סדר במגירות המדריך לחסכון לילדים

פרויקט סדר במגירות: המדריך לחסכון לילדים

אתם רוצים לשים לילדים שלכם כסף בצד, אבל אין לכם מושג מה האפשרויות ואיך להתחיל? כאן כלכלי עושים סדר בניירות לפסח
שאול אמסטרדמסקי
09 ביולי 2017
00:00
עודכן ב 03 אפריל 11:33

אם יש שאלה ששמעתי בשנים האחרונות שוב ושוב היא: איך אנחנו יכולים לחסוך כסף לילדים שלנו? כולם רוצים לתת לילדים שלהם קצת כסף להתחיל איתו את החיים, אבל כמה כסף צריך בדיוק? איפה כדאי לשים אותו? ומה אפשר לעשות כדי שהוא לא ייעלם בבורסה יום אחד? אז כעת, אחת ולתמיד, ננסה לענות על השאלה הזו - איזה אפשרויות יש לנו כדי לחסוך לילדים.

אפשרות 1: פיקדון בבנק

כשאני הייתי קטן, היו כל מיני אפשרויות. האפשרות הכי פופולרית היתה קופת גמל. סבא שלי, למשל, פתח לי אחת כזו כשהייתי קטן, ועד שהגעתי לגיל 18 איבדתי אותה 200 פעם אבל בסוף כשמצאתי היו שם כמה עשרות אלפי שקלים. רק שמאז 2008 המדינה סגרה את האפשרות הזו, והפכה את קופות הגמל למכשיר חיסכון לפנסיה. אי אפשר יותר לפתוח דבר כזה לילדים.

אז מה בכל זאת נשאר? כמה אפשרויות, והבחירה בהן קשורה לשאלה עד כמה אתם מוכנים לסכן את כספי הילדים שלכם או לא. ואם השאלה הזו נשמעת מפחידה, והתשובה האוטומטית שלכם היא - אין שום סיכוי שאני אסכן את הכסף של הילדים שלי - אז תנו לי שניה להציג את זה מחדש.

אל תפחדו לסכן קצת את הילדים (צילום: טיבור ג'אגר, פלאש 90)
אל תפחדו לסכן קצת את הילדים (צילום: טיבור ג'אגר, פלאש 90)

כבר היום, כשאתם חוסכים לפנסיה לעצמכם, אתם מסכנים את כסף הזה. רוב מוחלט של הכסף שלכם, בין 70% ל-100%, מושקע בבורסה בכל מיני דברים. באג"ח קונצרניות, במניות, בנדל"ן, במה לא. יש לזה סיבה. הכסף הזה מושקע שם בשביל שיהיה סיכוי שיהיה לכם פנסיה. הכסף הזה מושקע שם בניסיון לעשות ממנו עוד כסף במשך 30 שנה של חיסכון.

אז אם אתם מסכנים את הכסף שלכם עבור הפנסיה שלכם, כלומר עבור עצמכם, למה שלא תעשו את זה גם עבור הילדים שלכם? זה לא חייב להיות הסיכון הכי קיצוני שיש, אבל ככל שתיקחו יותר סיכון כך יש יותר סיכוי שתוכלו להגדיל לילדים שלכם את הכסף שאתם חוסכים לכם בצורה משמעותית.

אבל לפני שלוקחים סיכון, בואו נבין את האלטרנטיבה - כלומר, מה האפשרות הכי בסיסית לחסוך כסף לילדים. האפשרות הכי בסיסית, למי שממש שונאים סיכון היא פיקדון בבנק. היתרון הגדול באפשרות הזו: הכסף שלכם בטוח ב-99%. רק אם הבנק שלכם יקרוס, גם הכסף שלכם יקרוס. והסיכוי לזה הוא מאוד מאוד נמוך. קיים, אבל מאוד מאוד נמוך.

אז זה היתרון, עכשיו לחסרונות. החיסכון הזה כמעט שלא יניב לכם כסף. לא בריביות של היום, בכל אופן. זה הולך ככה: חלק גדול מפיקדונות בבנק, גם לתקופה מאוד ארוכה, מציעים לכם ריבית משתנה. מכירים את המשפט הזה - פריים מינוס מישהו? זה אומר שהם לוקחים את ריבית הפריים - שהיא היום 1.6% - ומפחיתים ממנה סכום כלשהו - וזו תהיה הריבית שלכם. ממש השבוע מישהו שלח לי מבצע שבנק הפועלים הציע לו על פיקדון - ריבית של פריים מינוס 1.59%. או במלים אחרות - ריבית של 0.01%.

