המכתב השווה מיליארדים. צילומים: פלאש90
המכתב השווה מיליארדים. צילומים: פלאש90

כרוניקה של קידום אינטרסים, בשלושה דילוגים קלילים

איך מנכ"ל משרד התקשורת מגיב לדוח מבקר המדינה? בעובדות אלטרנטיביות. כך עובדת תעשיית הספק
שאול אמסטרדמסקי
01 בספטמבר 2017
00:00

מה החלק הכי מדהים בדוח המבקר על משרד התקשורת ויחסיו עם בזק?

שמנכ"ל המשרד שלמה פילבר, שהיה ראש המטה של הליכוד בבחירות האחרונות ומיד לאחריהן מונה לתפקיד מנכ"ל המשרד בידי ראש הממשלה נתניהו כמשרת אמון, מתכחש ומכחיש את הדברים הנחרצים שכותב עליו מבקר המדינה.

לפילבר ניתנו כמה הזדמנויות להשיב לטענות של מבקר המדינה, לנסות לסתור אותן, לשלול אותן. הוא ניצל את כולן. הוא סיפק למבקר חומר רב. ולמרות הטענות האלה, המבקר קובע שפילבר קידם את האינטרסים של בזק מבלי שהוא מיידע את הפקידים המקצועיים במשרד שקשורים לנושא, ותוך שהוא מסתמך על הבטחות בעל פה שניתנו לו מבכירי בזק באופן אישי, בישיבות בלי תיעוד, ומבלי שההבטחות הללו נבדקו בידי אנשי משרד התקשורת. מבקר המדינה קובע זאת חד וחלק, כי הטענות והראיות של פילבר לא מחזיקות מים. אבל פילבר ממשיך להכחיש.

בעולם של עובדות אלטרנטיביות, זה לא משנה יותר אם מבקר המדינה קובע משהו, או אם בית המשפט פוסק משהו, או אם משהו כתוב שחור על גבי לבן בספרי ההיסטוריה. בעולם של עובדות אלטרנטיביות, מספיק לכתוב בפייסבוק בצורה בוטה מספיק "שמאלנים!" או "ימנים!" או "זו רדיפה פוליטית!" או משהו מהז'אנר הזה, בשביל שצד אחד לגמרי יפסיק להקשיב ויעבור למתקפה על הצד השני. בעולם של עובדות אלטרנטיביות לעובדות האמיתיות אין חשיבות, הן הופכות לאלטרנטיביות באותה מידה. וזו בעצם מטרת המהלך הזה, זו מטרתו של מי שצועק.

אז הנה העובדות האמיתיות:
ב-21 בדצמבר 2016, רגע לפני שנגמרת השנה, שלמה פילבר שיגר לבזק מכתב שהפתיע את כל שוק התקשורת, את הפקידים במשרד התקשורת ובמשרד האוצר. במכתב הזה, שהדרך היחידה שהעולם למד על קיומו היא מכך שבזק דיווחה עליו לבורסה, המנכ"ל פילבר בישר לבזק כי הוא פועל בשלב ראשון לבטל את ההפרדה המבנית שלה.

מכתב שניה לפני סוף השנה. שלמה פילבר, מנכמכתב מפתיע רגע לפני סוף השנה. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

ההפרדה המבנית של בזק היא סד מלאכותי שנכפה עליה על ידי משרד התקשורת בעצמו, בניסיון לעודד תחרות בשוק על ידי גורמים אחרים, בשביל שבזק לא תטרוף אותם בחיים ותשתלט על השוק ולא תשאיר שום סיכוי לתחרות. כל הגורמים בשוק הזה, למעט המתחרות של בזק, סבורים כי ההפרדה המבנית הזו היא שריד ארכיאולוגי מיושן ושצריך להתקדם לעולם מודרני יותר. הדעות חלוקות רק על מתי צריך לבטל את ההפרדה הזו, באיזו מהירות, ומה צריכים להיות התנאים בשביל שההפרדה הזו תבוטל.

לפילבר אצה הדרך. לפי המבקר, באמצע 2016 פילבר הודיע לבזק שהוא מתכוון לשנות את המדיניות הקיימת. בזק הזדרזה וכתבה לו חזרה שלדעתה יש לבטל בהקדם את ההפרדה המבנית. משם, הכל קרה מאוד מהר. בזק לחצה. היא טענה שהיא חייבת את ביטול ההפרדה המבנית עד סוף 2016, משיקולי מס. המכתב של פילבר, זה שהודיע על ביטול ההפרדה המבנית, היה עתיד להיות שווה לבזק מיליארד שקל ויותר (פרוסים על פני כמה שנים). יותר מזה, לפי התנאים שבה בזק רכשה את החלק של אלוביץ ביס, המכתב הזה של פילבר היה עתיד להיות שווה כמה עשרות מיליונים באופן אישי לבעל השליטה בבזק שאול אלוביץ, לו התכנית היתה מתממשת עד סוף 2017.
בשורה התחתונה, קובע המבקר, בזק ביקשה, ופילבר נעתר. זו לא ספקולציה, זו עובדה: הוא נעתר לבקשה של בזק, כי מבחן התוצאה מלמד שהוא שלח את המכתב הזה רגע לפני סוף השנה.

