בנק הפועלים
צילום: מרים אלסטר/פלאש 90. אילוסטרציה

כך בנק הפועלים ניפח חוב של 300 אלף שקל ל-34 מיליון

20 שנה התעלם בנק הפועלים מהחוב של אבי קבסו - ואז נזכר לדרוש 34 מיליון שקל. הפועלים: "בית המשפט דחה את הטענות"
ליאל קייזר
11 ביוני 2017
00:00
עודכן ב 00:00

בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה אבי קבסו הרגיש שהוא על גג העולם. היה לו עסק לייבוא מוצרי חשמל. "עבדתי עם השקם שהיה אחד המוסדות המכובדים ביותר מבחינת הקמעונאות" הוא מספר השבוע בהתרגשות. "בגיל 27 קניתי בית בלי חובות ובגיל 67 אני פושט רגל". באמצע היה מפגש עם בנק הפועלים, שתוצאותיו לא מרפות ממנו עד היום.

במסגרת הפעילות העסקית שלו, אבי לקח הלוואה מהבנק. בשלב מסוים נקלע לקשיים ומצא את עצמו חייב לפועלים סכום של יותר מ-300 אלף שקל. בשנת 94' הבנק ואבי הגיעו להסדר שאושר בבית המשפט, והוסכם שהוא ישלם סכום של כ-192 אלף שקל.

כעבור כשנה אבי טען ששילם את החוב, עמד בהסדר וביקש שהתיק נגדו ייסגר. הבנק הכחיש. ההחלטה האחרונה בתיק התקבלה בשנת 95', אז נקבע שההליכים נגד אבי יושהו, עד שהצדדים יעבירו עדכון ללשכת ההוצאה לפועל. מאז אבי לא שמע דבר מהפועלים. גם הוא אגב לא הגיש שום הודעת עדכון.

18 שנה קדימה: יום בהיר אחד אבי מקבל הודעה. מסתבר שלא רק החוב שלו לפועלים עדיין קיים, אלא שבמהלך כל השנים שחלפו הוא גם תפח למימדים שאפילו לא היה יכול לדמיין -34 מיליון שקל.

איך חוב של 300 אלף שקל תופח ל-34 מיליון?

אז איך זה קרה? בדצמבר 2013 ההוצאה לפועל פנתה לבנק הפועלים, והודיעה כי בכוונתה לסגור את התיקים נגד אבי, בגלל שהבנק לא נקט שום פעולה במסגרתם כבר יותר משנתיים. או יותר נכון, כמעט 20 שנה.

אבי קבסו. 300 אלף שקל הפכו ל-34 מיליוןאבי קבסו. 300 אלף שקל הפכו ל-34 מיליון

הפועלים מיהר לטעון שאסור בשום אופן לסגור את התיק הזה, משום שהחוב של אבי "גדול מאוד", והצהיר שדווקא נקט נגד אבי כל מיני פעולות כדי לגבות את החוב. בהודעת הבנק ללשכת ההוצאה לפועל נכתב ש"כנגד החייבים בתיק ההוצל"פ ננקטו הליכי הוצל"פ שונים, לרבות עיקולים".

אבי, מצדו לא מכיר שום צעד שננקט כלפיו על ידי הבנק. כששאלנו את אבי אם יש סיכוי שהבנק ניסה לפעול נגדו, והוא פשוט לא יודע, או שהוא התחמק מהבנק בכוונה, הוא הכחיש בתוקף: "פתאום אני רואה שמחיים את התיק. הבנק טען שנקט נגדי הליכים כשבפועל לא נעשה דבר. הכתובת שלי מעודכנת כל השנים. אני לא נמלט לא מהוצאה לפועל ולא ממכתבים רשומים. אין לי ממה להימלט. אין שום סיכוי שהם חיפשו אותי" הוא מספר.

