(צילום: יונתן סינדל, Flash90)
(צילום: יונתן סינדל, Flash90)

בעקבות שבוע הספר האבוד של הפריפריה

האם במשרד התרבות באמת החליטו לבטל את ירידי שבוע הספר? ומה קרה לכל הירידים האחרים?
צליל אברהם
05 ביוני 2017
08:49
עודכן ב 09:48

בעוד יומיים, ביום רביעי בערב, ייפתח שבוע הספר העברי. יפתח בכיכר רבין בתל אביב, יפתח במתחם התחנה בירושלים, יפתח במדרחוב רוטשילד בראשון לציון, וזהו. לא יהיה יריד של שבוע הספר ברחבת המדיטק בחולון, ולא בגן האם בחיפה, או ברחבת קניון ערים כפר סבא, או בכיכר העצמאות בנתניה, או בכיכר אורדע ברמת גן. ובפריפריה לא יהיה שבוע הספר בכלל. לא יהיו ירידים במושבים ודוכנים בהתנחלויות. אז לאן נעלם שבוע הספר העברי? איך כל מה שנשאר ממנו הוא שלושה ירידים עירוניים? ומה בדיוק קרה שם, עם מירי רגב וביטול שבוע הספר בפריפריה?

ואלנטיינ'ס דיי הישראלי

"שבוע הספר העברי" הוא סוג של ולנטיינ'ס דיי ישראלי - אירוע מסחרי שהצליח למתג את עצמו כחג. אתם לא יכולים להרים יריד בחצר שלכם ולקרוא לו "שבוע הספר העברי". גם לא "חג הספר העברי", או "חודש הספר העברי", או כל צירוף אחר שכולל שתיים משלוש המלים שבוע, ספר ועברי. מותג "שבוע הספר העברי" הוא סימן מסחרי רשום של התאחדות המו"לים - גוף קטן, עני והסתדרותי, שניזון מדמי חבר שמשלמות לו כל הוצאות הספרים וארבעת עובדיו עסוקים רוב השנה בהפקת ירידי שבוע הספר.

וככה עובדת המכונה:

התאחדות המו"לים סוגרת מול העיריות את מתחם שבוע הספר. היא דואגת להפקה, אבטחה, תאורה, אפילו דואגת שיהיו מופעי תרבות והצגות לילדים. במתחם היא מקימה דוכנים ואותם היא משכירה להוצאות הספרים - דוכן בכיכר רבין בתל אביב עולה, למשל, 6,000 שקל ליום. וככה היא חיה.

הוצאות הספרים מוכרות בפעם היחידה בשנה את הספרים שלהן ישירות לקוראים. לא דרך צומת, לא דרך סטימצקי. חותכות את המתווך וגורפות את כל הכסף אליהן. וככה הן חיות.

והקוראים באים עם הילדים שלהם, עוברים בין הדוכנים, מלטפים ספרים ישנים שהם זוכרים מהילדות שלהם, מבקשים חתימה מסופר, קונים ערימה של ספרים כי יש הנחות שוות, וככה הם חיים בהרגשה שהם קיבלו גם חוויה צרכנית וגם חוויה תרבותית.

או, לפחות, ככה זה עבד. כי זה כבר לא עובד יותר. אירועי שבוע הספר, מספר מנכ"ל התאחדות המו"לים, אמנון בן שמואל, גירעוניים כבר מזה שנתיים. להתאחדות לא נשאר מהם מספיק כסף.

גם הוצאות הספרים עצמן מפסידות ערב-ערב כסף בדוכנים כבר כמה שנים טובות. הן אמנם חותכות את המתווך, אבל אחרי שחותכים את המתווך צריך, בעצם, לתווך: לשכור מוכרים ולדאוג ללוגיסטיקה. ובעידן שבו יש מבצעים על ספרים כל השנה, גם הקניות מתפזרות על פני כל השנה. אנשים כבר לא מחכים לשבוע הספר כדי לקנות ספרים. כל המכירות של שבוע הספר בירידים הן היום משהו כמו אחוז, במקרה הטוב אחוז וחצי מהמכירות השנתיות שלהן. בשנה טובה הן נשארות עם עשרים או שלושים או חמישים אלף שקל ביד. רוב הזמן רובן מפסידות.

והקונים? להם יש ספרים בזול ברשתות כל השנה. הם מעדיפים לקנות במזגן. גם בשבוע הספר יש יריד של סטימצקי בקניון.

ככה ההוצאות איבדו לאט-לאט את ירידי שבוע הספר של פעם, אלה שבמרכז העיר. להן לא היה שווה להזיע בשביל כמה גרושים, וגם לעיריות לא; במקום לדאוג לשירותים כימיים ולהצגות לילדים, הן פשוט הזמינו את סטימצקי או את צומת ספרים לערוך אצלן את יריד שבוע הספר במקום את ההוצאות. אז לא קוראים לו "שבוע הספר העברי" אלא "חג הספר הגדול" או "חגיגת חודש הספר", ובמקום דוכנים של כל ההוצאות יש שם "גינת בר" של מאיר שלו ו"קיצור תולדות האנושות". לרוב הקונים זה לא משנה.
אבל זה בעולם שבו שבוע הספר הוא שבוע שעוד מרוויחים בו קצת כסף. יש את העולם המקביל, של שבוע הספר הפילנתרופי, של הפריפריה. המצב שלו, כרגע, אפילו פחות טוב.

אזור הזמן הנפרד של הפריפריה

לפני חודש הצליחו מוספי הספרים לנענע את הענף חזק מספיק כדי שבתקשורת ישימו לב: מירי רגב ביטלה את אירועי שבוע הספר בפריפריה. 

