בדירוג 10 מתוך 10) יש פחות מספרות ביחס לאוכלוסיה לעומת רשויות טיפה פחות מרכזיות (בדירוג 9)? התשובה היא "בגלל בני ברק".

הרשויות הכי מרכזיות בישראל בדירוג הזה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הן תל אביב, גבעתיים, רמת גן ובני ברק. האחרונה פשוט מורידה את הממוצע (45 מספרות בלבד על עיר של 182 אלף תושבים. ברמת הגן הקטנה יותר יש 139 מספרות).

בשורה התחתונה, יש בישראל 4,787 מספרות על קצת יותר מ-8 מיליון תושבים. ככל שאתם מסתובבים באזור המרכז, כך הסיכוי שלכם להיתקל באחת הוא גדול יותר.

בקיצור, היורה בנגמ"ש, התחושה שלך אינה נכונה.

(אם אתם מחפשים את הנתונים המלאים, הם נמצאים כאן).