(צילום: ליאור פז)

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא סופרים את המזרחים

הלמ"ס לא יודעת כמה מזרחים דור שלישי גרים בישראל ומה מצבם הכלכלי-חברתי. למה? מבחינתה הם רק ישראלים ולמוצא של ההורים אין כבר משמעות
נופר משה
04 באוגוסט 2017
10:41

רוצים לדעת כמה נערים מזרחים מתקבלים ליחידת המודיעין בצבא? כמה נערות מזרחיות לומדות 5 יחידות במתמטיקה? למי יהיה קל יותר לרכוש דירה, לזוג צעיר אשכנזי או לזוג צעיר מזרחי? לא משנה כמה תנסו לגלות, לא יהיו לשאלות האלו תשובות. למה? כי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא יודעים.

הלמ"ס אחראית על איסוף נתונים של האוכלוסייה בישראל. היא עוקבת אחרי מצבם הכלכלי-חברתי של נשים, גברים, ערבים, עולים חדשים, אנשים שמתגוררים בערים, במושבים ובכפרים ואפילו עושה פילוח לפי גיל. אבל הלמ"ס לא יודע כמה מזרחים בני הדור השלישי יש בדיוק בישראל. למה? כי לפי הלמ"ס, בדור שלישי המוצא כבר לא חשוב ואין טעם לציין אותו. כלומר, אשכנזים, למשל, הם עולים שהגיעו מאירופה ומאמריקה והילדים שלהם. מזרחים הם עולים שהגיעו מאסיה ומאפריקה והילדים שלהם. אבל ילדים שההורים שלהם נולדו בארץ, הם רק ישראלים.

הנתונים של הלמ"ס חשובים כי הם מאפשרים לממשלה לקבל תמונת מצב עדכנית של אזרחי המדינה ובהתאם לדעת מה הם הצרכים הדרושים בשטח. דו"ח 'פני החברה' של הלמ"ס, למשל, מצא כי לפחות מ-30% מבני ה-55 בישראל יש פנסיה. בזכות הפרסום הנושא עלה לסדר היום בתקשורת, התקיים מושב מיוחד בכנסת לפני חודשיים ואפילו עובדים על הצעת חוק בנושא. אז בעצם, אם אתה לא נספר בלמ"ס, אתה לא קיים ואף אחד לא יודע מה המצב שלך והאם יש צורך בעזרה.

כולם ישראלים, אבל נקודת הפתיחה שלהם לא זהה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)כולם ישראלים, אבל נקודת הפתיחה שלהם לא זהה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

מיהו מזרחי?

הלמ"ס נגעה בעבר במזרחים דור שלישי ובבני דור שלישי בכלליות, כך ב-2008 היא ערכה סקר שבדק כיצד המשיבים מגדירים את עצמם. אבל הסקר עסק בעיקר בשאלות זהות והגדרה העצמית, שהן חשובות אך לא נותנות תמונת מצב לגבי יכולת כלכלית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא יכולה לענות על השאלה איך משפיע המוצא על חלוקת המשאבים והעושר במדינת ישראל. אבל לא רק שבלמ"ס לא יודעים את התשובה לשאלה החשובה הזו, הם גם עדיין לא החליטו איך בכלל מגדירים מיהו מזרחי.

נכון להיום, הלמ"ס קובע את המוצא העדתי עד דור שני בלבד, והוא נקבע לפי ארץ הלידה או מוצא האב. כלומר, מי שנולד באסיה או באפריקה או שאבא שלו נולד באסיה או באפריקה, הוא מזרחי. אבל מי שנולד בישראל להורים ילידי ישראל ומי שנולד בישראל ואמו נולדה באחת מארצות הערב - הוא ישראלי ולא מזרחי. הכלל הזה זהה גם לילדים להורים שהם דור שני לעלייה מברה"מ או מאתיופיה. אם האם מאתיופיה, אבל האב הוא דור שני בישראל, הילד יספר על ידי הלמ"ס כישראלי ולא כאתיופי. למה בלמ"ס מסתמכים רק על המוצא של האב? הם טוענים שזה כך בגלל "מסורת".

שאלת המוצא של מזרחים דור שלישי עלתה כבר בעבר. בלא מעט ימי עיון שערכו בלשכה, חוקרים מהאקדמיה העלו דרישה לפרסם נתונים אודות קבוצת "הישראלים" שרק הולכת וגדלה. לטענת החוקרים, רק בעזרת הנתונים האלו אפשר לקבל תמונת מצב אמתית לגבי חלוקת ההון בישראל, המוביליות החברתית והשינויים הבין דוריים ובעצם להבין אם המזרחים הצליחו להדביק את הפערים.

