הפסל של מרים נאור, הבוקר

פסל זהב של נשיאת העליון נאור הוצב מול ביהמ"ש והוסר

המיצג הוסר על ידי עובד עירייה. המשטרה חוקרת, אך לא מסרה מה החשד. ארדן: לא כל מחאה מצריכה חקירה
רועי ינובסקי, ורד פלמן ונוב ראובני
31 באוגוסט 2017
09:00
עודכן ב 11:14

פסל זהב של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, הוצב לפנות בוקר (חמישי) מול בית המשפט העליון בירושלים. עובדי עיריית ירושלים הסירו הבוקר את הפסל, שהוצב על ידי ארגון ימין.

הצבת הפסל התבצעה על ידי תנועת "דרך חיים" ועמותת העיר העברית, שבה חברים תושבים מדרום תל אביב המוחים על החלטת בג"ץ בנוגע לחוק המסתננים. "הגיע הזמן שנבחרי הציבור יתעוררו, אנו קוראים לראש הממשלה, לשרים ולחברי הכנסת, שהשבוע התבטאו כנגד פסילת החוק, במקום לפזר הבטחות, ופתרונות מקומיים לבעיות העולות משלטון בג"ץ, לחתור אחת ולתמיד לטיפול שורש אשר יסדיר את יחסי בג"ץ והכנסת", מסרו יוזמי המחאה.

ממשטרת ירושלים נמסר כי מאבטחים בבית המשפט העליון הזעיקו שוטרים ואלה החליטו לפתוח בחקירה. "בפעילות שגרתית של ניידות באזור האירוע נצפו מספר חשודים שיתכן שקשורים להצבת הפסל. מאחר ובשלב זה לא עולה חשד לביצוע עבירה פלילית בעצם הנחת הפסל, הם שוחררו במקום ופרטיהם הועברו לגורמי הרשות המקומית להמשך טיפולם", נמסר.

בעיריית ירושלים אמרו כי מדובר בעבירה על חוקי העזר העירוניים, שכן אין להציב פסלים ומיצבים ללא אישור. למרות זאת, בעירייה מסרו כי לא יבקשו לדעת מי אחראי לפסל.

השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, העביר ביקורת על החקירה. "לא כל מיצג מחאה מצדיק חקירה, ובטח לא מיצג שאינו קורא לאלימות או ממחיש פעולה אלימה", כתב בחשבון הטוויטר שלו. לדבריו, ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית על הצבת הפסל "אכן מצריכה הסבר מטעם המשטרה איזו עבירה נחקרת שם בדיוק ומה נבדק". 

שוטרים ליד הפסל בירושלים, הבוקר

בשנה שעברה הוצב בכיכר רבין בתל אביב פסל של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יוצרו איתי זליאט הבהיר הבוקר כי אין לו קשר לפסל של נאור. "לא אני עומד מאחורי הפסל, אבל טוב שהדיון עובר לשדה האמנות", אמר. 

בסוף השבוע הפגינו תושבים מדרום תל אביב מול ביתה של נאור בירושלים, במחאה על הסחבת שנוקט בית המשפט, לטענתם, בטיפול בעניין מבקשי המקלט. במוצאי שבת צפויה להתקיים הפגנה נוספת באותו המקום, בהובלת ״החזית לשחרור דרום תל אביב״ ותנועת ״אם תרצו״.

השבוע קבעו חמישה שופטי בית המשפט העליון, בראשות נאור, כי אין לבטל את ההסדר שבמסגרתו יכולה המדינה להרחיק מסתננים למדינה שלישית. עם זאת, נקבע כי אי הסכמתם של המסתננים לצאת למדינה שלישית אינה מהווה עילה להחזקתם במעצר לתקופה בלתי מוגבלת, וכי ניתן לעשות זאת עד 60 יום.