שרת המשפטים שקד, ח"כ אמיר אוחנה ושר התיירות לוין
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

סערה בדיון הראשון על "חוק הלאום"; 6 ח"כים הורחקו

נתניהו, שנחוש לקדם את החוק, ביטל את הגעתו ברגע האחרון. ח"כים מהאופוזיציה הורחקו: "חוק גזעני ופוגע בעיקרון השוויון"
זאב קם
26 ביולי 2017
10:19
עודכן ב 15:23

הדיון הראשון בכנסת על "חוק הלאום" התפתח היום (רביעי) לישיבה סוערת, שבמהלכה הורחקו שישה חברי כנסת מהאופוזיציה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכריז כי הוא נחוש לקדם את החוק השנוי במחלוקת, שנועד לקבע עדיפות לאופייה היהודי של המדינה על פני זה הדמוקרטי, ביטל את הגעתו לדיון ברגע האחרון בנימוק של "התייעצות ביטחונית דחופה". 

הדיון התקיים בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד). חברי הכנסת שהורחקו הם מיכל רוזין ואילן גילאון (מרצ), מסעוד גנאים, אוסאמה סעדי ואחמד טיבי (הרשימה המשותפת) ויואל חסון (המחנה הציוני), לאחר שטענו כי החוק פוגע בעיקרון השוויון וקטעו את הדיון בצעקות. ח"כ טיבי אף כינה את החוק גזעני. ח"כ אוחנה השיב כי "מי שטוען שהחוק הוא גזענות, כמוהו כטוען שהציונות היא גזענות. זכויות האדם תשמרנה לכולם באופן מלא, אבל זכויות לאומיות יש לעם היהודי בישראל ולו בלבד". בדיון נכחו גם שרת המשפטים איילת שקד ויו"ר ועדת השרים לנושא חוק הלאום יריב לוין. 

את החוק יזמו ח"כ אבי דיכטר מהליכוד וח"כים נוספים. ח"כ ציפי לבני מהמחנה הציוני תקפה את יוזמי החוק במילים חריפות, ואמרה כי הם סירבו להכניס את המילה "שוויון" לנוסח החוק. לדבריה, "החוק הזה הוא חוק קבורה למגילת העצמאות, שהיא תעודת הזהות של מדינת ישראל. אם מגילת העצמאות מוגשת לממשלה הנוכחית אתם לא תחתמו עליה, כי אתם מסרבים להוסיף את המילה שוויון לחוק הזה", אמרה.

לבני הוסיפה: "אם אתם רוצים אחדות, בלי צביעות ובלי גלגולי עיניים לשמים, תוסיפו את המילה שוויון ותקבלו אחדות. אם לא תוסיפו תקבלו מלחמה". חברת הכנסת מהמחנה הציוני פנתה ליו"ר הוועדה ח"כ אוחנה ואמרה: "אתה שותף גאה בקהילה הגאה - החוק הזה יפגע גם בשוויון הקהילה. הדברים של הרב אליהו הבוקר, הם אלה שיקבעו אם החוק יעבור".

שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה שהחוק נועד למלא חסר שקיים בספר החוקים במדינת ישראל. "ב-120 מדינות ההמנון מוגדר בחוקה. ב-136 מדינות הדגל מעוגן בחוקה. ב-170 מדינות השפה מעוגנת בחוקה. יש הרבה מדינות שעיגנו את הכנסייה שלהם בחוקה. החוק הזה היסטורי והוועדה הזו היסטורית. הערכים הדמוקרטיים מעוגנים בחוק הזה, ויש לנו הזדמנות גדולה לעגן את הערכים היהודים והלאומיים לנצח. הערכים היהודיים והדמוקרטיים לא עולים אחד על השני. הם צריכים ויכולים להיות מקבילים".

בתגובה לביקורת מצדו של יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, קראה לו שקד וליושבי ראש העבודה ויש עתיד להיות פעילים בגיבוש סעיפי החוק. "צריך להידבר עם האופוזיציה ויחד לעשות כאן היסטוריה", אמרה.  

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר בדיון כי "אנחנו בני המולדת הזו ואין לו מולדת אחרת מלבדה. שום חוק לא ימחק ולא יחליש את השפה הערבית, היא חלק מהמרחב הזה וכך היא תישאר". הוא הוסיף: "שום חוק אפרטהייד לא ימחק את העובדה שיש כאן שני עמים. אני בטוח שיש רוב במדינה הזו שייאבק בממשלה הזו ויעיף אותה. הערכים האוניברסלים עוד ינצחו אתכם".

יו"ר האופוזיציה הרצוג אמר בדיון על חוק הלאום: "אתם משחקים באש. אתם מביאים חוק שבוחן את מידת הנאמנות למדינה. מה תגידו לשכיב שנאן, שאיבד את בנו בפיגוע? שיש לו נקודה שחורה על המצח? 70 שנה המדינה קיימת ואתם טוענים שאין לה זהות? זו מדינה עם רוב יהודי ומיעוט ערבי ועם שוויון זכויות. אין שום צורך בחוק הזה, ערביי ישראל הם חלק בבניין המדינה בכל תחום ותחום".

יו"ר ועדת השרים לנושא חוק הלאום יריב לוין אמר בדיון כי "זו הצעת חוק שכל מפלגה ציונית צריכה לתמוך בה. היא מבטאת את היסודות העמקים ביותר של הציונות ואת היסודות שעל בסיסם נבנתה מדינת ישראל. יש כאן מבחן אישי גדול מאוד לכל חבר כנסת".

יוזם חוק הלאום, ח"כ אבי דיכטר מהליכוד, אמר: "לא יכול להיות שמספר החוקים של המדינה ייעדר חוק שיגדיר את זהותנו בצורה הבסיסית ביותר. תחת המטרייה הזאת של היעדר דיון ציבורי מנסים למרוח את החוק. מציע למקד דיונים עניינים ולקדמו במהירות".

הצעת חוק הלאום מבקשת לעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת אופייה כ"יהודית ודמוקרטית". בנוסף, נזכרים בהצעת החוק סמלי המדינה, מעוגנת ההכרה בירושלים כבירת ישראל, ובשפה העברית כשפה הרשמית. במקביל להכרה בזכות השבות והקשר עם יהודי התפוצות, נקבע כי יש לתת זכות לשימור המורשת של כל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום, וכן לשמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.

עיקר הביקורת על הצעת החוק הוא הסעיף שקובע כי כל חוקי היסוד יפורשו לפיו. בנוסף, הביקורת מתייחסת לסעיף לפיו שחוקי הכנסת יתפרשו לאור הקביעה שמדינת ישראל היא קודם כל יהודית ולאחר מכן דמוקרטית.