השופט בדימוס אליהו מצא
צילום: פלאש 90

השופט בדימוס מצא: "שקד רוצה לעלות עם טנקים על בג"ץ"

המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר תקף את דברי שרת המשפטים בוועידת המשפט, ואמר: "להגיד שבית המשפט הוא אנטי ציוני - אלו דברי הסתה"
30 באוגוסט 2017
10:14

אליהו מצא, לשעבר משנה לנשיא ביהמ"ש העליון, מותח הבוקר (רביעי) ביקורת חריפה על אמירותיה של שרת המשפטים איילת שקד אתמול בוועידת המשפט, לפיהן "הציונות לא תכפוף את ראשה בפני ערכי זכויות הפרט".

"דבריה הם חלק ממגמה מדאיגה מאוד של ניסיון להדגיש את יהדותה של המדינה על חשבון היותה מדינה דמוקרטית. זו מגמה מאוד מסוכנת שהולכת ומתגברת", אמר מצא בריאיון לתוכנית קלמן-ליברמן בכאן ב.

הראיון המלא:

מצא השווה את דבריה של שקד לדבריו של ח"כ מוטי יוגב. "שרת המשפטים אמרה אתמול דברים שאני רואה אותם כהמשך ישיר לאיום של ח"כ מוטי יוגב – לעלות על ביהמ"ש העליון עם D9. הוא רצה עם D9 והיא רוצה לעלות עם טנקים".

"זה לא מתקבל על הדעת, אנו מדינה יהודית ודמוקרטית. כל ניסיון להדגיש את יהודיותה של המדינה תהפוך אותנו למדינת אפרטהייד", אמר השופט בדימוס. "להגיד על בית המשפט שהוא אנטי יהודי או אנטי ציוני זה מגוחך - אלה דברי הסתה נגד ביהמ"ש".

השופט בדימוס התייחס לפסיקת בג"ץ לפיה לא ניתן יהיה לכלוא מסתננים שייסרבו לעבור למדינה שלישית, אשר כלפיה כוונו דבריה של שקד. לדבריו: "פסק הדין בעניין המסתננים מתעסק בזכויות אדם. המדינה לא מצליחה לפתור את הבעיה והיא מטילה את האשמה על בג"ץ כאילו הם אשמים בזה שהם יושבים שם בדרום תל אביב".

מצא הוסיף ששופטי בית המשפט אינם מושפעים מהביקורת הכבדה המוטחת לעברם, אולם הדבר משפיע על אמון הציבור במערכת המשפט. "בית המשפט העליון הוא צוק איתן, עומד על תילו ועושה את עבודתו נאמנה ולא מושפע מרעשי רקע, אבל הם משפיעים על הציבור, וזה לא טוב. שרת משפטים אסור לה שהיא תשמיע הכרזות שגורמות לציבור להתייחס לבגץ כפי שמשתמע מדבריה זו סכנה גדולה".

שקד נואמת בוועידת המשפט. צילום: פלאש 90

לדבריו, בית המשפט העליון הרבה יותר מאופק משנים עברו. עם זאת "ההתבטאויות של פוליטיקאים נגד הרשות השופטת הם פורצות גדר. השופטים לא מתבטאים כלפי הפוליטיקה כפי שקורה להיפך. הרשות השופטת עושה את מלאכתה, והשופטים לא יוצאים לתקשורת ואומרים את דעתם על מה שאמרו הפוליטיקאים".

בנאומה בוועידת המשפט בתל אביב אמרה שקד אמש כי "בישראל של 2017, אין כל התייחסות בחוקי היסוד להיותה מדינת הלאום של העם היהודי. הציונות הפכה לשטח המת של המשפט. לדבריה, תגובת מערכת המשפט בישראל לתופעת המסתננים מאפריקה היא פסילות חוזרות של החוק המבקש להתמודד עימה, כאשר "שאלת הרוב היהודי כלל לא קיימת".

"מערכת זכויות הפרט בישראל היא עניין שהוא כמעט מקודש בעיניי", המשיכה שקד, "אבל לא כשהיא מנותקת מכל הקשר. לא כשהיא מנתקת את עצמה מהייחודיות הישראלית, מהמשימות הלאומיות שלנו, מהזהות שלנו, מההיסטוריה שלנו, מהאתגרים הציוניים שלנו. הציונות אינה צריכה להמשיך, וגם לא תמשיך, לכופף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים".