(צילום: Shutterstock, עיצוב: אפרת לוי)

אי אפשר לגייס? נביא סטודנט

ב-2016 החליטה הממשלה לעצור לשנתיים גיוס עובדים לשירות המדינה כחלק מקיצוץ רוחבי. מה עשו משרדי הממשלה? במקום לייעל את המערכת, גייסו סטודנטים
הילה ויסברג
01 באוגוסט 2017
11:39
עודכן ב 11:40

אינפו

תסתכלו על הטבלה הזו. במבט ראשון, מדובר בבליל מפחיד של מספרים. אבל בעצם - היא מספרת סיפור מעניין מאוד על איך מגייסים עובדים לשירות המדינה בדלת האחורית. בשירות המדינה, הכוונה היא למשרדי ממשלה, בתי חולים ממשלתיים ויחידות הסמך, כמו מטה הסייבר הלאומי.

הממשלה עצרה את גיוס העובדים לשירות המדינה

בשלוש השנים האחרונות מספר העובדים הכולל בשירות המדינה גדל בכמה אלפים ספורים, או אפילו לא גדל כלל אם מתמקדים רק בשנתיים האחרונות. הסיבה לכך נעוצה בקיצוץ הרוחבי שעליו הוחלט עם אישור תקציב המדינה ב-2016. הממשלה החליטה כי במשך שנתיים (2019-2017) לא ייקלטו עובדים חדשים לשירות המדינה, אלא בנסיבות מיוחדות. המשמעות של ההחלטה היא שהמדינה פשוט מקפיאה מכרזים - ולא מגייסת עובדים נוספים. הנה: מצבת העובדים ב-2016 היא 75,685. וב-2017? בדיוק אותו דבר.

רק מה לעשות, שאוכלוסיית ישראל ממשיכה לגדול, וגם הצרכים של משרדי הממשלה גדלים ומשתנים, ולכן צריך עובדים. אז מה עושים? מגייסים סטודנטים. בין 2014 ל-2017 גדל מספר הסטודנטים ב-40%, מ-2,711 סטודנטים ל-3,765 סטודנטים. ב-2017-2016 - התקופה שבה כאמור לא גדל כלל מספר העובדים "התקניים" במדינה - מספר משרות הסטודנט גדל ב-15%.

כך, למשל, ב-2017-2014, גדל מספר הסטודנטים במשרד לשוויון חברתי מ-5 ל-21; בנציבות שירות המדינה מ-37 ל-58 סטודנטים; במשרד התקשורת מ-17 ל-30 סטודנטים; במשרד האוצר מ-136 ל-160 סטודנטים; במשרד החוץ מ-66 ל-131 סטודנטים; ובמשרד ראש הממשלה מ-35 סטודנטים ב-2014 ל-64 ב-2017.

הסטודנטים הם כוח עבודה זול שקל לפטר

"הנתונים של הנציבות מראים דבר ברור: הוא תקוע. אין שם התחדשות", אומרת רחלי אדרי, מנכ"לית עמותת מעש לחיזוק והתחדשות השירות הציבורי. "ומכיוון שצריך לגייס אנשים, אז פונים לדרך העוקפת - ואלה הם הסטודנטים. זה עובד היטב עם המגמה של המדיניות של משרד האוצר בשנים האחרונות להקפיא גיוסים מצד אחד, ולהעדיף העסקת סטודנטים - שהיא זולה בהרבה - מצד שני".

אכן, סטודנטים בשירות המדינה מועסקים לפי שעה, והתעריף המשולם להם הוא נמוך: שקל מעל שכר המינימום, כלומר, מעט פחות מ-28 שקל לשעה. הם גם מקופחים בזכויותיהם לעומת עובדי מדינה מן המניין. אם יעבדו בשבתות, למשל, הם יהיו זכאים לתשלום של 150%, ולא של 175% כמו העובדים האחרים. הם גם לא מורשים להשתתף בטיולים או ימי הכיף המשרדיים, ואף לא מקבלים שי לחג.

לכשעצמו, גיוס סטודנטים לשירות המדינה הוא לא דבר רע. הסטודנטים זוכים למשרה שמכינה אותם ליום שאחרי התואר, ואילו משרדי הממשלה מקבלים כוח עזר. אך כעת העסקת הסטודנטים משמשת כדרך עוקפת לגיוס עובדים, שאינה מטפלת בשורש הבעיה: יותר מדי עובדים (לתפישת האוצר) בשירות המדינה, מצד אחד; ודרכים לא יעילות ומסורבלות לגיוס עובדים באמצעות מכרז, בימים כתיקונם, מצד שני.

רק אתמול, אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ש"למנות מישהו לתפקיד לוקח שנה, ולהעביר מישהו מתפקידו - שנתיים. המערכת הזו גומרת עלייך". אלא שסטודנטים, לעומת עובדים במשרה מלאה, אפשר למנות במהירות יחסית ומי שבוחר בהם לתפקיד הוא המנהל ולא ועדת המכרז. בקיצור, מדובר בתהליך יעיל וגמיש. וזה בדיוק הדבר שחסר כיום בשירות המדינה.

יותר מזה: לפי אלעד דמסקי, מנכ"ל ועד הפעולה של הסטודנטים בשירות המדינה, ישנם תפקידים במשרדי ממשלה מסוימים שהם תפקידים ב"תקן" (כלומר שאדם אמור למלאם במשרה מלאה ולהתמנות דרך מכרז), שלמעשה ממלאים סטודנטים. "כשסטודנט, שהמשרה שלו ארעית בהגדרתה, נכנס למשרת תקן - אז הזיכרון הארגוני של המשרד נפגע", אומרת אדרי. "סטודנטים הם כוח עבודה מעולה. אבל סטודנטים נועדו לעסוק בדברים נקודתיים, ולא להוביל תהליכים. אם הם מתמנים לתפקידים שאנשים אמורים למלא במשרות מלאות וללא הגבלת זמן, אז ברור שאיכות העבודה, ואיכות השירות שהציבור מקבל, עלולות להיפגע. במקום לאפשר לכל אותם צעירים להשתלב באמת בשירות המדינה, המערכת מעדיפה לעשות בהם שימוש מוגבל, רק במשרות סטודנט. משרות אלה הן מטבען מוגבלות בהיקף ההעסקה ובפונקציות שאותן ממלאים הסטודנטים". 

דמסקי לא מסכים עם טענתה של אדרי. "זה מופרך להניח שאזרחים נפגעים מכך שיש יותר סטודנטים בשירות המדינה. להפך - מדובר בעובדים עם מוטיבציה ויכולות גבוהות. זה נכון שהעסקת סטודנטים היא גמישה ושקל לגייס ולפטר סטודנטים, ושהיבטים אלה מקנים להם יתרון". לדבריו, הגידול במספר הסטודנטים נובע גם מכך שבשנים האחרונות נוצרו משרות חדשות בשירות המדינה של שירותי מענה טלפוני לציבור - משרות שמתאימות לסטודנטים. "ברגע שהמדינה הבינה איזה פוטנציאל טמון בהעסקת סטודנטים - היא הגדילה את הצוהר הזה".

נציב שירות המדינה היוצא, עו"ד משה דיין, טוען - כמו דמסקי - שהסיבה העיקרית לכך שרואים יותר סטודנטים במשרדי הממשלה בשנים האחרונות היא שהם פשוט עובדים טובים. "בנציבות, למשל, ליקקנו את האצבעות מהפרויקטים שבהם עסקו הסטודנטים", אומר דיין. "אלה חבר'ה מדהימים וטכנולוגיים. כוח עבודה צעיר ונמרץ. הם מקבלים כרטיס כניסה אופציונלי לשירות המדינה. לתפישתי, טוב שיגיעו אלינו בשלבים מוקדמים של הלימודים, מאשר שהמצטיינים בהם 'ייחטפו' קודם לכן בידי חברות בשוק הפרטי. המגמה הזו מבורכת".

ומה לגבי סטודנטים שממלאים תפקידי "תקן"? זה לא סביר.
"התופעה הזו לא צריכה להיות. אם היא מתרחשת, זה קורה רק בשוליים". 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ראשית, יודגש כי הנתונים המוצגים הם חלקיים ולא מציגים את כלל עובדי המדינה כך שהם בעיקר מציגים את יחידות המטה. שנית, מדיניות הממשלה (המבוססת על הרציונל של הקצאת משאבים יעילה) הנה שהגידול בעובדי המדינה שביחידות המטה צריך להיות מצומצם יחסית, זאת לעומת הגידול ביחידות שאינן מטה שם צריך להיות עיקר הגידול".