בוטיק בגדים. אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לכתבה
(צילום: רבקה זרפת, פלאש 90)

"העיקר שיום אחד היו מביאים לי בלונים"

מנהלת הסניף צעקה עליי שאף אחד לא אמר לי לפתוח עסק. אמרתי לה שאעשה הכל. אבל איך, איפה העזרה שהבטחתם? בעלת עסק קטן על החיים מול הפועלים
חן, תושבת הדרום | הביאה לדפוס: ליאל קייזר
02 במרץ 2017
15:53
עודכן ב 18:18

הייתי רווקה, בת 25. היה לי חלום שיהיה לי בוטיק בגדים כזה נחמד. זה בער בי וגם היה לי כסף: כל החסכונות שלי וגם קצת כסף שאבא שלי נתן לי – סך הכל 300 אלף שקל. עזבתי עבודה מאוד טובה בשביל החלום הזה.

ואני חושבת שזה מה שבדרך כלל קורה. אנשים לא פותחים עסק כי בא להם להרוויח כסף, כי במדינה שלנו לא מרוויחים כסף. גם אם אתה מרוויח המדינה גוזרת קופון כזה ובתכלס אי אפשר להתעשר פה מעסקים קטנים. המטרה היא תמיד להגשים חלום, לקום בבוקר ולעשות את מה שאתה הכי אוהב. אנשים פותחים עסקים קטנים עם תשוקה, לא עם תכנית עסקית.

לקחתי את הכסף ופתחתי חשבון בפועלים. חשבתי שהכי הגיוני לפתוח את החשבון של העסק שם, כי היה נראה לי שהם הבנק לעסקים הקטנים.

באופנה העיקרון הוא לתכנן קדימה: בקיץ את מתכוננת לחורף, בחורף את מתכוננת לקיץ. אנשים יותר קונים בקיץ ובחורף פחות מסתובבים ופחות קונים. התארגנתי על זה: הקצבתי סכום מסוים שיחזיק אותי בחורף ושילמתי לספקים בשוטף פלוס 60, שוטף פלוס 90. למלא חנות בסחורה לקיץ, לבנות קולקציה ולהיות מוכנה לפיק – זה סיפור של לפחות 40-50 אלף שקל. עמדתי בזה.

אבל אז היה עמוד ענן.

אנשים ששואלים אותי איך הסתבכתי, לא מבינים את מה שאני לא הבנתי אז: החיים בלתי צפויים. מלאי הפתעות. לא ידעתי שיהיה עמוד ענן. לא ידעתי כמה זמן ייקח לי להתאושש. לספקים, לחלקם, לא היה אכפת מהמלחמה. לא הסכימו לקבל ממני סחורה בחזרה.

התאמצתי מאוד להחזיק את הראש מעל המים.

בדיעבד נראה לי מטורף לגמרי שחתמתי על הלוואה עם 11.5% ריבית. זאת הייתה ההלוואה הראשונה שלקחתי אי פעם וידעתי שהריבית גבוהה אבל לא הבנתי עד כמה


את ההלוואה הראשונה בנק הפועלים נתן לי בכיף. בשמחה. בואי, קחי. עדיין עם אותו סבר פנים יפות, כמו בהתחלה. לא הלוואה ענקית, 30 אלף שקל. בדיעבד, זה נראה לי מטורף לגמרי שחתמתי על הלוואה עם 11.5% ריבית. אבל לא לקחתי הלוואה אחת בחיים שלי, לא הייתי במינוס אפילו. ידעתי שזאת ריבית גבוהה, אבל לא היה לי מושג עד כמה, כי תמיד עבדתי. זה לא שרציתי לפתוח עסק ויאללה, לקחת בלי חשבון. אבל לא הייתי לי ברירה. אז לקחתי את ההלוואה והתחלתי להחזיר להם 1,500 שקל בחודש.

