(צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
(צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

זה מטוס, זה ציפור, זה נטו-כחלון

בניסיון להפוך לגיבור העל של מעמד הביניים שר האוצר רומס את השדרה המקצועית של הפקידות הכלכלית הבכירה בישראל
שאול אמסטרדמסקי
09 ביולי 2017
11:34
עודכן ב 12:35

משהו לא טוב עובר על שר האוצר משה כחלון.

כחלון נמצא עמוק בקמפיין בחירות. את שלטי החוצות שלו קשה לפספס. בכל משפט שני שלו הוא דוחף את המילה נטו, בשביל להזכיר שנטו משפחה ונטו דיור ונטו יולי ונטו חיילים ונטו צעירים ונטו תעשייה ונטו כחלון. ובמידה מסוימת, הקמפיין הזה מצליח. אחרי חודשים ארוכים בהם קיבל 6-7 מנדטים בסקרים, כחלון זינק בבת אחת ל-10-11 מנדטים בסקרים שנערכו בשבוע שעבר אחרי הסיבוב הראשון בפריימריז במפלגת העבודה.

היכנסו לעמוד פייסבוק של משרד האוצר, ותראו שם את כל הסרטונים שהמשרד עצמו הכין. כולם בצבעים של מפלגת כולנו, וכולם מסתיימים בסלוגן - משרד האוצר, נטו בשבילך. הסרטונים האלה משודרים גם בערוץ 2, דקה לפני מהדורת החדשות. כחלון הפך את משרד האוצר למכשיר תעמולה לתכניות של השר.

להצלחה הפוליטית היחסית שלו (בתכל'ס, גם היום יש לו 10 מנדטים בכנסת, כך שהוא לכל היותר מצליח לשמור על הגודל הנוכחי שלו) יש מחיר. ואת המחיר הזה משלמים הפקידים, גם במשרד האוצר, וכעת גם בבנק ישראל. משה כחלון, בדרך להפוך להיות נטו-כחלון, יורה בכל מה שזז, והופך מבלי שהוא שם לב לשנוא נפשו יאיר לפיד.

מטרה ראשונה, פקידי בנק ישראל

כמו לפיד, גם כחלון במתקפה על בנק ישראל לפיה מאחר שבנק ישראל לא פועל כמו שצריך, הוא, נטו-כחלון, חייב לעשות משהו. The Marker פרסם הבוקר כי בפגישת עבודה בשבוע שעבר תקף שר האוצר את המפקחת על הבנקים חדוה בר, לאחר שזו ביקשה שיסיר את תמיכתו בהצעת חוק של חבר מפלגתו רועי פולקמן, לפיה הבנקים יחויבו לדחות למובטלים את החזר המשכנתא לשלושה חודשים ויותר בלי לגבות מהם ריבית פיגורים.

שיטת לפיד (צילום: הדס פארוש, פלאש 90)שיטת לפיד (צילום: הדס פארוש, פלאש 90)

"תסתכלי על הרגולטורים האחרים", אמר כחלון למפקחת על הבנקים לפי הפרסום הבוקר, "אילו הייתם עושים את העבודה שלכם, הח"כים לא היו מקדמים הצעות חוק פרטיות. תבדקו מה לא בסדר אצלכם". משפט דומה מאוד הטיח שר האוצר לשעבר יאיר לפיד בפקידי בנק ישראל כשהם התנגדו לתכנית מע"מ 0 על דירות של זוגות צעירים. בשני המקרים מדובר ביוזמות שהפקידים חושבים שהן גורמות יותר נזק מתועלת, אבל את הפוליטיקאים זה לא מעניין.

המתקפה הזו של כחלון מתחבר לקונספירציה שהעלה שר האוצר באופן פומבי בכנס לשכת רואי החשבון באילת בשבוע שעבר, לפיו בנק ישראל דואג לאינטרסים של הבנקים המסחריים ולכן פעל להוציא את נתוני הדירות של תכנית מחיר למשתכן מתוך מדד הדירות בשביל שחס וחלילה הציבור לא יראה שיש כאן ירידת מחירים.

מטרה שניה: פקידי אגף התקציבים

אבל לא רק פקידי בנק ישראל על הכוונת, גם פקידי משרד האוצר עצמו. שם זה נעשה בצורה עדינה יותר, ובעיקר עקיפה, אבל זה קורה. בימים אלה ממש כחלון צריך למנות ממונה חדש לעמוד בראש אגף התקציבים, שהוא האגף החזק ביותר במשרד, שאחרי על בניית תקציב המדינה וקידום רפורמות במשק.