זה אומר שאם תחסכו 100 שקל בחודש לילד שלכם במשך 18 השנה, הכסף שיצטבר בחיסכון הזה הוא בעיקר הכסף שלכם, ולא ממש הריבית שהבנק נותן. זה כמו לשים כסף בקופסה. ואם זה לא צמוד לאינפלציה, יוקר המחיה פשוט ישחק את זה. כלומר, ה-21 אלף שקל שיצטברו שם לאורך השנים יהיו שווים הרבה פחות בהיום שהילד שלכם יגיע לגיל שהוא יכול להשתמש בכסף.

אוקי, אז מה החלופות לחיסכון בבנק? אז זהו שיש כמה אפשרויות.

יוקר המחיה עלול לשחוק את החסכון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)יוקר המחיה עלול לשחוק את החסכון. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אפשרות 2: קופת גמל להשקעה

חלופה אחת לחיסכון בבנק היא קופת הגמל להשקעה. בעצם, מדובר בסוג של החייאה לקופות הגמל הישנות, אלה שהיו פעם כשאני הייתי קטן.

הרעיון הוא כזה: אתם יכולים לפתוח קופה כזו על שמו של כל ילד וילדה בנפרד, להתחיל להפקיד לשם כסף באופן שוטף דרך הוראת קבע מהחשבון שלכם או להעביר סכומים חד פעמיים, או גם וגם.  את קופות הגמל האלה מנהלים בתי ההשקעות, כלומר שמות כמו פסגות, מיטב דש ואלטשולר שחם. הם משקיעים את הכסף הזה בבורסה, ומנסים להגדיל אותו בצורה ניכרת.

היתרון הגדול של קופות הגמל להשקעה זה הסיכוי שהאנשים שמנהלים אותה יצליחו להגדיל את הכסף של הילדים שלכם בצורה ניכרת לעומת פיקדון בבנק. זה נכון שהעבר לא בהכרח מעיד על ההווה, אבל לפי הרבה מאוד בדיקות וחיתוכים, בטווח הארוך השקעה בבורסה עדיפה על פני השקעות אחרות.

אם למשל לפני 16 שנה הייתם משקיעים 10,000 שקל במניות של 100 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב, היו לכם היום 26,300 שקל. בשביל שיהיה לכם מקום להשוואה, אם הייתם מפקידים את הכסף הזה בפיקדון בבנק בריבית ממוצעת של 1%, היו לכם רק 11,725 שקל. זה ההבדל כשלוקחים סיכון לטווח ארוך.

מה שכן, סיכון זה סיכון. זה אומר שיהיו שנים גרועות בבורסה, זה אומר שחלקים מהכסף יכולים להימחק. בשנת 2008, למשל, כשהמשבר הכלכלי פרץ, השנה נסגרה במספרים שליליים מאוד. קרנות ההשתלמות, קופות הגמל קרנות הפנסיה מחקו 15%-20%, אפילו יותר. אבל, וזה אבל חשוב, שנה לאחר מכן, ב-2009, הן עשו יותר מכל מה שהן מחקו שנה קודם לכם. זה בדיוק הסיפור כשמשקיעים כסף בשוק ההון.

מי שלא לקח סיכון הרוויח פחות (צילום: חיים שוחט, פלאש 90)מי שלא לקח סיכון הרוויח פחות (צילום: חיים שוחט, פלאש 90)

קופות הגמל האלה לא באות בחינם. אתם תשלמו עליהם דמי ניהול, שגם עליהם אפשר להתמקח. עם קצת מיקוח, תוכלו להגיע לדמי ניהול של 0.7% בשנה, ואולי פחות. ובכל מקרה, אתם יכולים לנייד את הכסף לבית השקעות אחר, אם זה שבחרתם בו לא מוצא חן בעיניכם.

אם תפתחו לילדים שלכם קופת גמל להשקעה, הם יוכלו למשוך את הכסף בכל עת, ולשלם מס של 25% על הרווחים שתצליחו להשיג להם. אם הם ישאירו את הכסף הזה עד לפנסיה, הם לא ישלמו מס בכלל. אם תחסכו להם כסף בבנק, הם ישלמו מס של 15% על הרווחים. תחשבו אתם מה עדיף לכם.

אגב, אתם לא חייבים להפקיד לקופת הגמל סכום חודשי, אלא גם סכומים חד פעמיים, העיקר שכל הסכום לא יעלה על 70 אלף שקל בשנה. בכל שנה קלנדרית, אפשר להפקיד עוד 70 אלף שקל נוספים.

אפשרות 3: פוליסות חיסכון

אופציית חיסכון נוספת לילדים שצברה פופולריות בשנים האחרונות, עד שהגיעו קופות הגמל להשקעה הן פוליסות החיסכון. ככה זה עם חברות ביטוח, לכל דבר הן חייבות לקרוא פוליסה.