באוניברסיטת ת"א אפילו נפגשו לשם כך עם אנשי הלשכה. פרופ' נסים מזרחי, שיזם את המפגש כשהיה ראש המחלקה לסוציולוגיה, סיפר שפנה ללשכה אחרי שחוקרים רבים בחוג לא הצליחו למצוא נתונים על ההשפעה הכלכלית של המוצא על צעירים ילדי הארץ. בלמ"ס הקשיבו אך טענו שאחת מהסיבות לכך שיש קושי להשיג את הנתונים קשורה לצנעת הפרט. הם הבטיחו לבדוק את העניין ולשקול אותו לחיוב, אבל בסוף זה לא קרה ובחוג לסוציולוגיה הניחו לנושא.
גורמים בלמ"ס ציינו בפני "כאן באמת" חשש נוסף: הפחד שעיסוק במוצא בדור השלישי יעורר את 'השד העדתי'.

פרופ' ינון כהן מאוניברסיטת קולומביה היה אחד מהחוקרים היחידים שהצליחו להשיג נתונים מהלמ"ס על "הישראלים". אבל זה היה ב-1995- לפני יותר מ-20 שנה - והמחקר שלו חקר רק את ילידי 1970-1961. כהן גילה שהפערים בין האשכנזים למזרחים לא מצטמצמים וכי הפער בהשכלה עדיין קיים. מה קרה לפערים האלו היום? אי אפשר לדעת. כהן בדק גם את קבוצת 'המעורבים': ילדי הארץ שהם לא רק מזרחים או אשכנזים, אלא גם וגם. כהן גילה שהקבוצה הזו משכילה יותר מישראלים שנולדו לזוג הורים מזרחים. הממצא שלו מעיד על כך שבישראל, לפחות נכון לשנות המחקר, למוצא יש השפעה גדולה על המעמד החברתי והכלכלי. 

אינפו

יתרון הירושה

הדו"ח השנתי של מרכז אדווה לשנת 2015, שנכתב על ידי פרופ' שלמה סבירסקי אתי קונור־אטיאס ואמה רפופורט, עסק באי השיוויון בישראל ובדק את פערי השכר בין מזרחים דור שני לאשכנזים דור שני. מסתבר שהפער עומד על לא פחות מ-20%, לטובת האשכנזים. אבל לדעתו של פרופ' סבירסקי הפער בשכר לא מספר את כל התמונה: "השאלה החשובה באמת היא חלוקת העושר, וזאת שאלה שעדיין אין לה תשובה. אין נתונים שיכולים לספר לנו למי יש יותר נכסים. אי השיווין הוא שאלה של עושר ולא של משכורת".
פרופ' סבירסקי מתכוון לכמה כסף יש בבית. למשל, כשזוג צעיר רוצה לרכוש דירה היום, לרוב ההון העצמי למשכנתא מגיע מההורים. בנוסף, פעמים רבות הירושה שמקבלים הילדים היא פרמטר משמעותי מאוד, אפילו יותר מהמשכורות מהעבודה. להון יש גם נטייה לגדול מדור לדור, כך שגם אם המזרחים הצעירים יעבדו קשה מאוד, לא בטוח שהם יצליחו להדביק את ההון היסטורי של קבוצת האשכנזים.

אף אחד מהחוקרים, ששוחחתי איתם, לא עוקב היום אחרי שאלת המוצא, אולי בגלל חוסר הנתונים, אולי בגלל שיש שאלות בוערות יותר. אבל כשמסתכלים על השטח והיומיום הישראלי, מבינים שהשאלה המזרחית בוערת מתמיד. היא קיימת בדיון על חלוקה מחדש של שטחי השיפוט בין המועצות האזוריות בצפון ובדרום לבין עיירות הפיתוח. היא קיימת במאבק הבנים הממשיכים בירוחם, שבו ניסו צעירי העיר לקדם יוזמה שבה יקבלו שטח אדמה ללא עלות מהמדינה בדומה לבני הקיבוצים באזור. היא קיימת במאבק על הדיור הציבורי, שבו חלק גדול מהנאבקות הן נשים חד הוריות מזרחיות שמתקשות לשרוד בדומה להוריהם, שלא הורישו להן דבר. המטרה העיקרית של המאבקים האלו היא לעשות תיקון בחלוקת העושר והנכסים במדינת ישראל. אבל כדי לעשות שינוי דרמטי שכזה, קודם כל צריך להבין איך נראית המציאות מבעד למספרים של הלמ"ס.

תגובת הלמ"ס: "ניתן להתחקות אחרי דור שלישי ועשינו זאת בעבר. כשיוחלט על הגדרה רשמית של מוצא עד דור שלישי, נוכל להפיק מידע בהתאם. ההגדרה הנוכחית של מוצא מתייחסת לארץ לידת האדם שמוצאו נמדד, ואם נולד בישראל, לקבוצת המוצא של האב. הלמ"ס דנה באפשרות שינוי הגדרה זו משום שאין התחשבות בארץ הלידה של האם, ומשום שיותר ויותר אנשים נולדו בישראל וגם אביהם נולד בישראל. אכן, הגדרת מוצא עד דור שלישי נדרשת, אך היא מורכבת שכן עתה מגיעים לארבעה סבים שעשויים להיות מארבע קבוצות מוצא שונות.
אנו שואפים להגיע להגדרה מוסכמת בטרם הפקת הנתונים של סוף 2017 (בתחילת 2018)".

nofarm@kan.org.il