רה"מ נתניהו ושלדון אדלסון
צילום: בן דורי, פלאש 90

העליון: לחשוף את תיעוד שיחות נתניהו עם אדלסון

בית המשפט העליון קיבל את הערעור של עיתונאי ערוץ 10, רביב דרוקר, והורה לחשוף את השיחות בין השניים כחלק מחופש המידע: "לא עניין רכילותי"
תמר אלמוג ואמוץ שפירא
07 באוגוסט 2017
17:02
עודכן ב 17:05

בית המשפט העליון קבע היום (שני) כי יש לחשוף את תיעוד שיחות הטלפון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מו"ל ישראל היום, שלדון אדלסון, והעורך הראשי לשעבר עמוס רגב. בכך, קיבל את ערעורו של עיתונאי ערוץ 10 רביב דרוקר והפך את ההחלטה הקודמת של בית המשפט המחוזי בנושא. השופטים קבעו כי יש לחשוף זאת במסגרת חוק חופש המידע. בנוסף, נפסק כי המשיבים ישלמו לעותרים 20 אלף שקל על הוצאות משפט.

"אין מדובר בעניין רכילותי בקשר שבין גורם שלטוני לבין בעליו או עורכו של עיתון", נימק בית המשפט העליון. "הקשר בין ראש הממשלה לבין ישראל היום מצוי על סדר היום הציבורי ומעסיק את הציבור ואת המערכת הפוליטית שנים... והובילו בין היתר גם לבדיקת מבקר המדינה". עוד נכתב כי "יש הקושרים בין יוזמות החקיקה להגבלת פעילות העיתון למהלכים שהובילו להקדמת הבחירות".

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, כתב בפסיקתו: "מבלי להידרש לניתוח מדויק של סמכויות שר התקשורת ביחס לעיתון, די ביחסי הגומלין בין התקשורת הכתובה למשודרת, ובהשתייכותם של שני הענפים לזירה התקשורתית הרחבה שעליה אמון השר - כדי ללמד על זיקה ממשית בין תפקידו הציבורי של נתניהו לבין תחומי פעילותם של חבריו הוותיקים, אדלסון ורגב.

"זיקה זו מעצימה את האינטרס הציבורי בחשיפת טיב ועוצמת הקשר בין השלושה, ומאפשרת להורות על מסירת המידע המבוקש, מבלי לשלול לחלוטין את המרחב הפרטי שראש ממשלת ישראל זכאי לו. לכך יש להוסיף כי, על רקע האמור, העניין הציבורי בגילוי המידע מתעצם לנוכח המצב בו שר התקשורת הינו ראש הממשלה שבחר לכהן גם בתפקיד המיניסטריאלי. אין הכוונה לבקר, אלא לציין עובדה המשליכה על משקלו הנורמטיבי של העניין הציבורי בחשיפת המידע – באופן הגובר על הטעם בדחיית הבקשה".

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, בירכה על החלטת בית המשפט העליון: "ההחלטה מבהירה כי לא ניתן עוד להתחבא בחדרי חדרים בטענות של פרטיות כדי לחמוק מביקורת ציבורית. פרטיות נועדה להגן עלינו האזרחים, ולא על השלטון ובעלי ההון והעיתון. פסק הדין מבסס את זכות הציבור לבקר באופן יעיל את פעולות השלטון באמצעות המידע המצוי בידי השלטון, אך שייך לאזרחי המדינה וחייב להימסר לידינו".

עוד אמרה בלייר: "האינטרס הציבורי גובר על פרטיות בכל הנוגע לאופן בו מנוהלת המדינה תוך שימוש בכספי ציבור והשפעה על התודעה הציבורית באמצעות קשרי חברות ועסקים. קשרים שעד עתה נעשה כל מאמץ להשאירם באפילה מוחלטת".

אמש פורסם בחדשות הערב בכאן 11 כי ראש הממשלה צפוי להיחקר לפחות ארבע פעמים בפרשות 1000 ו-2000. רעייתו, שרה נתניהו, צפויה להיחקר בתיק 1000 אף היא. המשטרה צפויה לפרסם את המלצתה לקראת תקופת החגים, או לכל המאוחר מיד לאחר מכן. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צפוי להכריגע בנושא בתחילת 2018. 

הסיבה לעיכוב בפעילות המשטרה בנוגע לתיקים היא המגעים שהתנהלו עם ארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, שחתם שלשום על הסכם עד מדינה. הרו החל במגעים עם פרקליטות המדינה לפני יותר מחצי שנה, ומנדלבליט היה בסוד העניינים ועקב אחר ההתפתחויות. גורם בפרקליטות מסר לחדשות הערב כי ניתן יהיה להגיש כתב אישום בתיקי 1000 ו-2000 גם ללא עדי מדינה.