כשאתם קונים פוליסת חיסכון אתם בעצם עושים הוראת קבע לחברת ביטוח או בית השקעות, מעבירים להם סכום כל חודש, והם משקיעים אותו בבורסה. אם זה מזכיר לכם את קופות הגמל להשקעה זה לא במקרה, הם פשוט מאוד מאוד דומים.

מה שכן, פוליסות החיסכון הרבה יותר יקרות מקופות הגמל להשקעה. אם דמי ניהול ממוצעים בקופת גמל להשקעה עומדים על 0.7%, בפוליסות חיסכון תשלמו בקלות דמי ניהול של 1% ואפילו יותר. האם הפער הזה מוצדק? לדעתי ממש לא.

בסופו של דבר, בשני המקרים מדובר בחיסכון בבורסה, על ידי פחות או יותר אותם אנשים. יותר מזה, לקופות הגמל להשקעה יש יתרון מובנה על פוליסות החיסכון - אם הילדים שלכם ישאירו את הכסף של קופות הגמל עד לגיל הפנסיה שלהם, הם לא ישלמו על זה מס.

ביטוח חיים לילדים? לא צריך (צילום: חיים שוחט, פלאש 90)ביטוח חיים לילדים? לא צריך (צילום: חיים שוחט, פלאש 90)

ונקודה אחרונה לסיום: מאחר שמדובר בחברות ביטוח, ומאחר שמי שדוחף ומשווק את המוצרים שלהן הם סוכני הביטוח, יש סיכוי לא רע שאם תנסו לעשות פוליסת חיסכון לילדים שלכם, תצאו עם ביטוח כלשהו. יצא לי לראות במו עיני הורים שעשו לילדים שלהם פוליסת חיסכון, ומפקידים לשם 100 שקל בחודש, רק שמתוכם כמה עשרות שקלים כל חודש בכלל לא הולכים לחיסכון אלא הולכים לביטוח חיים על שם הילד או ביטוח תאונות אישיות או שניהם.

אז שתדעו שילדים לא צריכים ביטוח חיים, כי הם לא מפרנסים אף אחד ואף אחד לא תלוי בהכנסה שלהם, וגם ביטוח תאונות אישיות זה דבר די מיותר, בטח לילדים שגם ככה מכוסים על ידי משרד החינוך. כך שאם כבר אתם הולכים על המסלול היקר יחסית של פוליסת חיסכון, לפחות תדאגו שהיא לא כוללת ביטוחים שאתם לא צריכים.

אפשרות 4: תיק מניות אישי

מי שרוצה להשקיע את הכסף של הילדים שלו בבורסה בשביל הסיכוי שככה הכסף יגדל בצורה משמעותית, לא חייב לעשות את זה דרך בית השקעות כלשהו, אלא יכול לעשות את זה בעצמו, דרך הבנק.

אם יש לכם סכום חד פעמי אתם יכולים לקנות איתו ניירות ערך. נגיד, איגרות חוב של בנקים או גופים יציבים אחרים, או מניות של חברות שאתם חושבים שהם השקעה נבונה. מה שכן, זה מצריך מומחיות די גבוהה והיכרות טובה עם החברות שאתם רוצים להשקיע בהן. אין טעם להשקיע סתם בחברות ששמעתם עליהן, זה כמו סתם להמר בקזינו.

מה שאתם כן יכולים לעשות, אם אתם רוצים להשקיע בבורסה לטווח ארוך אבל לא בא לכם להתחיל לקרוא דו"חות כספיים של מיליון חברות, זה להשקיע בתעודות סל או בקרנות סל.

תעודות וקרנות סל הם מוצרי השקעה שקונים בבת אחת הרבה מאוד מניות של הרבה מאוד חברות. למשל, תעודת סל שעוקבת אחרי מדד ת"א-125 בעצם קונה את המניות של 125 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב.
בכל מקרה, העיקרון המנחה, אם אתם עושים דבר כזה, צריך להיות אחד - דמי ניהול כמה שיותר נמוכים. לא רק של מה שאתם קונים - תעודת סל או קרן נאמנות או מה שזה לא יהיה - אלא גם של הבנק שלכם.

כשאתם מרכיבים לעצמכם תיק ניירות ערך, בין אם התייעצתם עם יועץ ההשקעות של הבנק או שעשיתם את זה בעצמכם, אתם תשלמו דמי ניהול. קרנות נאמנות נוטות לקחת דמי ניהול גבוהים למדי, ואי אפשר להתמקח עליהם, וגם הבנק עצמו גובה מכם דמי ניהול. רק שעל זה דבר אפשר וצריך להתמקח. אם בניתם חיסכון של 100 אלף שקל, ודמי הניהול שאתם משלמים לבנק הם 0.4%, המשמעות היא 400 שקל בשנה, זה לא מעט כסף. נסו להוריד את שיעור דמי הניהול שהבנק גובה כמה שיותר נמוך לאפס. תעשו סקר שוק בין בנקים, תתפלאו כמה נמוך אפשר לרדת.

