סטודנטים באוניברסיטת חיפה. אילוסטרציה
(צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

המונופול על הבחינה הפסיכומטרית עולה לנו ביוקר

דו"ח רשם העמותות: המרכז הארצי לבחינות והערכה מתנהל כמונופול מול הנבחנים בפסיכומטרי ומעלה את מחיר הבחינה באופן שרירותי. המרכז: ההעלאה סבירה
צח שפיצן
17 במאי 2017
19:38

בשנת 2016 לבדה נערכו בישראל 68 אלף בחינות פסיכומטריות, כך לפי "מרכז ארצי לבחינות והערכה", העמותה האחראית על עריכת הבחינות. כדי לגשת לכל בחינה גבתה העמותה 560 שקל. העמותה מחליטה על התשלום עבור הבחינה באופן עצמאי, וגם מעלה אותו בקביעות. למה? לפי אלו קריטריונים? דו"ח של רשם העמותות, אשר התמקד במרכז ונחשף כאן לראשונה, חושף שיטת תמחור נטולת הסברים המעוררת שאלות רבות.

"צריך להבין שחוץ מהתשלום על הבחינה עצמה, צריך לשלם גם לקורס פסיכומטרי, ובמקרה שלי - כי אני רוצה ללמוד רפואה - יש גם השלמת בגרויות", אומרת נועה עקב מתל אביב. "כך ש-560 שקלים זה סכום ממש לא קטן עבורי".

זה גם סכום לא קטן עבור המרכז הארצי.

מונופול על הבחינות

דו"ח רשם העמותות, שעסק בהכנסות המרכז ובאופן התמחור, חושף כי בין השנים 2012-2014 הדו"ח עלה מדי שנה, סה"כ קפיצה של כ-12% לאורך שלוש שנים. ב-2014 הגיע מחיר הבחינה ל-580 שקלים. על הורדת המחיר ל-560 שקלים, אגב, החליטו במרכז הארצי בסמוך להגשת דו"ח הרשם, בסיום השנה שעברה.

האם היה צורך תפעולי דחוף בהעלאת המחירים? על פי הדוחות הכספיים של העמותה, בשנת 2012 שבה היו דמי הבחינה 520 שקלים, עמדו הכנסות העמותה על למעלה מ-50 מיליון שקל. רוב ההכנסות הן מדמי הבחינה בבחינות הפסיכומטריות.

באותה שנה עמדו הוצאות השכר של העמותה על למעלה מ-40 מיליון שקל.

בשנת 2013 העלתה העמותה את דמי הבחינה ל-540 שקלים והכנסות העמותה גדלו למעל 51 מיליון שקל, יחד איתם גדלו גם הוצאות השכר ועמדו על כ-43 מיליון שקל.

המרכז הארצי, מצדו, נימק את העלאת המחירים בהכנסת פרק חדש לבחינה הפסיכומטרית ב-2012 - פרק החיבור החופשי, שעלות בדיקתו גבוהה מאוד, ועומדת על למעלה ממיליון שקלים. אלא שמחברי הדו"ח לא כל כך קיבלו את הנימוק הזה. על פי הדו"ח, גדל תקציב העמותה בשנים הרלוונטיות "ביחס שאינו סביר לעומת ההוצאה", כך לפי הדו"ח.

אז איך זה מצליח להם?

הכסף זורם חזרה לאוניברסיטאות

עוד בשנת 2007, על רקע עודף תקציבי, שלח רשם העמותות מכתב למרכז הארצי לבחינות והערכה בו נטען כי "נראה כי העמותה מתנהלת כעסק". "העמותה הייתה ועודנה גוף שפועל למטרה ציבורית ואינה מחלקת רווחים לחבריה", הכחישו במרכז. אך מתוך הדו"ח העדכני שווה ועולה אותה תמונה עגומה: "אין זה נאות שלמרות שהעמותה מסיימת את השנה בעודפים מוסדות העמותה החליטו על העלאת מחירי הבחינה", העירו המחברים.

בהתאם לחוק, העמותה מפרסמת מיד שנה את רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר. הנתונים העדכניים ביותר בעניין זה שנמסרו לרשם העמותות הם עבור שנת 2014. על פי הרשימה חמשת בעלי השכר הגבוהה ביותר הרוויחו בין 410 אלף שקל לבין 460 אלף לשנה - כלומר משכורת חודשית ממוצעת של בין 34 אלף לבין 38 אלף שקל.



סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. מוכרחים לשלם למרכז הארצי לבחינות והערכה (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

מתוך הדו"ח הנוכחי אף עולה חשד כי המרכז הפך למונופול, משום שלסטודנטים אין ברירה אלא לעבור דרכם את הבחינה: "המצב הנוכחי שבו העמותה קובעת את המחיר למוצר שאין לו תחליף מונע למעשה כל התייעלות. לאור זאת הביקורת ממליצה להעביר את ממצאי הדו"ח לממונה על ההגבלים העסקיים".

החשש מפני התנהלות מונפוליסטית של המרכז ומפני העלאת משכורות לא מידתית מתווסף, על פי הדו"ח, לחשש מפני היחסים בין המרכז הארצי לבין האוניברסיטאות. המרכז נשלט בידי האוניברסיטאות - הוא עובד תחת ועד מפקח בו חברים נציגים כל האוניברסיטאות. האוניברסיטאות גם משכירות מדי שנה חדרים בעלות של מיליוני שקלים למרכז. מועצת המרכז הארצי טענה כי ערכה סקר השוואת מחירים כשהחליטה על שכירת החדרים מהאוניברסיטאות. אלא שהסקר הזה נערך לפני למעלה מ-10 שנים. דו"ח הביקורת המליץ, אפוא, לבחון חלופות נוספות למציאת מקום הבחינה.

בהקשר הזה מצא הדו"ח גם ממצא תמוה נוסף: המרכז שילם לאוניברסיטאות מספר תשלומים המכונים בדו"ח מיותרים. התשלומים המדוברים עברו לצרכים מעורפלים משהו, כמו "אנשי קשר" ו"טיפול בבחינות".

נראה, אם כן, כי ביד אחת המרכז גובה כסף מסטודנטים לעתיד ומעלה את מחירי הבחינה כרצונו וביד השניה הוא מעביר חלק מהכסף לאוניברסיטאות - אשר שולטות במרכז באמצעות ועד הפיקוח שלו, שבו חברים נציגי כל האוניברסיטאות. את מצוקתם של נועה עקב וחבריה העתידיים לספסל הלימודים הם, כנראה, לא שומעים.

מהמרכז הארצי נמסר: "דמי הבחינות נועדו לכסות על הוצאות המרכז בקשר עם פיתוח והעברת הבחינות השונות. המרכז נדרש לבצע מעת לעת שינוי בגובה דמי הבחינות (הן למעלה והן למטה) לאור משתנים רבים, וביניהם שינויים שנערכים בבחינות ושינויים בכמות הנבחנים הצפויה באותה תקופה. כל שינוי בגובה דמי הבחינות מבוצע על פי החלטת הוועד המנהל של המרכז לאחר שמתקיים דיון מעמיק ומבוסס בנושא. ההחלטות בעניין זה מתקבלות על ידי אנשי מקצוע.

מספר הנבחנים בכל שנה אינו ידוע מראש והוא משתנה חדשים לבקרים לפי לחצים פוליטיים ומגמות שונות שאינן בשליטתנו.. אי וודאות זו מניבה לפעמים הפסדים ולפעמים יתרות. לאור זאת נדרשת כרית ביטחון המבטיחה כי לא ניקלע למצב של חדלות פירעון".

לשאלה האם העלאת מחירי הבחינה הולכת להעלאת משכורות לאנשי המרכז תגובת המרכז היתה: "ממש לא! העלאת השכר של עובדי המרכז נמצאת בפיקוח של וועדות ולהנהלת המרכז אין שום אפשרות להעלות את שכר העובדים כרצונה. עליות במחירי הבחינות נובעות משלוש סיבות עיקריות: ירידה במספר הנבחנים, שינויים במבנה הבחינות שיש להם עלויות ניכרות והתייקרויות מוצרים ועדכוני שכר במשק".

הבחינות לא נערכות רק באוניברסיטאות אלא גם במכללות, בתי ספר ומרכזי כנסים. התשלום הנוכחי עומד על 26 שקלים ל״כיסא נבחן״. האוניברסיטאות היו שמחות להיפטר מ״כאב הראש״ הכרוך באספקת חדרי הבחינה. לאורך השנים נערכו מספר סקרים הנוגעים למחיר הבחינה . סקירות אלה העלו כי המחיר במקומות החלופיים הוא פי 5 מהמחיר שהמרכז שילם״. 

tzachs@kan.org.il