זאת ועוד, מבקר המדינה מגלה כי הוא שלח את המכתב הזה למרות שהפקידים שלו לא ידעו שזה מה שהוא עושה. לא סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת ולא היועצת המשפטית של משרד התקשורת. הם למדו על כך בדיעבד. זו עובדה.

יותר מזה. בתהליך שקדם למכתב הזה, כמה חודשים קודם לכן, לאחר שפילבר נפגש עם בזק ושמע את הבקשה שלהם, הוא התחיל לקדם את הנושא מול פקידי המשרד שלו. סמנכ"ל הכלכלה שלו חשב שהגישה של המנכ"ל אינה נכונה. שהדרך להשגת השקעה של בזק בתשתיות היא על ידי הגברת התחרות, ושבכל מקרה ההשקעה של בזק תמורת ביטול ההפרדה המבנית היא קטנה מדי, ועוד שורה של השגות. הוא המשיך להציג את העמדה הזו באופן עקבי, אפילו יום לפני שהמנכ"ל פילבר החליט להוציא את המכתב שלו לבזק. הלשכה המשפטית של משרד התקשורת עמדה גם היא על הצורך בבדיקה מעמיקה של המהלך לפני שמבצעים אותו.

העמדה המקצועית הזו לא הפריעה לפילבר לשלוח את המכתב שלו לבזק בכל זאת.

המכתב השווה עשרות מיליונים. שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק (צילום: יחהמכתב השווה עשרות מיליונים. שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק (צילום: יח"צ)

בזק שמחה מאין כמותה על המכתב של פילבר. יומיים לאחר שבזק קיבלה את המכתב של פילבר היא הזדרזה והודיעה על כך לבורסה. יומיים לאחר מכן דירקטוריון החברה אישר את מיזוג בזק ויס בהמשך לאותו מכתב של פילבר. יום לאחר מכן בזק כבר הגישה מכתב עם הצעת המיזוג לרשת החברות, והכל הכל בשביל להספיק עד 31 בדצמבר של אותה שנה, לצרכי מס. זהו. זה היה האינטרס, ומנכ"ל משרד התקשורת שירת אותו במלואו.
לא מאמינים? הנה ציטוט של פילבר עצמו מתוך ישיבה עם נציגי בזק באוקטובר 2016: "בזק הסכימו להיכנס בהקדם להשקעה בתשתיות בשני תנאים. הראשון, ידיעה שמתקדמים בתהליך להפרדה מבנית. השני, קבלת הטבות מס… מנסים להתכנס מבחינת לו"ז לדצמבר מבחינת הפרדה תאגידית עם יס. זה הנושא הדחוף ביותר מבחינת לוחות הזמנים".

בהמשך אותו חודש, כשהוא הציג את הדברים לממלא מקום שר התקשורת צחי הנגבי, המנכ"ל פילבר אמר ש"כעת אנחנו נכנסים לחלון זמן משמעותי מבחינת בזק. בזק היא הבעלים של יס… בזק אמרו שהם צריכים לסיים עד סוף 2016 כדי לקבל את ההטבות". בזק אמרו, והמנכ"ל עשה.

יש לו הסברים, לפילבר. הוא טוען שהמדיניות של משרד התקשורת היא ארכאית (והוא צודק בחלקו). הוא טוען שהוא המנכ"ל וזכותו לקבל החלטות (והוא צודק, כל עוד ההחלטות מתקבלות בצורה נאותה, וזה לא המקרה, כפי שקובע מבקר המדינה). הוא טוען שהדרך היחידה לקדם את השוק הזה היא לחייב את בזק להשקיע הרבה כסף בפיתוח התשתיות שלה ושהדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי ביטול אותה הפרדה מבנית מלאכותית, בהדרגה, תוך פיקוח שבזק לא טורפת את המתחרות.

וייתכן שהוא צודק גם בזה. אבל הדרך שבה הוא עשה את זה, כך על פי המבקר, לא שירתה את המטרה הזו. אם אתם רוצים לתמרץ את בזק לעשות משהו, מה ההיגיון שקודם תעשו את המשהו הזה ורק אחר כך תצפו מבזק שתמלא את חלקה בעסקה? ואפילו אם האמון שצריך לתת בבזק הוא פנומנלי, משרד התקשורת לא בדק את ההבטחה שלה לעומק, לא בדק את המספרים. כלום, כך קובע המבקר בכל אופן. אז למה אצה למנכ"ל פילבר הדרך? למה הוא היה חייב למהר ולעשות את זה בצורה רשלנית כזו? האם זה קשור בצורה כלשהי לעובדה שבעל השליטה בבזק שאול אלוביץ הוא חבר של ראש הממשלה כבר 20 שנה? אותו ראש ממשלה שפילבר הוא היה מינוי אישי שלו.

על כך לא נקבל תשובה, ככל הנראה.

רק ערימה של עובדות אלטרנטיביות.