(צילום: תומר ניוברג, פלאש 90)
(צילום: תומר ניוברג, פלאש 90)

מקלטים לנשים מוכות - כמה כסף צריכה להשקיע המדינה באישה מוכה?

כמה כסף צריכה המדינה להשקיע באישה מוכה? בשאלה הזאת תצטרך להכריע בקרוב ועדת התעריפים של משרד האוצר. כאן באמת מסבירים הכל מהתחלה
פולי טובמן
18 ביולי 2017
00:00
עודכן ב 13:19

מתחילת השנה נרצחו בישראל 12 נשים על ידי בני הזוג, האחים, האבות, הדודים ואפילו הבנים שלהן. ביום ראשון האחרון נדקרה בנצרת אישה בהריון. מצבה בינוני. גם הפעם החשוד במעשה הוא בן זוגה.

רק השבוע חזינו בהצבת גלאי מתכות בהר הבית בעקבות הפיגוע שבו נרצחו שני שוטרים. מה קרה אחרי שבשבוע אחד ביוני נרצחו שלוש נשים יום אחר יום? התכנסה בכנסת ועדת חירום מיוחדת. הכיסאות שהוכנו לשר ביטחון הפנים ושר הרווחה נשארו ריקים.

אוזלת היד של המדינה בטיפול באלימות נגד נשים ניכרת גם במצב המקלטים לנשים מוכות, שסובלים מתקצוב חסר, גירעונות ובקושי מחזיקים את הראש מעל המים. וכשהמערכת שאמורה לספק ביטחון לנשים שחוששות לחייהן קורסת תחת הנטל, איך אפשר למנוע את הרצח הבא? "כאן באמת" מסבירים למה מקליטי הנשים מתקשים לתפקד.

כמה מקלטים לנשים מוכות יש בישראל?
כיום פועלים בישראל 14 מקלטים, שמנוהלים על ידי עשר עמותות שנבחרו במכרז. הזכייה במכרז היא לחמש שנים. מדי שנה משרד הרווחה מחדש את הרישיון בהתאם לעמידה בהסכמים ולשביעות הרצון שלו מהתנהלות העמותה. בכל מקלט יש מקום ל-12 נשים ול-24 ילדים. לרוב הנשים נשארות במקלטים בין חצי שנה לתשעה חודשים.

כמה כסף המקלטים מקבלים מהמדינה?
משרד הרווחה מעביר למקלטים 75% מהתקציב, ו-25% נוספים הם מקבלים מהרשות המקומית שבה נמצא המקלט (כשמדובר באישה חסרת מעמד משרד הרווחה מממן את מלוא התקציב). ב-2016, העביר המשרד 18.1 מיליון שקל, וסך הכל התקציב עמד על 24 מיליון שקל.

איך קובעים כמה כסף המקלטים יקבלו?
עבור כל אישה שמגיעה למקלט, העמותה מקבלת 15 אלף שקל - תקציב שאמור להספיק לאישה עם שני ילדים. התעריף לא משתנה לפי מספר הילדים - המקלט יקבל אותו סכום בדיוק לאישה ללא ילדים ולאישה עם ארבעה ילדים. משרד הרווחה החליט שהממוצע הוא שני ילדים לאישה לפי נתונים שהוא אסף במהלך השנים. לטענת משרד הרווחה, הבדיקה מתבצעת מחדש מדי שנה, אך ממוצע הילדים לא עולה.

כיוון שלעמותה יש עלויות קבועות שאינן תלויות במספר הנשים במקלט, כמו משכורות לעובדים, משרד הרווחה מעביר את התקציב לפי ההנחה שבמקלט יש 80% תפוסה. כלומר, שעשר מהמיטות במקלט תפוסות. כך יכול להיות מצב שבמקלט יש רק שש נשים, אבל הוא קיבל תקציב לעשר נשים. אם התפוסה עולה מעל 80%, התקציב עולה בהתאם.

זה מספיק?
לטענת העמותות, ממש לא. כל מקלט מקבל בשנה בסביבות 1.8 מיליון שקל. בדיון שנערך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת ביוני האחרון, אמרה מנכ"לית עמותת מעון חירום לנשים דינה חבלין דהן כי עלות ההפעלה של כל מקלט עומדת על 3-2.5 מיליון שקל בשנה.