אמיר לוי, ראש האגף בארבע השנים האחרונות פורש בסוף יולי, בתוך שלושה שבועות, ולכחלון עדיין אין מועמד ראוי שמוכן לבוא להחליף אותו. כלומר, יש לו מועמדים ראויים ביד - למשל, ערן פולק, שכיהן בעבר בתור סגן הממונה על התקציבים האחראי על תקשורת וקידם עם כחלון את רפורמות הסלולר - אבל הם חוששים לבוא.

יש להם שתי סיבות טובות, שתיהן קשורות ישירות לכחלון. דבר ראשון, אנחנו בתקופת בחירות. אין עוד פוליטיקאי שמוכיח זאת יותר מכחלון עצמו. סליחה, מנטו-כחלון בעצמו. וכשאנחנו בתקופת בחירות, כשהפוליטיקאים מפזרים הבטחות של מיליארדים לכל עבר, ובראשם שר האוצר בעצמו, איזה מועמד ירצה להכניס את עצמו למיטה החולה הזו? איזה בוגר אגף תקציבים ירצה בדעה צלולה להתקרב למשרד אוצר שעסוק בחלוקת תקציבים? אם היה איזה תקציב מדינה באופק שצריך להגיש לכנסת, מילא. אבל אין כזה, כי התקציב הוא תקציב דו שנתי עד סוף 2018, ושנת 2019 ממילא אמורה להיות שנת בחירות, כך שלא יהיה תקציב מאושר עד עוד הרבה מאוד זמן. מה הממונה על התקציבים יעשה עד אז, יכבה שריפות?

ואם זה לא מספיק, כחלון אישר למנכ"ל המשרד שלו שי באבד להקים ועדה שכל מי שמסתכל עליה מבחוץ מבין שתכליתה היא להקטין את כוחו של אגף תקציבים. באבד אמנם שיבץ בה כל מיני כלכלנים בוגרי האגף בעבר, ומשיחות איתם עולה כי הם ינסו לרסן את מסקנות הוועדה, ואולם נדמה כי החץ כבר נורה, וכל מה שנותר הוא לשרטט את המטרה.

כשזה המצב, מי ירצה להתמנות לתפקיד הממונה על התקציבים בידיעה שיש ועדה שפועלת על מנת להמליץ להכפיף אותו למנכ"ל משרד האוצר, שהוא בהגדרה מינוי פוליטי, ולא משנה אם זה שי באבד או יורשו בקדנציה הבאה.

יוהקים ועדה להקטנת כוחו של אגף תקציבים. מנכ"ל משרד האוצר שי באבד (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

משה כחלון עבד לטווח הארוך, נטו-כחלון עובד לטווח הקצר

אם כחלון היה רוצה, הוא היה יכול למנוע מהוועדה הזו לקום. הוא היה יכול לדחות אותה. הוא היה יכול להגיד למנכ"ל שלו להתעסק בעניינים אחרים. אבל הוא לא, ובכך הוא הקשה על עצמו לגייס מועמד ראוי לתפקיד. אולי עשה זאת בכוונה, אולי לא. התוצאה היא אחת - שר האוצר מחליש את כוחו של אגף התקציבים, בדיוק כפי שעשה קודמו בתפקיד יאיר לפיד שהוא בז לו כל כך.

גם בלי להיות נטו-כחלון, משה כחלון הוא שר האוצר של מדינת ישראל. הוא מתווה המדיניות וההחלטה הסופית היא שלו. הפקידים יכולים וצריכים להתנגד כשהם מזהים רפורמה שהם חושבים שהיא רעה, אבל ההחלטה העליונה היא בידיו של שר האוצר. אין אף אחד שכופר בזה. משה כחלון היה ידוע בתור פוליטיקאי שיודע היטב כיצד לעבוד עם הפקידים יד ביד - פעם הוא מוותר להם, ופעם הם מוותרים לו, כל אחד היכן שחשוב לו. משום שזה משחק שצריך לעבוד לטווח הארוך, לטובת הציבור. נטו-כחלון פועל אחרת, כי הוא פועל רק לטווח הקצר של הקמפיין, ודורס את הפקידות בלי חשבון.