(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

בור הכסף

אנחנו לוקחים יותר הלוואות, ליותר זמן, ומצליחים להחזיר אותן פחות מבעבר. לאן אנחנו הולכים עם כל החובות האלה?
שאול אמסטרדמסקי
24 במאי 2017
11:12

הישראלים לוקחים מלא הלוואות. למעשה, הישראלים לוקחים כל כך הרבה הלוואות - לא רק בשביל לקנות דירות, אלא בשביל מיליון ואחת מטרות אחרות - שזה אפילו מתחיל להטריד את בנק ישראל.

המפקחת על הבנקים חדוה בר פרסמה היום את הדוח השנתי שלה על מערכת הבנקאות ובתוכו הקדישה תשומת לב מיוחדת למה שקורה עם ההלוואות שלוקחים משקי הבית, כלומר אנחנו. בשנים האחרונות, מאז פרוץ המשבר הכלכלי ב-2008, הבנקים מחלקים פחות הלוואות לטייקונים הגדולים, ומחלקים יותר הלוואות למשקי הבית. עד לפני שנתיים המגמה הזו לא הדאיגה את בנק ישראל יתר על המידה. אבל אז דברים התחילו להשתנות. הנה כמה דברים שמטרידים את המפקחת על הבנקים:

60% מההלוואות הצרכניות הן לחמש שנים ויותר

המפקחת על הבנקים כותבת ש-60% מההלוואות החדשות שהישראלים לקחו - בשביל לקנות רכב, לשפץ את המטבח, לנסוע לחו"ל, לממן חופשה משפחתית או סתם לסגור את המינוס - היו לתקופה של חמש שנים ויותר. המשמעות של זה היא שלאנשים נהיה חנוק יותר להחזיר הלוואה בתקופה של שנתיים-שלוש, כי ההחזר החודשי כבד עליהם. זה לא היה כך בשנים קודמות, ולכן הנתון הזה לבדו מעיד על כך שרמת הסיכון גדלה, גם לאנשים שלוקחים את ההלוואות אבל גם עבור המערכת הבנקאית כולה.

אנחנו לוקחים הלוואות בשוטף, גם כשאין אירועים מיוחדים

בנק ישראל כותב במפורש ש"העלייה בסיכון משתקפת גם בחלקן הגבוה של ההלוואות החדשות שמשמשות לצריכה שוטפת ולמחזור הלוואות ישנות". זו הפעם הראשונה שבה בנק ישראל מכיר בכך שחלק לא מבוטל מהצריכה השוטפת של הישראלים היא מבוססת על הלוואות, ולא על הכנסה של ממש.
למה זה כל כך מטריד את בנק ישראל? משום שההלוואות למשקי בית נערמות וכבר הצטברו להיות 16% מעוגת ההלוואות הכללית של הבנקים. כלומר, 16% מכל ההלוואות שהבנקים חילקו - לטייקונים, לעסקים קטנים, למי שזה לא יהיה - הן הלוואות כאלה, שמשקי הבית לקחו, לכל מטרה.

זה מטריד את בנק ישראל משום שאם משהו ישתנה - נניח, אם האבטלה תעלה מאוד, או אם הריבית במשק תעלה מאוד מה שיגדיל את ההחזר החודשי - קיים חשש שיותר אנשים לא יצליחו להחזיר את החובות שלהם. ואם אלה יהיו הרבה אנשים, זו כבר תהיה בעיה עבור הבנקים, ומשם זו עלולה להיות בעיה למשק כולו.

שיעור הכסף שלא החזרנו גדל פי שניים

לפי הנתונים של בנק ישראל, בשנת 2016 שיעור הכסף שהבנקים נאלצו למחוק מתוך ההלוואות האלה - כלומר, כסף שלא יחזור - היה 0.59%. זה נשמע נורא מעט, אבל השיעור הזה קפץ תוך שלוש שנים כמעט פי שניים; ב-2014 הוא עמד על 0.33%, וזה כבר מטריד את בנק ישראל.

וזה רק ילך ויגבר

אם זה לא מספיק, המפקחת על הבנקים מזהירה שבשנים הקרובות ייתכן שהישראלים יקחו אפילו יותר הלוואות, כי הממשלה פועלת להכניס עוד ועוד שחקנים לשוק הזה. חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מן הבנקים יחלקו יותר הלוואות. גם גופי הפנסיה יחלקו יותר הלוואות. גם גופים כמו מימון ישיר ו-e-loan ובלנדר וחברות נוספות יחלקו יותר הלוואות.

מצד אחד, זה טוב - יותר הלוואות לכולם! - כי המחיר אמור לרדת כתוצאה מהתחרות. מצד שני, זה רע - יותר הלוואות לכולם! - כי אנשים יצטרכו להחזיר יותר חובות. זו הסיבה שבגללה המפקחת על הבנקים כותבת ש"חשוב שהצרכן יבין את מצבו הפיננסי הכולל בבנק ובכל הגופים שהוא לווה מהם, יוודא שהוא לא נוטל אשראי בהיקף שמעבר ליכולתו, יכיר את המוצרים הפיננסיים שבכוונתו לצרוך, וישווה מחירים בין ספקי אשראי שונים".

איכשהו, מילות האזהרה האלה לא ממש מנחמות אותנו.