תורים להפקיד כספים בניו דלהי, נובמבר 2016 (צילום:
תורים להפקיד כספים בניו דלהי, נובמבר 2016 (צילום:

הניסויים הכלכליים של מודי

בשלוש שנות שלטונו בהודו העביר נרנדרה מודי שלוש רפורמות כלכליות מעניינות ומעוררות מחלוקת
פולי טובמן
06 ביולי 2017
10:29

ראש ממשלת הודו נרנדרה יעזוב היום את ישראל אחרי ביקור קצר בן 50 שעות. זו הפעם הראשונה שראש ממשלה הודי מבקר בישראל, ומטרת הביקור היא הידוק היחסים בין שתי הארצות ושיתוף פעולה בתחומי המים, הביטחון, החקלאות והאנרגיה. אבל היחסים עם ישראל הם לא הסיבה היחידה לדבר על מודי, שעלה לשלטון ב-2014. מודי העביר בזמן הכהונה שלו שלוש רפורמות מעניינות, שההשפעה שלהן עדיין לא ברורה.

המזומן שלכם מבוטל: מלחמה בכלכלה השחורה

ב-8 בנובמבר 2016 הודיע מודי שבחצות של אותו היום ממש השטרות הנפוצים ביותר במדינה, של 500 ו-1,000 רופי, לא יהיו שווים דבר. כך, בהינף יד, ביטל מודי 86% ממחזור המזומנים במדינה.

המטרה של המהלך הדרמטי היתה לצמצם את השימוש במזומן, להילחם בהלבנת כספים ובשטרות מזויפים. המדינה העניקה לתושבים 50 ימים כדי להחליף בבנק את השטרות חסרי הערך בשטרות תקפים; כך, אנשים שמסתירים הון מתחת לבלטות ומתחמקים ממס יהיו חייבים להצהיר עליו בבנק. הממשלה העריכה ששווי כל הכסף המזומן שקיים במדינה הוא 15.4 טריליון רופי. ואכן, מיליוני הודים עמדו שעות רבות מאוד בתור, ובסוף התקופה הופקדו בבנקים 15 טריליון רופי, שהם 220 מיליארד דולר - 97% מהיעד.

אחרי 50 יום של תורים 97% מהמזומן הופקד (צילום: AP)אחרי 50 יום של תורים 97% מהמזומן הופקד (צילום: AP)

אבל למרות העמידה המרשימה ביעדים, הצלחת הרפורמה היתה מוגבלת מאוד: ראשית, רוב ההון השחור בהודו ככל הנראה בכלל לא נזיל. לפי שבועון TIME, רק 2% מהכסף השחור בהודו הוא במזומן. השאר מושקע בנדל"ן, בזהב או שבכלל נמצא בחו"ל. המשמעות היא שההשפעה של הרפורמה על מלביני ההון היתה זניחה. 

גם ההשפעה של צמצום השימוש במזומן מוגבלת. מצד אחד, תשלום דיגיטלי לא רלוונטי לרוב אוכלוסיית הודו. ל-69% מההודים אין בכלל גישה לאינטרנט. מצד שני, מאז הרפורמה נרשמה עלייה בשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים. לפי ד"ר שמעון לב, שחוקר את יחסי הודו וישראל, הרפורמה השפיעה בעיקר על הרגלי השימוש של בעלי האמצעים. "כל מי שיש לו גישה לכסף, יש לו גם גישה לאינטרנט", אמר לב. "בערים השימוש באינטרנט מאוד בולט. אם אין בבית, אז יש פתרונות אחרים, כמו אינטרנט קפה או סלולר שמאוד נפוץ. אחד מהשינויים הגדולים שעברה הודו ב-20 השנים האחרונות היה עלייתו של מעמד ביניים. זו אוכלוסייה מאוד גדולה, שהיא גם מנוע צמיחה, שמכירה יותר את העולם ודורשת יותר".

מותר לפטר: הרפורמה שגרמה לשביתה הגדולה ביותר בהיסטוריה

אחת מתכניות הדגל של מודי היא תכנית "Make in India", שהושקה בספטמבר 2014. התכנית אמורה לעודד ייצור מקומי, למשוך משקיעים זרים, ובאופו כללי להפוך את הודו לנוחה יותר לביצוע עסקים וכך לייצר בתוך שני עשורים מקומות עבודה ל-200 מיליון הודים.

