צוללת של חיל הים
צילום: פלאש 90

פרשת הצוללות: שישה עוכבו לחקירה, בהם מקורב לנתניהו

המעורבים חשודים בעבירות שוחד ומרמה במסגרת "תיק 3000". אחד מהם הוא אבריאל בר יוסף, לשעבר המשנה לראש המל"ל
רועי ינובסקי
10 ביולי 2017
08:28
עודכן ב 23 אוקטובר 14:12

המשטרה עיכבה הבוקר (שני) לחקירה באזהרה שישה חשודים במעורבות בפרשת כלי השיט, בחשד לביצוע עבירות שוחד וקבלת דבר במרמה. בין החשודים מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ששמו עלה עם תחילת הפרשה, וכן איש עסקים מוכר. בצהריים הותר לפרסם כי הבכיר הביטחוני לשעבר שעוכב לחקירה הוא אבריאל בר יוסף, לשעבר המשנה לראש המל"ל. לפי החשד, כמה מן החשודים היו עובדי ציבור גם במהלך האירועים שבגינם הם נחקרים.

בר יוסף כבר נחקר לפני כחצי שנה בפרשה אחרת, בה נחשד כי הוא ומשפחתו קיבלו כספי שוחד מאיש עסקים גרמני. בתמורה, על פי החשד, הוא קידם ענייניהם בעת שהיה נציג המל"ל בוועדת צמח לבחינת מדיניות משק הגז בישראל. שמו הותר לפרסום לבקשתו. עורך דינו ז'ק חן אמר כי "לאחר חודשים ארוכים שבהם פורסם דבר החקירה, שמח מר אבריאל בר יוסף שניתנת לו ההזדמנות להשיב לכל שאלות החוקרים ולהדוף את הטענות שהושמעו בתקשורת".

פרשת הצוללות, המכונה גם "תיק 3000", עוסקת ברכש כלי שיט מגרמניה, שכללה רכישת שלוש צוללות וספינות להגנה על אסדות קידוח גז בים התיכון בשווי מיליארד וחצי דולרים מהתאגיד הגרמני "טיסנקרופ". הבדיקה בפרשה החלה לאחר שנחשף כי עו"ד דוד שמרון, קרוב משפחתו ואחד מאנשי סודו של נתניהו, ייצג גם את איש העסקים מיקי גנור, בשעה שהיה הנציג של התאגיד הגרמני בישראל. במסגרת זאת, היה שמרון מעורב בדיונים על רכישת הצוללות ועל מתן שירותי אחזקה לכלי השיט.

אתמול הודיע משרד הביטחון כי ירכוש מערכות לחימה בשווי מיליארד וחצי שקלים במטרה להגן על אסדות הגז במים הכלכליים של ישראל. התעשיות הביטחוניות בישראל הן שיספקו את המערכות, והעסקות יושלמו עד סוף השנה. בין היתר כולל הרכש מערכות יירוט, לוחמה אלקטרונית, שליטה ובקרה ועוד. 

בפברואר האחרון הפכה הבדיקה סביב הפרשה לחקירה פלילית, המנוהלת ביחידת להב 433 של המשטרה. במסגרת החקירה נחקר חשד להטיית מכרזים. לפי שעה, נתניהו איננו בין החשודים בפרשה.

בעקבות פתיחת החקירה נדחתה החתימה על מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה. לפני כשבועיים דיווח העיתון הגרמני "דר שפיגל" כי עסקת המכירה אושרה על ידי המועצה לביטחון לאומי במדינה. לפי הדיווח, שלא אושר על ידי גורמים רשמיים בגרמניה, המועצה קבעה כי אם בחקירות המתנהלות סביב העסקה יועלו ראיות לשחיתות, לגרמניה תהיה הזכות המלאה לבטל אותה.