אפשר גם לעשות הכל לבד (צילום: חיים שוחט, פלאש 90)אפשר גם לעשות הכל לבד (צילום: חיים שוחט, פלאש 90)

ועוד דבר אחרון, הנה טיפ: אפשר לקנות לילדים תעודות סל זרות, למשל של גוף שנקרא Vanguard שידוע בכך שתעודות הסל שלו מאוד מאוד זולות. אפשר לקנות תעודת סל של כל המדדים המובילים בעולם, או של ארה"ב, או של כל העולם פחות ארה"ב, או כל וריאציה כזו, ובכך בעצם לצמצם את החשיפה שלכם לסיכון. אם כל העולם יעלה, גם הכסף שאתם חוסכים לילדים יעלה. ואם כל העולם ירד, אז, ובכן, כל העולם ירד.

איך בוחרים כמה לחסוך ואיפה לחסוך?

לפני שמנסים להבין באיזו מהאופציות כדי לבחור, יש עוד שאלה אחת שצריך לענות עליה. כמה צריך לחסוך לילדים? בניגוד למה שאפשר לחשוב, התשובה היא לא בהכרח "כמה שיותר". התשובה הכי טובה לשאלה הזו היא כמה שצריך. או ליתר דיוק, להגדיר לאיזו מטרה בדיוק אתם חוסכים עבור הילדים. אם אתם חוסכים לבר מצווה או בת מצווה, אתם יודעים שמדובר בחיסכון לטווח יחסית קצר, ושסכום הכסף שאתם צריכים הוא מוגבל. בהנחה שאתם לא בדיוק הולכים להוציא עשרות אלפי שקלים על בר מצווה.

אם אתם רוצים לחסוך להשכלה גבוהה של הילדים אתם יודעים שאתם צריכים לחסוך בערך 60 אלף שקל לכל ילד ושיש לכם בערך 20-15 שנה לחסוך. ואם אתם רוצים לחסוך לילדים לדירה, אתם יודעים שאתם צריכים להגיע לסכום מאוד מאוד גבוה, ושיש לכם הרבה זמן לחסוך, לפחות 25 שנה בהנחה שהילדים שלכם זה עתה נולדו.

אחרי שהחלטתם לאיזו מטרה, ומתוך זה הבנתם כמה זמן יש לכם לחסוך ואיזה סכום אתם צריכים, יהיה קל יותר להחליט באיזה אופן לחסוך וכמה. אם אתם מנסים לחסוך לדירה, כלומר לחסוך איזה 200 אלף שקל לפחות לכל ילד במשך 20 ומשהו שנה, זה אומר שאתם צריכים לחסוך כל חודש בערך 400 שקל בבורסה, ולקוות שהתשואה לאורך זמן תהיה 4% בממוצע לשנה. לחלופין, אם אתם מפחדים מהסיכון ומעדיפים לעשות את זה דרך פיקדון בבנק, תצטרכו להגדיל את סכום החיסכון החודשי ל-600 שקל כל חודש.

הכי חשוב לדעת מה אתם רוצים (צילום: חיים שוחט, פלאש 90)הכי חשוב לדעת מה אתם רוצים (צילום: חיים שוחט, פלאש 90)

אם אתם חוסכים רק להשכלה גבוהה, כלומר צריכים להגיע ל-60 אלף שקל בתוך 15 שנה, ומשקיעים את הכסף בבורסה, יספיקו לכם לחסוך 250 שקל בחודש, בהנחה שהבורסה תעשה תשואה של 4% בממוצע לשנה. אם, לחלופין, תנסו להגיע לסכום הזה בתקופה הזו דרך פיקדון בבנק, בריבית של 1%, תצטרכו לחסוך 300 שקל כל חודש.

בקיצור, אל תתחילו לחסוך לפני שאתם יודעים לאיזו מטרה אתם חוסכים, כי המטרה הזו היא שמכתיבה את אופי החיסכון ואת הסכום החודשי שאתם צריכים לחסוך. ולגבי מידת הסיכון, זו כבר החלטה שלכם. אבל בעיקרון, אם מדובר בחיסכון לטווח ארוך מאוד, לפחות מבחינה היסטורית הסיכוי להגדיל את הכסף משמעותית לא נמצא בבנקים, אלא בבורסה.

פרויקט מיוחד לפסח: כאן כלכלי עושים אתכם סדר במגירות
המדריך המלא לביטוח סיעודי
המדריך המלא לביטוח חיים
המדריך המלא לביטוח בריאות פרטי
המדריך המלא לחסכון לילדים
המדריך למתפטר ולמפוטר