אך כדי למשוך משקיעים זרים, צריך להפוך את הודו לאטרקטיבית מהמדינות השכנות שלה: מודי אפשר למעסיקים לפטר עובדים בקלות רבה יותר, והקשה על הקמת ועדי עובדים.

היה גם צד חיובי עבור העובדים: מודי העלה את שכר המינימום ושיפר את תנאי הפנסיה. שכרם של עובדים חסרי מיומנות בתעשייה זינק ב-42%; לראשונה נקבע שכר מינימום לעובדי החקלאות. לפי ממשלת הודו, מדובר בשכר שגבוה ב-100% מזה שנהוג בתעשיית החקלאות. עם זאת, לפי המדינה שכר המינימום החדש ישפיע ישירות רק על 7 מיליון אזרחים, במדינה שבה יש מעל ל-1.3 מיליארד תושבים.

שכר עובדי החקלאות הוכפל. נשים עובדות בשדה אורז בפאתי גוואהטי, פברואר 2017 (צילום: AP)נשים עובדות בשדה אורז בפאתי גוואהטי, פברואר 2017 (צילום: AP)

בימים אלו מנסה הממשלה לקדם שכר מינימום אחיד לכל העובדים בהודו, שמורכבת מ-29 מדינות. כל אחת מהמדינות תהיה מחויבת לעמוד בשכר המינימום הזה, אך אם תרצה תוכל להציע גם שכר מינימום גבוה יותר.
ועדי העובדים כאמור לא היו מרוצים מהחוקים שפגעו בזכויות העובדים, ודרשו שכר מינימום גבוה יותר. בתגובה למהלכים של מודי, פרצו בהודו שביתות רבות, כשהגדולה בהן, וכנראה גם הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, התרחשה ב-2 בספטמבר 2016. מעל ל-150 מיליון הודים שבתו מכל מלאכה ליום אחד.

אומה אחת, מס אחד

השבוע נכנסה לתוקף רפורמת המס הגדולה ביותר שידעה הודו ב-70 שנות עצמאותה: מס הסחורות והשירותים החדש - או כמו שהוא קרוי שם, ה-GST.

29 מדינות ולכל אחת מערכת מס משלה. חקלאים בקשמיר, ספטמבר 201929 מדינות ולכל אחת מערכת מס משלה. חקלאים בקשמיר, ספטמבר 2016 (צילום: AP)

עד כה, לכל אחת מ-29 המדינות של הודו היתה מערכת מס משלה, ובסך הכל היו בהודו 500 מסים שונים. למשל יש מס יציאה מכל מדינה ומס כניסה, מסי משלוח ומסים על חומרי גלים. לא פעם גם קרה שמס אחד שולם פעמיים, פעם אחת, למשל, על ידי היצרן של חומר הגלם ופעם נוספת על ידי החברה שרכשה את המוצר.

מאז שנכנסה הרפורמה לתוקף יש בהודו מערכת מס אחת, שמחולקת לחמש דרגות: 0%, 5%, 12%, 18% ו-28%. זה אמור לשפר את המסחר בין המדינות, להקל על עשיית עסקים ולהגדיל את הכנסות הממשלה ממסים. הבעיה היא שזה עדיין די מסובך: טבלה באורך 213 עמודים מחלקת אלפי מוצרים וחומרים גלם בין דרגות המס השונות. חלב ושיער אדם, למשל, ייהנו מאפס אחוז מס ואילו על מסטיקים ודאודורנטים יושת המס המקסימלי.

בנוסף, יהיה גם מעקב אחרי תשלומי המס בכל מדינה כדי למנוע כפל תשלומים. מחאות, הפגנות ושביתות רבות נערכו לקראת כניסת הרפורמה לתוקף בטענה שהמשק עדיין לא מוכן בשבילה. במקביל, בעלי עסקים רבים טוענים שהרפורמה סבוכה וביורוקרטית מדי ועשויה לייצר בעיקר כאוס במדינה.

Polinat@kan.org.il