אבל הבנק לא הסתפק בדרישה להחיות את התיק. מהר מאוד התברר לאבי שהחוב שלו על סך 300 אלף שקל, שאותו הוא טוען שכבר שילם, תפח ל-34 מיליון שקל. זה הסכום שהבנק טען שאבי חייב לו, אחרי שחישב את הריביות וההצמדה שנצברו לאורך כל השנים שבהן הבנק לא ביצע כל פעולה בתיקי ההוצאה לפועל נגד אבי.

כשפנינו לבנק בבקשת תגובה לפני פרסום הסיפור הזה, טענו שם ש: "מבדיקתינו, הלקוח היה באיחוד תיקים ומצוי בעיכוב הליכים, ולפיכך הבנק היה מנוע מלפעול בהליכים לגביית החוב" - כלומר, הבנק עצמו טוען שלא יכול היה לנקוט צעדים נגד אבי, ולכן לא ברור כיצד טען שכן פעל לגביית החוב מאבי כדי לגרום ללשכת ההוצאה לפועל להימנע מסגירת התיק נגד אבי.

אבי טוען: החוב כבר שולם

28 דפים דהויים מציגים אסמכתאות לתשלום החוב ואבי נאחז בהם בכל הכוח. הדיו כבר כמעט בלתי נראה, אבל כשבוחנים אותם אל מול מסמך שהבנק עצמו הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בשנת 95', ברור לכל שאבי שילם לפועלים יותר מ-240 אלף שקל. סכום גבוה משמעותית מסכום ההסדר, בגלל שאיחר באחד התשלומים ושילם את ריבית הפיגורים שנקבעה בו.

"אני מכרתי בית, התגרשתי ומכרתי את כל הרכוש שלי כדי לשלם את החוב הזה. בשנות ה-90 זה היה המון כסף ושילמתי הכל" הוא מספר, מבהיר שעשה כל שביכולתו כדי לעמוד בתנאי ההסדר במלואם: "אף אחד לא אמר לי להפקיד יותר, עשיתי את זה מיוזמתי. אני חשב במקצוע שלי. מנהל סניף הבנק אמר לי להמשיך לשלם את ההסדר למרות הפיגור. קראתי את תנאי ההסדר וראיתי שכתוב שאם אני מפגר אני צריך לשלם ריבית מסוימת וזה מה שעשיתי".

עועו"ד טל פינק. צילום: שני גירזון

לפני יותר מ-20 שנה אבי ביקש שתיק ההוצאה לפועל נגדו ייסגר, משום שעמד בחלקו בהסדר. הבנקמצדו טען שאבי לא שילם את מלוא התשלומים. בתגובה לבקשה של אבי הוגש על ידי הבנק מסמך בו מפורטים כל התשלומים ששילם אבי. מהמסמך עולה שהבנק עצמו סבור שאבי שילם לו לפחות 240 אלף שקל, כשבהסדר נקבע שהוא נדרש לשלם 192 אלף שקל.

במהלך השנים שחלפו אבי לא הצליח לעמוד על הרגליים. הוא מודה שגם באשמתו. "בכל פעם שניסיתי להתרומם חטפתי ממקום אחר. עסקתי בייבוא, זה סוג עסק שצורך המון אשראי ולא השכלתי להבין שלא מתאים שאמשיך לעשות את זה. המשכתי לצרוך אשראי מבנקים אחרים והריביות שדרשו ממני היו מאוד גבוהות בגלל ההיסטוריה שלי עם הפועלים", הוא מסביר.

"הייתי שקוע בצרות שבנק הפועלים סיבך אותי בהן. הם יצרו לי בעיה של מוניטין, לא יכולתי לקבל אשראי, באתי לקחת אשראי מבנקים אחרים ואמרו לי 'יש לך תיק הוצאה לפועל'. כשאת היום פותחת עליי רקורד את מגלה מיד שיש לי תיקי הוצאה לפועל פתוחים מטעם בנק הפועלים. זה מכתים אותי".