לפי יו"ר עמותת ל.א לאלימות רות רזניק, בעוד שהתקציב שקיבלה העמותה, שמחזיקה שלושה מקלטים, עמד על כ-5.5 מיליון שקל ב-2016, ההוצאות של העמותה הסתכמו ב-8.5 מיליון שקל. בעקבות הגירעון העמוק שאליו נקלעה העמותה, היא נאלצה להודיע שהיא סוגרת מיידית שניים מהמקלטים שלה. בינתיים, איום הסגירה נדחה בעקבות הגעה להבנות עם משרד הרווחה. המשרד הבטיח שעד סוף ספטמבר תעריף חדש ייכנס לתוקף והמקלטים יקבלו השלמות רטרואקטיבית על חלק מחודשי 2016. בינתיים, המקלטים קיבלו מענק בגובה 10% מהתקציב של שנה שעברה - כ-1.8 מיליון שקל ל-14 מקלטים.

למה נוצר הפער?
ראשית, לטענת העמותות החישוב לפי אישה עם שני ילדים לא תואם את המציאות. בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבלין דהן ציינה כי בעוד שב-2014 התעריף עמד על 14,159 שקל לאישה, בפועל העלות של כל מקלט למשפחה עמדה על 18 אלף שקל. מאז התעריף, שצמוד למדד, עלה ב-6% בלבד.

סיבה נוספת היא שסל השירותים של משרד הרווחה לא מספק את כל הצריכים הדרושים לנשים. העמותות נאלצות לממן מכיסן פעילויות הכרחיות שלא נמצאות בסל, כמו כמו שעות נוספות לגננת או פסיכיאטרים. משרד הרווחה יודע שהתוספות הכרחיות ובעצמו אף מעיד שהמקרים שמגיעים למקלטים הפכו לחמורים יותר במהלך השנים. כך, למשל, מספר הילדים גדל והתגברה גם המודעות לכך שהילדים זקוקים לטיפול התגברה. בנוסף, ישנה עלייה במספר הנשים חסרות המעמד בישראל, שחיות ללא אזרחות וללא זכויות, כמו טיפול רפואי. העלייה בעוני בישראל פגעה גם היא בנשים שמגיעות למקלטים. עם זאת, בינתיים סל השירותים עדיין לא השתנה.

"התעריף היום לא מכסה את ההוצאות כי הוא נבנה לפני 17 שנה", אומרת ל"כאן באמת" יעל גולד, מנכ"לית עמותת ל.א לאלימות. "הוא לא מתאים את עצמו למציאות העכשווית, לאוכלוסייה, להוצאות הנדרשות ולכל הטיפולים הדרושים. האוכלוסייה שהיתה לפני 17 שנה היא לא אותה אוכלוסייה שמגיעה היום והדרישות שונות". 

"אנחנו לא עסק כלכלי, אנחנו עמותה עם אידאולוגיה. אנחנו נותנות את מה שאנחנו יכולות לתת ולא מסתכלות על מה שחובה ולא חובה. אנחנו נותנות את מה שחשוב. למשל, אנחנו לא מחויבות לתת טיפול פסיכיאטרי, אבל אנחנו מספקות את זה בלית ברירה. כי כשיש לי מקרה של מישהי שמנסה להתאבד, גם אם אין לי מימון, אני חייבת להביא פסיכיאטר שיאזן אותה. זה לא חלק מהתקציב שלי, אבל אני לא יכולה שלא לתת את השירות הזה. אני לא יכולה לסכן את האישה הזאת או את הנשים האחרות במקלט".

אז כמה כסף חסר כדי לעשות את כל זה?
בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף טען כי יש צורך בתוספת של לפחות 30% לתקציב שמקבלות העמותות. אם משרד הרווחה יחליט להוסיף שירותים נוספים לסל השירותים הקיים, לטענת מנכ"לית ל.א לאלימות יעל גולד יהיה צורך בתוספת גדולה יותר מ-30%.

מי אחראי על העלאת התקציב?
ועדת התעריפים של משרד האוצר. הוועדה צפויה להתכנס ביום ראשון הקרוב, ה-23 ביולי, ולדון בשינוי התעריף שמקבלים המקלטים. בוועדה יש שבעה נציגים שמגיעים ממשרד האוצר, ממשרד הרווחה ומהרשות המקומית. משרד הרווחה אחראי על הגשת ההצעה החדשה. בשנה וחצי האחרונות המשרד ניהל דיונים עם נציגי העמותות כדי להבין את הצרכים בשטח ולהציג את התעריף המתאים והנכון ביותר. לאחר שמשרד הרווחה יציג את המלצתו, נציגי הוועדה ידנו בו ויחליטו אם לאשר או לדחות אותו. כאמור, משרד הרווחה הבטיח לעמותות שעד סוף ספטמבר התעריף החדש עליו תחליט ועדת התעריפים ייכנס לתוקף.

polinat@kan.org.il