ואז היה צוק איתן. כל החנויות בדרום היו סגורות במשך חודש. המדינה הודיעה לי שמגיע לי פיצוי ביזיוני.

התחלתי לדעוך

התחלתי לפגר בהחזרים של ההלוואה. אבל ההלוואה פחות הדאיגה אותי. יותר הדאיג אותי להיות חייבת לאנשים. לספקים שהצ'קים שנתתי להם צריכים להיפרע, עומדים להיפרע, ואין כסף בחשבון. אז פניתי שוב לבנק, בתחנונים. אני לא גאה בזה, אבל הייתי בתקופה מאוד קשה. באתי אליהם בבכי. פשוט בבכי. התחננתי שיעזרו לי. אמרתי להם, אני מבולבלת, אני בחובות, אני חייבת לאנשים. אני צריכה עזרה.

מנהלת הסניף צעקה עליי שאף אחד לא אמר לי ללכת ולפתוח עסק משלי אם אני לא מבינה כלום מהחיים שלי. רוצה לכסות את הצ'קים שעומדים לרדת? לכי תביאי 20 אלף שקל. אמרתי לה, בסדר. אני אביא. אני אעשה הכל. אבל תעזרו לי. אמרתי לה איך, איפה העזרה שאתם מבטיחים לעסקים הקטנים? דברו איתי, תעשו אתי תכנית עסקית, תגידו לי בואי, נראה איך את יוצאת מזה, ניתן לך פוש – או ניתן לך הלוואה גדולה יותר, שתסגור לך את המינוס, אבל בתנאי שאת עושה איזו תוכנית עסקית טובה. שום דבר.
פשוט שום דבר. אבל מה, ביום העסקים היו נותנים לי פלייר לתלות בכניסה וכמה בלונים.

וזה הצטבר. 30 אלף שקל הלוואה, ריבית, ריבית פיגורים, 30 אלף שקל במסגרת אשראי, כל הצ'קים שנדחו. ספקים, שכירות, חשבונות. הכל ביחד יצא בערך 90 אלף שקל.

הייתי מחביאה את הטלפון לפני שאני הולכת לישון, כדי שאני אוכל בבוקר לשתות קפה לפחות לפניי שמתחילים הפחדים. זה מה שערער אותי באמת בסוף


הם היו כל כך דוחים אליי ברמה האישית. מתקשרים כל בוקר. כל בוקר. כבר לא הייתי שמה את הטלפון ליד המיטה, מחביאה אותו לפני שאני הולכת לישון, כדי שבבוקר אני אוכל לשתות קפה לפחות לפני שמתחילים הפחדים. זה מה שערער אותי באמת בסוף. הטלפונים האינסופיים מחסוי. 'למה את לא מפקידה, למה את לא מבצעת הפקדות'. היו לי רגעים שהרגשתי שאני ממש זוחלת על גחוני לבנק, מתחננת שיתנו לי להפקיד את הצ'ק מחר בבוקר, ואומרים לי שאם אין לי את הכסף עכשיו – מחר הצ'ק כבר יחזור.

אפילו ספקים, אנשים זרים שרק הייתי לוקחת מהם סחורה, כשהבינו באיזה מצב אני הם היו כל כך סבלנים אליי. אומנם רצו את הכסף שלהם בחזרה, אבל נתנו לי טיפים, ייעצו לי ועזרו לי. הבינו את המצב. הבנק, שאמור להיות הגוף המקצועי פה, שהיה אמור ללוות אותי, שהייתי איתו בכל הצעדים בדרך, ברגע האמת טרק לי את הדלת.

אני יודעת שהיה לי מזל. הצלחתי להימנע ממשפטים, מהוצאה לפועל. מתישהו בדרך התחתנתי, החלטתי עם בעלי לסגור את העסק, לקחת הלוואה ענקית – של 110 אלף שקל – בתנאים טובים שהיו לו בבנק אחר, בתור עובד מדינה, ולכסות את כל החובות שלי לבנק הפועלים.

