ילדים חרדים לומדים
(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

שלוש סיבות שבגללן חרדים לא לומדים אנגלית

במוסדות רבים בחינוך החרדי לא תמצאו שיעורי אנגלית בין לימודי החול המעטים. "כאן באמת" מסביר מהן הסיבות שהובילו לכך
עקיבא ווייס
04 ביולי 2017
14:43

התלמיד החרדי מבלה כתשע שעות ביום בחיידר (בית ספר יסודי). יומו מורכב מהרבה מאוד לימודי קודש, ומעט מאוד לימודי חול לעומת המגזר הכללי. בעוד שבמוסדות חינוך רבים אפשר למצוא קצת לימודי חשבון, לשון או היסטוריה, לימודי האנגלית נדירים יותר. מאחורי ההתעלמות מהשפה הבינלאומית השולטת ישנן שלוש סיבות. 

1. לימודי הקודש חשובים יותר

שנות הילדות הן החשובות ביותר: הראש נקי ומשוחרר מכל טרדה, והלימודים נקלטים ברמה הטובה ביותר. זו הסיבה שההנהגה הרוחנית החרדית מתעקשת שהילדים ילמדו בעיקר לימודי קודש, ומתנגדים ללימודי חול מוגברים, ובטח שגם ללימודי ליבה מלאים. הם חוששים ששיעורי האנגלית או המתמטיקה יבואו על חשבון שיעורי הגמרא והחומש. 

2. מפחדים משילוב בעולם החילוני

החשש הגדול של ההנהגה הרוחנית החרדית הוא התקרבות לעולם החילוני, והיא מנסה לשמר את עולם התורה וחברת הלומדים החרדית. בוגר מוסדות חרדיים ללא לימודי אנגלית יתקשה מאוד להשתלב בלימודים אקדמיים או בעבודה מקצועית במגזר הכללי והציבורי. בעצם כך השפה האנגלית הופכת למחסום שעשוי למנוע מהחרדים להשתלב בחברה הכללית. 

3. הרבנים החרימו וכלום יישרו קו

ההתנגדות ללימוד השפה האנגלית ברחבי ירושלים היא תולדה של חרם שהנהיגו הרבנים לפני כמאה שנה. בתחילת המאה הקודמת הוקמו בעיר מספר מסגרות ללימוד שפות זרות, אך הרבנים החרדים החרימו את המוסדות מחשש שלימודי השפות (להם הם קראו 'תרבות זרה') יביאו להכנסת לימודי החול למוסדות החינוך החרדי. החרם הרבני זלג אפילו למוסדות דתיים לאומיים. למשל, בישיבה לצעירים של 'מרכז הרב' בירושלים, הרב צבי יהודה קוק לא הסכים ללימודי אנגלית, מכיוון שחשש מהחרמות של רבני העיר, ודרש שילמדו אנגלית אך ורק מחוץ לכותלי הישיבה. כיום ב'מרכז הרב' כבר מלמדים אנגלית, אבל ב'ישיבות הקו', שהתפלגה מהישיבה של הרב קוק, השפה עדיין לא נוכחת.

תגיות:
חרדים