הרמטכ"ל גדי איזנקוט (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הרמטכ"ל: "הקלה בעונשו של אזריה תישקל בכובד ראש"

לדברי איזנקוט, "ביה"ד הצבאי אמר את דברו באופן חד וברור. התקיים הליך ערכי ומקצועי"
ענבל תמיר
30 ביולי 2017
19:20
עודכן ב 19:39

הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, אמר הערב (ראשון) כי אם אלאור אזריה יגיש בקשה להקלה בעונשו "היא תישקל בכובד ראש, תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים בדבר ומתוך מחויבותי אך ורק לערכי צה"ל, ללוחמיו ולמשרתיו".

בהודעה שפרסם ציין הרמטכ"ל כי "היום אמר בית הדין הצבאי את דברו באופן חד וברור. מערכת המשפט הצבאית קיימה הליך ערכי, מקצועי ונטול פניות ופסקה באופן עצמאי וללא כל התערבות פנימית וחיצונית". הוא הוסיף כי "צה"ל תחת פיקודי עסק בלמידת האירוע, הפיק ממנו לקחים וכך יוסיף לעשות גם לנוכח פסק הדין שניתן היום".

איזנקוט הדגיש בהודעתו את הערכתו כלפי כוחות צה"ל, בהם חטיבת כפיר בה שירת אזריה, והוסיף "אזריה הוא לוחם צה"ל ששירת כמו רבים מחיילינו בחוד החנית ולקח חלק באתגר המשותף שתכליתו מתן ביטחון לאזרחי מדינת ישראל".

מוקדם יותר היום דחה בית הדין הצבאי לערעורים בראשות השופט אלוף דורון פיילס את ערעורו של אזריה, והותיר על כנה את ההרשעה שלו בעבירה של הריגה והתנהגות בלתי הולמת בגין ירי במחבל מנוטרל בחברון. גם עונש המאסר, העומד על שנה וחצי, נותר בעינו. שר הביטחון אביגדור ליברמן כי הוא מציע למשפחה שלא לערער לבית המשפט העליון, וכי הרמטכ"ל יתחשב בנסיבות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי דעתו לא השתנתה, וכי הוא בעד חנינה לחייל המורשע. פרקליטו של אזריה, עו"ד יורם שפטל, ביקש אישור לערער לעליון ועיכוב ביצוע, ובקשתו התקבלה עד ל-9 באוגוסט. משמעות הדבר היא שאזריה יחל לרצות את מאסרו בכלא 4 ביום רביעי הבא - אלא אם יוגש ערעור לבית המשפט העליון. 

הרכב מורחב של חמישה שופטים קיבל את גרסת בית הדין שהרשיע את אזריה בחודש פברואר, לפיה עדותו "מתפתחת, כבושה ובלתי אמינה", והוא לא פעל מתוך הגנה עצמית כפי שטען. עוד קבעו כי הירי שביצע אזריה במחבל במרץ 2016 "הזכיר עבודה במטווח ולא בזירה של פיגוע". השופטים הוסיפו: "חיילים הפועלים בשררה ובאלימות מחלישים את צה"ל והמדינה - ואין לקבלם". 

בתוך הרכב השופטים נרשמה גם דעות מיעוט שתמכה בהטלת עונש חמור יותר על אזריה. התומכים בה הסבירו כי "בהתחשב באופי העבירה, נראה לנו שהיה צריך לקבוע מתחם ענישה של 30-60 עונשי מאסר בפועל". עוד נכתב בדעת המיעוט כי "צריכה הייתה להיות חרטה מצדו. אי הבעת חרטה - מסקנתה כי מידת העונש צריכה להיות כלפי מעלה".