שבוע הספר בפריפריה זה כל מה שלא פה למעלה. שבוע הספר בפריפריה הוא משאית עם ספרים שמגיעה מירושלים או מתל אביב לבית אל או לאופקים, ודוכנים מאולתרים שעומדים ברחבת המתנ"ס או בדשא של המושב יום או יומיים, ומביאים את שבוע הספר לאיפה שאין כסף. וכיוון שאין בשבוע הספר בפריפריה כסף בכלל, החליטה המדינה בשנת 1999 לממן אותו. מתן וילנאי היה שר התרבות של ממשלת ברק, והוא נתן להתאחדות המו"לים 150 אלף שקל בשנה כדי להסיע את הספרים לפריפריה.

והספרים נסעו. במשך 17 שנה משרד התרבות העביר תקציב למרכז הספר והספריות, מרכז הספר והספריות העביר תקציב להתאחדות המו"לים, והתאחדות המו"לים שלחה את המשאיות עם הספרים ל-38 ישובים ברחבי הארץ. עד שיום אחד, בינואר 2017, קרה אירוע שאף אחד לא צפה: המכרז נגמר.
"התקשרתי בתחילת השנה למנכ"ל של מרכז הספר והספריות", מספר מנכ"ל התאחדות המו"לים אמנון בן שמואל. "הוא אמר שאין להם את הזיכיון לבצע את חודש הקריאה השנה. נגמר המכרז".

בן שמואל פנה למשרד התרבות. הם סיננו אותו כמה שבועות, ולבסוף אמרו לו - "אנחנו לא יכולים להעביר את התקציב כפי שהעברנו בשנים קודמות", הוא משחזר. "הדרך היחידה שאולי אפשר יהיה לעשות את זה היא שאתה תצטרך ללכת לכל אחת מהספריות, לתאם איתה את הפעילות ולגבות ממנה את הכסף".

בן שמואל אמר: לא. ואז עשה מה שכל אחד היה עושה במצבו: הוציא הודעה לעיתונות לפיה משרד התרבות ביטל את שבוע הספר בפריפריה.

במשרד התרבות הבינו שהם צריכים להתארגן. אז הוציאו שם הודעה נגדית: אם אמנון בן שמואל לא רוצה להפיק את זה ככה, אנחנו נפיק. ואם הוא לא רוצה את ה-150 אלף שקל, אנחנו נפיק ב-700 אלף.

הכדור היה בידיים של התאחדות המו"לים, הסבירו לנו השבוע במשרד התרבות. לא התכוונו לקחת מבן שמואל את שבוע הספר. רק רצינו לשנות את השיטה. הסרוב הזה בא לנו בהפתעה. כן, יכול להיות שהוא לא יכול להפיק את זה או שזה גדול עליו, אבל ההודעה שביטלנו את הירידים פשוט לא נכונה. הנה, תראו - ירידים!

רק שאין ירידים. כי במשרד התרבות, כמו בכל משרד ממשלתי אחר, כמו בכל גוף אחר שמתוקצב על ידי המדינה, אי אפשר פשוט להוציא מהכיס 700 אלף שקל ולעשות יריד. בשביל זה צריך מכרז. ומכרז לוקח זמן. זמן שאי אפשר לכופף.

לפני שבועיים פורסם מכרז פנימי למאגר מפיקים שעובדים עם משרד התרבות. ביום רביעי ה-7 ביוני יפתח שבוע הספר בתל אביב, ירושלים וראשון לציון. ב-12 ביוני ייסגר המכרז ויבחר מפיק. ב-25 ביוני, שבוע אחרי ששבוע הספר של מרכז הארץ יסתיים, יפתח שבוע הספר של הפריפריה וימשך אל תוך יולי. באזור הזמן של הפריפריה. או כמו שקוראים לו במשרד התרבות, חודש הקריאה - כי שבוע הספר זה, הרי, סימן רשום של התאחדות המו"לים.

בסך הכל הריב על "מי הרג את שבוע הספר בפריפריה" הוא ריב על סמל. אף אחד לא רוצה להיתפס כמי שמנע ספרים מילדים בפריפריה, אפילו לא מירי רגב. אבל כל הסיפור הזה הוא זיכרון של עולם שבו צריך לשים ספרים על משאית בירושלים ולקרב אותם באצילות לילדים באילת; עולם שבו צריך לחכות שנה כדי שהוצאות הספרים יוציאו למכירה את הספרים הישנים שלהן מהמחסן כי אין אינטרנט. בינתיים, עד שבמשרד התרבות יגמרו עם המכרזים שלהם, צומת ספרים וסטימצקי יפעילו את ירידי "חג הספר" ו"חגיגת הספר" בקניונים. וקניונים יש בכל מקום.

ממשרד התרבות נמסר בתגובה: משרד התרבות והספורט יקיים לראשונה את ירידי הספרים בפריפריה במסגרת תוכנית עשירה ועתירת משאבים מבעבר. ירידי הספרים הססגוניים יתווספו לאירועי חודש הקריאה, שהמשרד הפך למסורת. משרד התרבות יקיים הירידים בהפקה עצמאית ב-60 רשויות בפריפריה, וזאת לצד שורת אירועים רבים במרחב הציבורי ובספריות בתקציב כולל של כ-3.75 מלש"ח, גידול של כשלושים אחוזים מבעבר. הארועים ינוהלו על ידי מפיק שיבחר במכרז שהוציא המשרד ומתוכננים להתקיים במהלך חודש הקריאה, החל מה-25 ביוני.