אבל אני משלמת על זה מחיר. אני משלמת אלפיים מאתיים שקל החזר הלוואות כל חודש. אני לא יכולה להתחייב כרגע למשכנתא, לקנות בית לילדים שלי. יותר מזה, אם חלילה יש לי מצב חירום בבית אין לי מאיפה לקחת. את ההטבות שיכולתי לקחת מהעבודה של בעלי כבר לקחתי. אני חיה עכשיו מאוד בדוחק, מחשבת הכל, הכל על הקשקש.

עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה. כל דבר לטובה. אני מאמינה בזה באמת. היום אני שכירה, אבל בתחושות בטן שלי אני יודעת שאני אחזור. אי אפשר להגיד ניסיתי לא הלך אז זהו. זה בוער בי, זה בקרביים שלי. אבל כרגע, ברוך השם, אני ישנה הרבה הרבה יותר טוב.

האמת מאחורי יום העסקים הקטנים - פרויקט של כאן | באמת

הסיפור של אופיר

הסיפור של אוהד

מה בעצם הבעיה עם יום העסקים הקטנים

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה המרכזי של המשק ולכן ב-2016 יותר מ- 50 אלף עסקים קטנים קיבלו אשראי מהבנק בתנאי מימון מועדפים. לקראת יום העסקים החמישי השיק הבנק הלוואה חסרת תקדים ל- 60 חודשים בריבית שנתית של פריים פלוס 1.5% ובדחיית התשלום של הקרן לתקופה של עד שישה חודשים.

הבנק הכשיר 80 סניפים למתן שירותי ייעוץ אישיים ומותאמים לעסקים קטנים ו- 230 סניפים המספקים בנקאי מומחה לעסקים קטנים. בשיתוף המכללה למינהל, קרן שכ"ל וארגון להב, השיק הבנק את "המרכז לליווי עסקים", המסייע בהצמחת עסקים קטנים על ידי ייעוץ אישי, ליווי, קורסים לניהול ושיווק לחירות הפיננסית.

הבנק דואג לעסקים קטנים שנקלעים לקשיים להחזר החוב באמצעות "פועלים להבראה". עד כה טופלו מעל 3000 עסקים קטנים במסגרת הפרויקט.

לבנק יש אינספור דוגמאות לעסקים שהצליחו לצאת ממשבר בזכות הליווי והתמיכה האישית והאנושית של הבנק, כגון: חברה משפחתית המנהלת יקב איכותי שנפגע באוגוסט 2014 מפגז סורי שנפל ביקב וגרם נזק גדול לבציר. הלקוח ביקש סיוע תזרימי כי העריך שיקבל פיצוי מהמדינה מיידית. הבנק ליווה את העסק בתמיכה תזרימית ומימון שיסייעו לצלוח את המשבר, סיוע שנמשך עד לקבלת פיצויים מהמדינה ב- 2015 , למרות שהתוצאות העסקיות של העסק הראו הרעה ושיקפו את הנזק הפיננסי. הבנק המשיך בליווי ותמך במתן אשראי דרך קרן פועלים לעסקי. כיום, תוצאות העסק מוכיחות את הפוטנציאל הקיים בו: העסק התאושש מהמשבר וממשיך לעבוד עם הבנק לשביעות רצונו. דוגמא נוספת: עסק בערבה לגידול ירקות ושיווקם בארץ ובחו"ל נקלע למשבר בשל עונה לא טובה שהביאה להפסדים גבוהים ומשבר תזרימי. במקרה זה תמכנו בעסק ואישרנו אשראי בהיקף של יותר מ- 2 מיליון שקל בקרן ההלוואות בערבות המדינה. ליווינו את העסק עד שיצא מהמשבר, חזר להיקפי שיווק גבוהים בארץ ובחו"ל והגדיל את מערך השיווק ובית האריזה במקום.