אבי מיהר ללשכת ההוצאה לפועל וטען שהבנק מתנהל כלפיו בבריונות, שלא ייתכן שאחרי ששנים התעלם מההליך הזה ומההחלטה האחרונה שניתנה בו בשנת 95', הפועלים ינסה כעת לקבור את אבי מתחת לחוב ששולם כבר מזמן. רשמת ההוצאה לפועל קיבלה באופן חלקי את הטענות האלה ומחקה את הריביות ש"נצברו" במשך 20 שנה וגם מחצית מההצמדות, אבל התעלמה מטענת אבי שלפיה החוב שולם. למרות שסגר את העסק, מכר את הבית והתגרש, יותר מ-20 שנים אחרי - אבי מוצא את עצמו חייב היום לפועלים 900 אלף שקל.

מאז ההחלטה האחרונה בתיק חלפה עוד שנה. הבנק לא עשה דבר כדי לגבות את ה"חוב", רשמת ההוצאה לפועל דחתה בקשה נוספת של אבי לסגירת התיק וקבעה שלא הוכיח שפרע את החוב. היום הוא ממשיך לחיות עם עננה שמרחפת מעל ראשו.

"הבנק יודע שבמשך 22 שנים הוא לא עשה שום פעולה כדי לגבות את ה"חוב" הזה. הוא מסתמך על זה שיש מולו בן-אדם קטן, שלא יפעל נגדו, שלא יטען נגדו, שאפשר להתעמר בו", אומרת עורכת הדין טל פינק שמייצגת את אבי וחייבים רבים בהליכי הוצאה לפועל "הבנק נתן לחוב להגיע ל-34 מיליון שקל בלי לנקוט שום פעולה. אם זוכה אחר היה מתנהל ככה הוא היה מקבל התראות מההוצאה לפועל והיו ננקטים נגדו צעדים, אבל לבנק אף אחד לא אומר מילה רעה. לבנקים היום מותר לעשות מה שהם רוצים ואבי הוא אדם שההתנהלות הזו של הבנק ריסקה אותו והרסה לו את החיים. הבנק שוכח שיש בצד השני בנאדם. רוב הלקוחות אפילו לא מנסים להילחם מול הבנק והולכים ישר להליך פשיטת רגל. לטייקונים עושים תספורות ובאותו זמן נטפלים לטרף הקל. הלקוחות שלי הם טרף קל, הם לא פישמן והבנק יודע את זה ומנצל את זה. הוא לא נותן להם תספורות. הלקוחות שלי צריכים את הכסף הזה כדי לסגור את החודש, לא כדי להבריח נכסים". 

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: טענות הלקוח כמפורט בפנייתכם נטענו בבית המשפט ונדחו.
טענת "פרעתי": בהחלטה מיום 31.3.16 דוחה הרשמת המחוזית את טענת ה"פרעתי" של הלקוח וקובעת כי החוב לא שולם. בהמשך לאותה החלטה עושה הרשמת חסד עם הלקוח ומפחיתה מהחוב חלק מהריבית והפרשי ההצמדה. עקב אי פעילות בתיק בהליכים כנגד הלקוח.
טענה לסגירה עקב אי פעילות בתיק: מבדיקתינו, הלקוח היה באיחוד תיקים ומצוי בעיכוב הליכים, ולפיכך הבנק היה מנוע מלפעול בהליכים לגביית החוב, למרות זאת, הבנק לא ערער על החלטת הרשמת להפחתת החוב, מאחר וממילא עדיין נותרה יתרה גבוהה בתיק שטרם נפרעה.
בקשה נוספת: בתאריך 2.3.17 שוב הגיש הלקוח בקשה לבית המשפט לסגירת התיק עקב חוסר פעילות (בבקשה זו כבר לא טען כי החוב נפרע). גם בקשתו זו נדחתה בהחלטה מיום 20.3.17.
לסיכום: בטענת הלקוח כי שילם את החוב אין כל ממש, והטענה אף נדחתה ע"י בית במשפט. גם טענתו לסגירת התיק עקב חוסר פעילות נדחתה בשתי החלטות שונות.

lielk@kan.org.il